תנ"ך - מקול
שעטת
פרסות
אביריו
מרעש
לרכבו
המון
גלגליו
לא־הפנו
אבות
אל־בנים
מרפיון
ידים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִקּ֗וֹל
שַֽׁעֲטַת֙
פַּרְס֣וֹת
אַבִּירָ֔יו
מֵרַ֣עַשׁ
לְרִכְבּ֔וֹ
הֲמ֖וֹן
גַּלְגִּלָּ֑יו
לֹא־הִפְנ֤וּ
אָבוֹת֙
אֶל־בָּנִ֔ים
מֵרִפְי֖וֹן
יָדָֽיִם:
(ירמיהו פרק מז פסוק ג)
מִקּוֹל
שַׁעֲטַת
פַּרְסוֹת
אַבִּירָיו
מֵרַעַשׁ
לְרִכְבּוֹ
הֲמוֹן
גַּלְגִּלָּיו
לֹא־הִפְנוּ
אָבוֹת
אֶל־בָּנִים
מֵרִפְיוֹן
יָדָיִם:
(ירמיהו פרק מז פסוק ג)
מקול
שעטת
פרסות
אביריו
מרעש
לרכבו
המון
גלגליו
לא־הפנו
אבות
אל־בנים
מרפיון
ידים:
(ירמיהו פרק מז פסוק ג)
מקול
שעטת
פרסות
אביריו
מרעש
לרכבו
המון
גלגליו
לא־הפנו
אבות
אל־בנים
מרפיון
ידים:
(ירמיהו פרק מז פסוק ג)
מִקָל
מַפסוֹעִית
פַּרסַת
גִּבָּרוֹהִי
מִזְיָע
לִרתִכּוֹהִי
אִתרְגוֹשַׁת
גַּלגִּלוֹהִי
לָא
מִתפְּנַן
אֲבָהָן
לְרַחָמָא
עַל
בְּנִין
מֵאִתרַשָׁלוּת
יְדִין
:
גלגליו
-
ל';
אל
-
בנים
-
ל';
מרפיון
-
ל'.
שעטת
-
אין
לו
דמיון;
ויונתן
תירגמו:
"מפסועית".
מרעש
לרכבו
-
מרעש
אשר
לרכבו.
גלגליו
-
אופני
מרכבותיו.
לא
הפנו
אבות
על
בנים
-
להצילם.
מקול
שעטת
-
תרגומו:
"מקול
מפסועית"
,
ופתרונו:
מקול
פסיעות
פרסות
סוסי
אביריו
ומרעש
רכבו
והמון
גלגליו
,
לא
הפנו
אבות
לעזור
לבנים
,
שכל
אחד
ואחד
טרוד
ברפיון
ידיו.
מקול
שעטת
-
הכות
הסוס
ברגליו
בארץ
תקָרא
'שעטה'
ותקָרא
'דהרה'
(ראה
שו'
ה
,
כב).
[ויונתן
תרגם:
"מקול
מפסועית
פרסת
גברוהי".]
ו'אביריו'
אומר
על
הסוסים
החזקים.
המון
גלגליו
-
מהמון
,
ומ"ם
מרעש
עומד
במקום
שנים.
לא
הפנו
אבות
אל
בנים
-
אפילו
האבות
,
שהם
מרחמים
על
בניהם
,
עתה
,
בבוא
להם
הצרה
,
לא
יפנו
אל
בניהם
מרפיון
ידים
-
שלא
יהיה
בהם
כח
כלל
לעמוד
לפני
אויביהם.
מקול.
שעטת
-
הנכון
לפרש
זאת
המלה:
אבק;
או:
המון
-
שישָמעו
פרסות
אביריו
מהאויב
,
מפני
רעש
שהיה
לרכבו
בלכתו
במרוצה.
ומלת
המון
-
חסר
וי"ו
,
וכן
רבים;
והטעם:
והמון.
גלגיליו
-
שישמיע
קול;
והם
אופני
המרכבות
,
וכמוהו
"וגלגיליו
כסופה"
(יש'
ה
,
כח).
לא
הפנו
-
לרחם
עליהם
ולהצילם.
מרפיון
-
בשקל
"ברשיון
מלך
פרס"
(עז'
ג
,
ז);
והטעם:
מפני
רפיון
ידים
שיהיה
מפני
פחד
האויבים;
וכמוהו
"ורפו
כל
ידים"
(יח'
כא
,
יב).
מקול
שעטת
[סוסיו]
-
אין
לו
דומה
,
ופתרונו
לפי
עניינו:
הברה
והשמעת
קול.
מרעש
שיש
לרכבו
,
שעושה
המון
גלגִליו
-
שלרכב;
ונהפך
הפתח
לחירק.
לא
הפנו
אבות
אל
בנים
-
להצילם
,
אלא
כל
אחד
ואחד
היה
פונה
להציל
עצמו.