תנ"ך - שאנן
מואב
מנעוריו
ושקט
הוא
אל־שמריו
ולא־הורק
מכלי
אל־כלי
ובגולה
לא
הלך
על־כן
עמד
טעמו
בו
וריחו
לא
נמר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שַׁאֲנַ֨ן
מוֹאָ֜ב
מִנְּעוּרָ֗יו
וְשֹׁקֵ֥ט
הוּא֙
אֶל־שְׁמָרָ֔יו
וְלֹֽא־הוּרַ֤ק
מִכְּלִי֙
אֶל־כֶּ֔לִי
וּבַגּוֹלָ֖ה
לֹ֣א
הָלָ֑ךְ
עַל־כֵּ֗ן
עָמַ֤ד
טַעְמוֹ֙
בּ֔וֹ
וְרֵיח֖וֹ
לֹ֥א
נָמָֽר:
ס
(ירמיהו פרק מח פסוק יא)
שַׁאֲנַן
מוֹאָב
מִנְּעוּרָיו
וְשֹׁקֵט
הוּא
אֶל־שְׁמָרָיו
וְלֹא־הוּרַק
מִכְּלִי
אֶל־כֶּלִי
וּבַגּוֹלָה
לֹא
הָלָךְ
עַל־כֵּן
עָמַד
טַעְמוֹ
בּוֹ
וְרֵיחוֹ
לֹא
נָמָר:
ס
(ירמיהו פרק מח פסוק יא)
שאנן
מואב
מנעוריו
ושקט
הוא
אל־שמריו
ולא־הורק
מכלי
אל־כלי
ובגולה
לא
הלך
על־כן
עמד
טעמו
בו
וריחו
לא
נמר:
ס
(ירמיהו פרק מח פסוק יא)
שאנן
מואב
מנעוריו
ושקט
הוא
אל־שמריו
ולא־הורק
מכלי
אל־כלי
ובגולה
לא
הלך
על־כן
עמד
טעמו
בו
וריחו
לא
נמר:
ס
(ירמיהו פרק מח פסוק יא)
שְׁלַן
מוֹאֲבָאֵי
מִזְעוּרְהוֹן
וְשָׁקְטִין
אִנוּן
עַל
נִכסֵיהוֹן
וְלָא
אִתַּגלִיאוּ
מֵאֲתַר
לַאֲתַר
וּבגָלוּתָא
לָא
הַלִיכוּ
עַל
כֵּין
אוֹרִיכוּ
שְׁלֵיוָא
נִכסֵיהוֹן
כְּחַמרָא
דִנטִיר
עַל
שִׁמרֵיהּ
וְרֵיחֵיהּ
לָא
פָג
:
שאנן
-
ד'
בפתח
(בלישנא):
יר'
ל
,
י;
מו
,
כז;
מח
,
יא;
מש'
א
,
לג.
מנעוריו
-
ג'
,
ב'
חסר
(ואחד
מלא):
בר'
ח
,
כא;
ש"א
יז
,
לג;
יר'
מח
,
יא.
ולא
-
ז'
פסוקים
'ולא
לא
לא'
(באמצע
פסוק):
ראה
יר'
י
,
ה.
ולא
-
י'
פסוקים
'ולא
לא
לא'
(מהם
ג'
בראשי
פסוקים):
ראה
יר'
י
,
ה.
אל
-
כלי
-
ב'
(כ"ף
בסגול):
במ'
יט
,
יז;
יר'
מח
,
יא.
טעמו
-
ד':
במ'
יא
,
ח;
ש"א
כא
,
יד;
יר'
מח
,
יא;
תה'
לד
,
א.
מנעוריו
ג'
ב'
חס'
כי
יצר
לב
האדם
והוא
איש
מלחמה
שאנן
מואב.
שאנן
-
ד';
מנעוריו
-
ג';
אל
-
שמריו
-
ל';
הורק
-
ל';
אל
-
כלי
-
ב';
ובגולה
-
ל';
טעמו
-
ד';
וריחו
-
ל';
נמר
-
ל'.
לא
נמר
-
לשון
"ימיר"
(וי'
כז
,
י)
,
שהוא
לשון
חילוף
(ראה
ת"א).
שאנן
מואב
-
הנו"ן
פתוחה
,
כי
הוא
לשון
עבר.
ושוקט
הוא
אל
שמריו
-
כמו
'על'.
ודמה
אותו
ליין
שעומד
על
שמריו
,
והוא
היין
הטוב
,
כי
בהרקת
היין
מכלי
אל
כלי
ילך
ריחו
וטעמו;
ומואב
גם
כן
לא
גלה
עדיין
,
ועמד
שוקט
בארצו.
לא
נמר
-
שרשו
'מרר'
,
על
משקל
'מדד';
והוא
מבנין
'נפעל'.
ועניינו
לפי
מקומו:
נתחלף.
או
פירושו:
עניין
רפיון
וחלישות
,
כתרגומו:
"לא
פג";
וכן
"על
כן
תפוג
תורה"
(חב'
א
,
ד);
"אל
תתני
פוגת
לך"
(איכה
ב
,
יח);
"ויפג
לבו"
(בר'
מה
,
כו).
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
מגילה
כה
,
ב):
וניחוש
דילמא
פייגא
דעתייהו
דציבורא;
כלומר:
שמא
תחלש
דעת
הצבור;
ועוד
אמרו
(ראה
ב"ב
י
,
א):
גוף
קשה
-
יין
מפיגו;
כלומר:
מחלישו
ומתיש
כחו.
וכן
פירוש
לא
נמר
לפי
תרגומו;
כלומר
,
שלא
נחלש
כח
היין
וריחו.
שאנן
-
הטעם:
יספר
הנביא
עליו
,
כי
במנוחה
עמד
מנעוריו
עד
עתה
בארצו
,
שקט
ממלחמה
וצרה
,
כאשר
יעמוד
היין
שקט
על
(בנוסחנו:
אל)
שמריו.
על
כן
עמד
טעמו
בו
-
פירושו
,
שהוא
מלא
כל
טוב
ולא
אבד
לו
מאומה.
וריחו
לא
נמר
-
לא
נשתנה.
והוא
מבנין
'נפעל'
,
מפעלי
הכפל
,
בשקל
"וחם
השמש
ונמס"
(שמ'
טז
,
כא);
ומשפטם:
'נמרר'
,
'נמסס'.
והוא
מטעם
"ימר
שכר
לשותיו"
(יש'
כד
,
ט).
והמתרגם
תרגם
אותו:
"לא
פג".
וריחו
לא
נמר
-
אין
לו
דומה
,
ותרגומו:
"לא
פג";
והוא
מלשון
"ויפג
לבו"
(בר'
מה
,
כו)
-
לשון
הסרה.