תנ"ך - אמרת
אוי־נא
לי
כי־יסף
ה'
יגון
על־מכאבי
יגעתי
באנחתי
ומנוחה
לא
מצאתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָמַ֙רְתָּ֙
אֽוֹי־נָ֣א
לִ֔י
כִּֽי־יָסַ֧ף
יְהוָ֛ה
יָג֖וֹן
עַל־מַכְאֹבִ֑י
יָגַ֙עְתִּי֙
בְּאַנְחָתִ֔י
וּמְנוּחָ֖ה
לֹ֥א
מָצָֽאתִי:
(ירמיהו פרק מה פסוק ג)
אָמַרְתָּ
אוֹי־נָא
לִי
כִּי־יָסַף
יְהוָה
יָגוֹן
עַל־מַכְאֹבִי
יָגַעְתִּי
בְּאַנְחָתִי
וּמְנוּחָה
לֹא
מָצָאתִי:
(ירמיהו פרק מה פסוק ג)
אמרת
אוי־נא
לי
כי־יסף
ה'
יגון
על־מכאבי
יגעתי
באנחתי
ומנוחה
לא
מצאתי:
(ירמיהו פרק מה פסוק ג)
אמרת
אוי־נא
לי
כי־יסף
יהוה
יגון
על־מכאבי
יגעתי
באנחתי
ומנוחה
לא
מצאתי:
(ירמיהו פרק מה פסוק ג)
אֲמַרתּ
וָי
כְּעַן
לִי
אֲרֵי
אוֹסֵיף
יְיָ
דָּווֹן
עַל
תְּבָרִי
לְאֵיתִי
בְּתִינַחתִּי
וּנבוּאָה
לָא
אַשׁכַּחִית
:
אמרת
-
ג'
ראשי
פסוקים:
מ"ב
יח
,
כ;
יר'
מה
,
ג;
דה"ב
כה
,
יט.
יסף
-
ה'
בפתח:
בר'
לח
,
כו;
שו'
יג
,
כא;
ש"א
טו
,
לה;
כז
,
ד;
יר'
מה
,
ג.
מכאבי
-
ג'
חסר
(בלישנא):
יר'
מה
,
ג;
איכה
א
,
יב
,
יח.
אמרת
-
ג'
ר"פ;
יסף
-
ה';
מכאבי
-
ג'
חס'.
ומנוחה
לא
מצאתי
-
לא
שָרתָ
עלי
שכינה
להנבא;
כמו
"ותנח
עליהם
הרוח"
(במ'
יא
,
כו).
מה
נשתניתי
מתלמידֵי
הנביאים:
יהושע
שימש
את
משה
-
נחה
עליו
רוח
הקודש;
אלישע
שימש
את
אליהו
-
נחה
עליו
רוח
הקדש;
אני
-
מה
נשתניתי?
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
א).
כי
יסף
יי'
יגון
על
מכאובי
-
(ראה
מכיל'
פסחא
בא
א:)
שנשתניתי
מכל
תלמידֵי
הנביאים;
שאין
לך
אדם
ששימש
את
נביא
שלא
שרתה
רוח
רבו
עליו
,
כמו
שנאמר
למשה
על
יהושע
"ונתתה
מהודך
עליו"
(במ'
כז
,
כ)
,
וכן
באלישע
כתוב
"נחה
רוח
אליהו
על
אלישע"
(מ"ב
ב
,
טו).
ואני
יגעתי
באנחתי
ומנוחה
לא
מצאתי
-
ואין
'מנוחה'
אלא
נבואה
,
כמה
דאמר
"ותנח
עליהם
הרוח"
(במ'
יא
,
כו)
,
וכן
"נחה
רוח
אליהו"
(מ"ב
ב
,
טו);
וכן
תירגם
יונתן:
"ונבואה
לא
אשכחית".
אמרת.
כי
יסף
יי'
יגון
על
מכאובי
-
פירוש:
כי
ברוך
היה
מתרעם
על
הנבואה
,
ובעת
שהיה
כותב
דברי
הנבואה
מפי
ירמיהו
,
ולו
לא
הגיע
דבר
הנבואה
,
התרעם
ואמר:
אוי
נא
לי.
[וזה
שאמר
יגון
על
מכאובי
-
ה'מכאוב'
הוא
מה
שהיו
מכאיבים
אותו
ישראל
בחרפה
ובוז
,
וה
יגון
-
דבר
הנבואה
שלא
באת
אליו;
והוא
הכין
עצמו
אליה
בכל
אשר
יכול
,
אלא
שלא
היתה
לו
הכנה
טבעית
בעת
היצירה
,
כמו
שכתבנו
בתחילת
הספר
(א
,
ה).]
ובדרש
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
א):
ברוך
היה
מתרעם
על
הנבואה;
אמר:
יהושע
שמש
משה
,
ושרתה
עליו
רוח
הקדש;
אלישע
שמש
אליהו
,
ושרתה
עליו
רוח
הקדש;
מה
נשתניתי
אני
מכל
תלמידי
הנביאים?
אוי
נא
לי
כי
יסף
יי'
יגון
על
מכאובי
ומנוחה
לא
מצאתי!
ואין
מנוחה
אלא
נבואה
,
שנאמר
"כנוח
עליהם
הרוח"
(במ'
יא
,
כה).
מה
המקום
משיבו?
-
הנה
אשר
בניתי
אני
הורס
וגו'
,
ואתה
תבקש
לך
גדולות?!
ואין
גדולות
אלא
נבואה
,
שנאמר
"ספרה
נא
לי
את
כל
הגדולות"
וגו'
(מ"ב
ח
,
ד)
,
ואומר:
"ואגידה
לך
גדולות
ובצורות"
(יר'
לג
,
ג).
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
ברוך
,
כרם
אין
,
סייג
למה?
צאן
אין
,
רועה
למה?
ומפני
מה?
-
כי
הנני
מביא
רעה
על
כל
וגו'.
הא
בכל
מקום
אתה
מוצא
שאין
הנביאים
מתנבאים
אלא
בזכותן
שלישראל.
וכן
תרגם
יונתן
ומנוחה
לא
מצאתי:
"ונבואה
לא
אשכחית".
ואת
כל
הארץ
היא
-
כל
הארץ
כמו
שהיא
אהרוס
ואתוש
,
כמו
שאמר:
הנני
מביא
רעה
על
כל
בשר
,
כמו
שהתנבא
ירמיהו
על
האומות.
ויונתן
תרגם:
"כל
ארעא
דישראל
דילי
היא".
אמרת.
יסף
-
פעל
יוצא
,
כמו
"הוסיף"
(מ"ב
כד
,
ז).
ובי"ת
באנחתי
-
'בעבור'.
ומנוחה
לא
מצאתי
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
כי
הדרש
הוא
על
ששמש
ירמיהו
,
ולא
היה
לו
מרוח
נבואתו
כאשר
היה
לאלישע;
ופירוש
גדולות
-
ענין
נבואה
,
בעבור
הפסוק
הנאמר
למעלה
"ואגיד
לך
גדולות
ובצורות
ולא
ידעתם"
(לג
,
ג).
ויש
אומרים
,
כי
בעבור
שלא
היה
לו
ממשלה
כמו
שהיה
לגדליה
,
שהיה
פקיד;
רוצה
לומר:
כי
הייתי
דואג
על
עונות
ישראל
ולא
הלכתי
בדרכיהם
,
והשם
לא
נתן
לי
ממשלה
וגדולה
,
על
כי
אני
מה
חטאתי?
והשם
ענהו:
אשר
בניתי
אני
הורס...
ואת
כל
הארץ
היא
-
הטעם
חסר:
ואת
כל
הארץ
אשר
לי
היא
,
רוצה
לומר:
עמי
וארצי
הקדושה
אני
הורס
,
ואתה
תבקש
לך
גדולות
ושררות?!
ונתתי
נפשך
(בנוסחנו:
לך
את
נפשך)
לשלל
-
שלא
יגעו
בך
,
ודי
לך
בזה
בזמן
הזה.
ויש
אומרים:
בעבור
שהיה
מכריחו
ירמיהו
לכתוב
מגִלותיו
אמר
כן
,
בעבור
שהיה
מסכן
עצמו
בהם.
אמרת
אוי
נא
לי
-
שהיה
מצר
על
פורענותן
שלישראל
וחרבן
בית
המקדש.