תנ"ך - עזבו
ערים
ושכנו
בסלע
ישבי
מואב
והיו
כיונה
תקנן
בעברי
פי־פחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עִזְב֤וּ
עָרִים֙
וְשִׁכְנ֣וּ
בַסֶּ֔לַע
יֹשְׁבֵ֖י
מוֹאָ֑ב
וִֽהְי֣וּ
כְיוֹנָ֔ה
תְּקַנֵּ֖ן
בְּעֶבְרֵ֥י
פִי־פָֽחַת:
(ירמיהו פרק מח פסוק כח)
עִזְבוּ
עָרִים
וְשִׁכְנוּ
בַסֶּלַע
יֹשְׁבֵי
מוֹאָב
וִהְיוּ
כְיוֹנָה
תְּקַנֵּן
בְּעֶבְרֵי
פִי־פָחַת:
(ירמיהו פרק מח פסוק כח)
עזבו
ערים
ושכנו
בסלע
ישבי
מואב
והיו
כיונה
תקנן
בעברי
פי־פחת:
(ירמיהו פרק מח פסוק כח)
עזבו
ערים
ושכנו
בסלע
ישבי
מואב
והיו
כיונה
תקנן
בעברי
פי־פחת:
(ירמיהו פרק מח פסוק כח)
שְׁבוּקוּ
קִרוַיָא
וּשׁרוֹ
בְכֵיפָא
יָתְבֵי
מוֹאָב
וַהֲווֹ
כְיוֹנָה
דְּשָׁבְקָא
פוּם
שׁוֹבַכַּהּ
וְנָחֲתָא
וְשָׁרְיָא
בְּאַרעִית
גּוּבָּא
:
והיו
-
ז':
ש"א
ד
,
ט;
ש"ב
ב
,
ז;
יג
,
כח;
מ"ב
יא
,
ח;
יר'
מח
,
כח;
נ
,
ח;
דה"ב
כג
,
ז.
כְיונה
-
ב':
יר'
מח
,
כח;
הו'
ז
,
יא.
והיו
-
ז';
כיונה
-
ב';
פי
-
פחת
-
ל'.
בעברי
פי
פחת
-
מקום
שהמים
פורצין
תחת
גידורי
שפת
הנחל
הגבוהים;
וכשהנחל
מתמעט
נמצאת
הגוּמָא
ריקנית
,
והיונה
מקננת
באחת
מעברי
הגומא
,
וכשהנחל
רבה
שוטף
את
הקן
והיא
נודדת
משם;
כך
שמעתי
(ראה
ר'
יוסף
קרא).
ויונתן
לא
תירגם
כן:
"והוו
כיונה
דשבקא
פום
שובכהא
ונחתא
ושריא
בארעית
גובא".
והיה
(בנוסחנו:
והיו)
כיונה
תקנן
בעברי
פי
פחת
-
על
שפת
הנהר
,
וכשהמים
גדילים
היא
בורחת
מקינה
,
אף
מואב
כשיבא
השודד
עליו
יהא
נודד
ממקומו.
תקנן
-
לשון
"קן"
(יש'
טז
,
ב).
פחת
-
גומָא
(ראה
משנה
חולין
ב
,
ט).
עזבו.
והיו
כיונה
תקונן
(בנוסחנו:
תקנן)
בעברי
פי
פחת
-
כמו
היונה
שתשים
קינה
בצידי
הפחתים
,
כדי
שלא
יקחו
בני
אדם
אותה
ואת
אפרוחיה;
כי
מפני
הפחת
לא
יוכלו
לעבור
אליה.
ופחת
הוא
חפירה
ושוחה
עמוקה;
תרגום
"כרו
שוחה"
(יר'
יח
,
כ):
"ארי
כרו
פחת"
(ת"י).
ויונתן
תרגם:
"והוו
כיונה
דשבקא
פום
שובכה
ונחתא
ושריא
בארעית
גובא".
עזבו.
ושכנו
בסלע
-
להתחבא
שם
מפחד
האויב.
והיו
כיונה
-
אמרו
(ראה
רש"י
ור'
יוסף
קרא)
,
כי
מנהג
היונה
שיעשה
קִנה
בסורי
הנחל
,
סמוך
אל
המים;
וכאשר
יצא
הנחל
ישטוף
קינה
,
והיא
נודדת
ממקומה.
וזה
משל
למואב
,
שיהיה
נודד
ממקומו.
בעברי
-
כמו
"עבר
הירדן"
(דב'
ד
,
מט).
פי
פחת
-
שפת
הבור;
וכמוהו
"באחת
הפחתים"
(ש"ב
יז
,
ט).
והמתרגם
אמר:
"כיונה
דשביקא
שובכהא"
,
רוצה
לומר:
תהיו
כמהו
,
שתעזבו
ארצכם.
כיונה
-
שתקנן
בשפתות
הפחת
,
שהוא
מקום
מסוכן
,
כך
ישכנו
הם
במקום
מסוכן
בגולה.