תנ"ך - נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה: (ירמיהו פרק מח פסוק מא)

טקסט וניקוד:

נִלְכְּדָה הַקְּרִיּוֹת וְהַמְּצָדוֹת נִתְפָּשָׂה וְהָיָה לֵב גִּבּוֹרֵי מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה: (ירמיהו פרק מח פסוק מא)

טקסט בלבד:

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה: (ירמיהו פרק מח פסוק מא)

תיקון קוראים:

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה: (ירמיהו פרק מח פסוק מא)
יִתכְּבֵישׁ כַּרכָא וּמצָדָתָא יִתאַחדָּן וִיהֵי לֵב גִּבָּרֵיהוֹן דְּמוֹאֲבָאֵי בְּיוֹמָא הַהוּא כְּלֵב אִתְּתָא דְעָיְקָא לַהּ בְּחִבלַהָא :

והמצדות - ח' (בקמץ , בלישנא): שו' ו , ב; ש"א כג , יד , יט , כט; יש' לג , טז; יר' מח , מא; נא , ל; יח' לג , כז. נתפשה - ב' (פ"א בקמץ): במ' ה , יג; יר' מח , מא. כלב - ה': ש"ב יז , י; יר' מח , מא; מט , כב; יח' כח , ב , ו. מצרה - ב': יר' מח , מא; מט , כב.

והמצדות - ח'; נתפשה - ב'; כלב - ה'; מצרה - ב'.

הקריות - שם העיר.

כלב אשה מצירה - תרגומו: "כלב איתתא דעקא לה בחבלא".

נלכדה הקריות. הקריות - לשון רבות , ואמר נלכדה - לשון יחידה , כי כל הקריות ילָכדו מהרה , כעיר אחת; וכן והמצדות נתפשה על זה הדרך. והקריות הם הערים שהם במישור , והמצדות הם שהם במקום גבוה. [ויתכן לפרש הקריות - שם עיר מערי מואב , וכן מצאנו "על קריות ועל בצרה" (יר' מח , כד); ואע"פ שנכנסה עליו ה"א הידיעה , הנה כמוהו "בּקרקר" (שו' ח , י); "בּסכות" (מ"א כ , יב).] ויונתן תרגם: "יתכביש קריא ומצדתא יתאחדון". כלב אשה מצירה - שהיא מצירה בעת חבליה כשכורעת לֵילד. וכן תרגם יונתן: "דעקא לה בחבלהא". ומצרה - 'מפעילה' מן "וכהצר לו" (דה"ב לג , יב) , והוא פועל 'עומד'; כלומר: כואבת ועומדת בצרה.

נלכדה. הקריות - שם עיר. והמצדות - פרושו: והמבצרים , והוא מטעם "יביאוהו במצדות" (יח' יט , ט); והמ"ם עיקר. או היא שם עיר חזקה , ובא על לשון רבים , כמו הקריות. ומלת נתפשה - יענה לכל אחת מהן. מצרה - מגזרת "צירים וחבלים" (יש' יג , ח). ואמר רבי יונה (השרשים: 'ציר') , כי הוא תואר על משקל "וכרקב בעצמותיו..." (מש' יב , ד) , והצרי תחת חרק.
ריכוז קישורים