תנ"ך - ירמיהו פרק מה פסוק ג - אמרת אוי־נא לי כי־יסף ה' יגון על־מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָמַ֙רְתָּ֙ אֽוֹי־נָ֣א לִ֔י כִּֽי־יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָג֖וֹן עַל־מַכְאֹבִ֑י יָגַ֙עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי: (ירמיהו פרק מה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אָמַרְתָּ אוֹי־נָא לִי כִּי־יָסַף יְהוָה יָגוֹן עַל־מַכְאֹבִי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי: (ירמיהו פרק מה פסוק ג)

טקסט בלבד:

אמרת אוי־נא לי כי־יסף ה' יגון על־מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי: (ירמיהו פרק מה פסוק ג)

תיקון קוראים:

אמרת אוי־נא לי כי־יסף יהוה יגון על־מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי: (ירמיהו פרק מה פסוק ג)
אֲמַרתּ וָי כְּעַן לִי אֲרֵי אוֹסֵיף יְיָ דָּווֹן עַל תְּבָרִי לְאֵיתִי בְּתִינַחתִּי וּנבוּאָה לָא אַשׁכַּחִית :

אמרת - ג' ראשי פסוקים: מ"ב יח , כ; יר' מה , ג; דה"ב כה , יט. יסף - ה' בפתח: בר' לח , כו; שו' יג , כא; ש"א טו , לה; כז , ד; יר' מה , ג. מכאבי - ג' חסר (בלישנא): יר' מה , ג; איכה א , יב , יח.

אמרת - ג' ר"פ; יסף - ה'; מכאבי - ג' חס'.

ומנוחה לא מצאתי - לא שָרתָ עלי שכינה להנבא; כמו "ותנח עליהם הרוח" (במ' יא , כו). מה נשתניתי מתלמידֵי הנביאים: יהושע שימש את משה - נחה עליו רוח הקודש; אלישע שימש את אליהו - נחה עליו רוח הקדש; אני - מה נשתניתי? (ראה מכיל' בא פסחא א).

כי יסף יי' יגון על מכאובי - (ראה מכיל' פסחא בא א:) שנשתניתי מכל תלמידֵי הנביאים; שאין לך אדם ששימש את נביא שלא שרתה רוח רבו עליו , כמו שנאמר למשה על יהושע "ונתתה מהודך עליו" (במ' כז , כ) , וכן באלישע כתוב "נחה רוח אליהו על אלישע" (מ"ב ב , טו). ואני יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי - ואין 'מנוחה' אלא נבואה , כמה דאמר "ותנח עליהם הרוח" (במ' יא , כו) , וכן "נחה רוח אליהו" (מ"ב ב , טו); וכן תירגם יונתן: "ונבואה לא אשכחית".

אמרת. כי יסף יי' יגון על מכאובי - פירוש: כי ברוך היה מתרעם על הנבואה , ובעת שהיה כותב דברי הנבואה מפי ירמיהו , ולו לא הגיע דבר הנבואה , התרעם ואמר: אוי נא לי. [וזה שאמר יגון על מכאובי - ה'מכאוב' הוא מה שהיו מכאיבים אותו ישראל בחרפה ובוז , וה יגון - דבר הנבואה שלא באת אליו; והוא הכין עצמו אליה בכל אשר יכול , אלא שלא היתה לו הכנה טבעית בעת היצירה , כמו שכתבנו בתחילת הספר (א , ה).] ובדרש (ראה מכיל' בא פסחא א): ברוך היה מתרעם על הנבואה; אמר: יהושע שמש משה , ושרתה עליו רוח הקדש; אלישע שמש אליהו , ושרתה עליו רוח הקדש; מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים? אוי נא לי כי יסף יי' יגון על מכאובי ומנוחה לא מצאתי! ואין מנוחה אלא נבואה , שנאמר "כנוח עליהם הרוח" (במ' יא , כה). מה המקום משיבו? - הנה אשר בניתי אני הורס וגו' , ואתה תבקש לך גדולות?! ואין גדולות אלא נבואה , שנאמר "ספרה נא לי את כל הגדולות" וגו' (מ"ב ח , ד) , ואומר: "ואגידה לך גדולות ובצורות" (יר' לג , ג). אמר הקדוש ברוך הוא: ברוך , כרם אין , סייג למה? צאן אין , רועה למה? ומפני מה? - כי הנני מביא רעה על כל וגו'. הא בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכותן שלישראל. וכן תרגם יונתן ומנוחה לא מצאתי: "ונבואה לא אשכחית". ואת כל הארץ היא - כל הארץ כמו שהיא אהרוס ואתוש , כמו שאמר: הנני מביא רעה על כל בשר , כמו שהתנבא ירמיהו על האומות. ויונתן תרגם: "כל ארעא דישראל דילי היא".

אמרת. יסף - פעל יוצא , כמו "הוסיף" (מ"ב כד , ז). ובי"ת באנחתי - 'בעבור'. ומנוחה לא מצאתי - יש אומרים (ראה רש"י) , כי הדרש הוא על ששמש ירמיהו , ולא היה לו מרוח נבואתו כאשר היה לאלישע; ופירוש גדולות - ענין נבואה , בעבור הפסוק הנאמר למעלה "ואגיד לך גדולות ובצורות ולא ידעתם" (לג , ג). ויש אומרים , כי בעבור שלא היה לו ממשלה כמו שהיה לגדליה , שהיה פקיד; רוצה לומר: כי הייתי דואג על עונות ישראל ולא הלכתי בדרכיהם , והשם לא נתן לי ממשלה וגדולה , על כי אני מה חטאתי? והשם ענהו: אשר בניתי אני הורס... ואת כל הארץ היא - הטעם חסר: ואת כל הארץ אשר לי היא , רוצה לומר: עמי וארצי הקדושה אני הורס , ואתה תבקש לך גדולות ושררות?! ונתתי נפשך (בנוסחנו: לך את נפשך) לשלל - שלא יגעו בך , ודי לך בזה בזמן הזה. ויש אומרים: בעבור שהיה מכריחו ירמיהו לכתוב מגִלותיו אמר כן , בעבור שהיה מסכן עצמו בהם.

אמרת אוי נא לי - שהיה מצר על פורענותן שלישראל וחרבן בית המקדש.