תנ"ך - ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד: (ירמיהו פרק מח פסוק לג)

טקסט וניקוד:

וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מוֹאָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא־יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד: (ירמיהו פרק מח פסוק לג)

טקסט בלבד:

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד: (ירמיהו פרק מח פסוק לג)

תיקון קוראים:

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד: (ירמיהו פרק מח פסוק לג)
וְתִתכְּנֵישׁ בְּיָע וְחֶדוָא מִכַּרמְלָא וּמֵאֲרַע מוֹאָב וַחֲמַר מִמַעצְרַיָא אַבטֵילִית לָא יִעצְרוּן עִיצוּרִין וְלָא יְרִימוּן בְּקָלְהוֹן :

ומארץ - ז': ראה יר' יז , כו.

ונאספה - ל'; מיקבים - ל'.

ונאספה - וכלתה , שלא תִרָאה. לא ידרוך - ענבים בקול ענות הידד , בשמחה , כאשר היו עושים. הידד לא הידד - הידד שיצעקו לא יהא הידד הראשון , כי אם הידד של מנוסת חרב.

לא ידרוך הידד - לא יענה עליו הדורך את היין 'הידד' מתוך שמחת לבב , כמשפט דורכי יין שמשוררין 'הידד' מתוך שמחה בשעת הגיתות. הידד לא הידד - פתח: 'הידד' יענו עליו , אבל אין דומה 'הידד' זה שיענו עליו ל'הידד' אחר; ש'הידד' אחר הוא 'הידד' של שמחה , כמו שפירשתי (יר' כה , ל) , ו'הידד' זה הוא לשון שבר. והידד - לשון שאון.

ונאספה - ובישעיה "ונאסף" (טז , י); פירוש: יאסף מהם אל מקום אחר , או פירוש: עניין כליון , מן "אסף אסיפם" (יר' ח , יג). וכרמל - לשון שדות זריעה ועצי פרי. לא ידרך - פירוש: לא ידרוך הדורך; כמו שהוא בישעיה (שם). הידד הידד לא הידד - 'הידד' הוא קריאת הדורכים בעת הדריכה. אמר: 'הידד הידד' , שהיה מנהג הדורכים לקרוא - עתה לא יקראו 'הידד'. ותרגם יונתן: "לא יעצרון עצורין ולא ירימון בקלהון".

ונאספה - כטעם "ונכרתה" (יר' ז , כח); כמו "כי אספתי את שלומי" (יר' טז , ה). מכרמל - שם מקום נכבד מפירות וזרעים; והטעם , שיאבד כל הטוב אשר בה , הנותן שמחה לבני האדם. השבתי - בעבור שלא ידרוך הדורך ענבים בגת. הידד - שמנהגו לאמר הדורך בגת , לזרז זה את זה - לא יהיה ולא יאמר עוד; וזה טעם לא הידד. וזאת המלה דומה ללשון הערב , שיאמרו לזרז הגמלים: הֵדְּ הֵדְּ.

לא ידרוך הדורך הידד - לא יעשה שם הדורך הידד , כדכתיב "הידד כדורכים יענה" (יר' כה , ל). הידד לא הידד - כלומר: הידד ישָמע בה , אבל לא הידד שלדורכים אלא הידד שלבוכים ומקוננים.
ריכוז קישורים