תנ"ך - מזעקת
חשבון
עד־אלעלה
עד־יהץ
נתנו
קולם
מצער
עד־חרנים
עגלת
שלשיה
כי
גם־מי
נמרים
למשמות
יהיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִזַּעֲקַ֨ת
חֶשְׁבּ֜וֹן
עַד־אֶלְעָלֵ֗ה
עַד־יַ֙הַץ֙
נָתְנ֣וּ
קוֹלָ֔ם
מִצֹּ֙עַר֙
עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם
עֶגְלַ֖ת
שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה
כִּ֚י
גַּם־מֵ֣י
נִמְרִ֔ים
לִמְשַׁמּ֖וֹת
יִהְיֽוּ:
(ירמיהו פרק מח פסוק לד)
מִזַּעֲקַת
חֶשְׁבּוֹן
עַד־אֶלְעָלֵה
עַד־יַהַץ
נָתְנוּ
קוֹלָם
מִצֹּעַר
עַד־חֹרֹנַיִם
עֶגְלַת
שְׁלִשִׁיָּה
כִּי
גַּם־מֵי
נִמְרִים
לִמְשַׁמּוֹת
יִהְיוּ:
(ירמיהו פרק מח פסוק לד)
מזעקת
חשבון
עד־אלעלה
עד־יהץ
נתנו
קולם
מצער
עד־חרנים
עגלת
שלשיה
כי
גם־מי
נמרים
למשמות
יהיו:
(ירמיהו פרק מח פסוק לד)
מזעקת
חשבון
עד־אלעלה
עד־יהץ
נתנו
קולם
מצער
עד־חרנים
עגלת
שלשיה
כי
גם־מי
נמרים
למשמות
יהיו:
(ירמיהו פרק מח פסוק לד)
מִצִוחַת
חֶשׁבּוֹן
עַד
אֶלעָלֵה
עַד
יַהַץ
אֲרִימוּ
קָלְהוֹן
מִצוֹעַר
עַד
חוֹרוֹנַיִם
עֶגלַת
תַּלתּוֹם
רַבְּתָא
אֲרֵי
אַף
מֵי
נִמרִים
לְצָדוּ
יְהוֹן
:
מזעקת
-
ג':
יר'
מח
,
לד;
מש'
כא
,
יג;
קה'
ט
,
יז.
שלשיה
-
ג'
(ב'
חסר
ואחד
מלא):
יש'
טו
,
ה;
יט
,
כד;
יר'
מח
,
לד.
מזעקת
ג'
מזעקת
חשבון
אטם
אזנו
דברי
חכמים
בנחת.
מזעקת
-
ג';
חרנים
-
ל'
חס';
שלשיה
-
ג'.
עגלת
שלישיה
-
מדינה
גברתנית.
עד
חורוניים
עגלה
(בנוסחנו:
עגלת)
שלישיה
-
עד
חורוניים
שהייתה
יפה
ונעימה
כעגל
שלישי
לבטן
,
הנבחר
מכל
הוולדות.
מזעקת.
עגלת
שלישיה
-
עגלת
כמו
'עֶגלָה'
,
התי"ו
במקום
ה"א;
וכן
"ותועבת
לאדם
לץ"
(מש'
כד
,
ט);
"אף
גילת
ורנן"
(יש'
לה
,
ב);
"אל
תתני
פוגת
לך"
(איכה
ב
,
יח);
והדומים
להם
,
שכתבנו
ב'ספר
מכלל'
(יג
,
א
-
ב).
ופירוש
שלישיה
-
גדולה;
או:
בת
שלש
שנים
,
כי
היא
הטובה
,
וכן
היתה
מואב
מלאה
כל
טוב
כשבאה
אליה
הרעה.
ואמר
,
כי
מצער
עד
חורונים
תלך
מואב
הלוך
וזעקה
(ע"פ
ש"ב
יג
,
יט).
ויונתן
תרגם:
"עגלא
תלתום
רבתא".
למשמות
יהיו.
ונמרים
-
שם
נהר
או
שם
מקום
בארץ
מואב;
ואמר
שיהיו
למשמות
-
כיון
שאין
שם
יושבין
,
כאלו
אין
שם
מים
ואין
שם
ירק
ועשב;
כי
יושבי
הארץ
-
מהם
נהרגו
ומהם
ברחו.
מזעקת
-
הטעם:
מרוב
זעקת
חשבון
,
שתזעק
על
צרתה.
או
הטעם:
מרוב
זעקת
הנמלטים
מערי
מואב
שיבואו
להמלט
שמה
,
כמו
שנאמר
למטה
"בצל
חשבון
עמדו"
(פס'
מה);
ומ"ם
קולם
-
שב
לעם
חשבון
,
או
אל
הנמלטים
שם.
ומלת
מצער
-
חסר
וי"ו
,
וכן
מלת
"עד
צער"
(יש'
טו
,
ה).
עגלת
שלישיה
-
צער
היא
משבחת
כעגלה
בת
שלש
שנים;
והתי"ו
מקום
ה"א
,
כתי"ו
"ושבת
לנשיא"
(יח'
מו
,
יז).
נמרים
-
שם
מקום;
והטעם
,
שיבש
בו
מימיו
מפני
עצירה.
למשמות
-
שם
בטעם
"שממות"
(יר'
נא
,
כו).
וכטעם
הזה
נאמר
על
מצרים
בישעיהו
(ראה
יש'
יט
,
ה
-
ו)
,
גם
על
מואב
(ראה
יש'
טו
,
נה);
וכל
זה
מפני
עונם
,
שיאבדו
המים
שלהם.
עגלת
שלישיה
-
חזקה;
ובלשון
משנה
(ראה
משנה
ב"מ
ה
,
ד):
ומגדלין
אותן
עד
שיהיו
משולשים.
ועגלת
-
כמו
"עזרת
מצר"
(תה'
ס
,
יג).