תנ"ך - בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
כי־אש
יצא
מחשבון
ולהבה
מבין
סיחון
ותאכל
פאת
מואב
וקדקד
בני
שאון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּצֵ֥ל
חֶשְׁבּ֛וֹן
עָמְד֖וּ
מִכֹּ֣חַ
נָסִ֑ים
כִּי־אֵ֞שׁ
יָצָ֣א
מֵחֶשְׁבּ֗וֹן
וְלֶהָבָה֙
מִבֵּ֣ין
סִיח֔וֹן
וַתֹּ֙אכַל֙
פְּאַ֣ת
מוֹאָ֔ב
וְקָדְקֹ֖ד
בְּנֵ֥י
שָׁאֽוֹן:
(ירמיהו פרק מח פסוק מה)
בְּצֵל
חֶשְׁבּוֹן
עָמְדוּ
מִכֹּחַ
נָסִים
כִּי־אֵשׁ
יָצָא
מֵחֶשְׁבּוֹן
וְלֶהָבָה
מִבֵּין
סִיחוֹן
וַתֹּאכַל
פְּאַת
מוֹאָב
וְקָדְקֹד
בְּנֵי
שָׁאוֹן:
(ירמיהו פרק מח פסוק מה)
בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
כי־אש
יצא
מחשבון
ולהבה
מבין
סיחון
ותאכל
פאת
מואב
וקדקד
בני
שאון:
(ירמיהו פרק מח פסוק מה)
בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
כי־אש
יצא
מחשבון
ולהבה
מבין
סיחון
ותאכל
פאת
מואב
וקדקד
בני
שאון:
(ירמיהו פרק מח פסוק מה)
עַל
דְּאִשׁתְּמַעוּ
לְיָתְבֵי
חֶשׁבּוֹן
גְּלוֹ
אִתקַצַר
חֵילְהוֹן
עֲרַקוּ
אֲרֵי
קִדּוּם
תַּקִיף
כְּאִישָׁא
נְפַק
מֵחֶשׁבּוֹן
וְעָבְדֵי
קְרָבָא
כְּשַׁלהָבִיתָא
מִבֵּין
סִיחוֹן
וְקַטִילוּ
רַברְבֵי
מוֹאָב
וְיַקִירֵי
בְּנֵי
אִתרְגוֹשָׁא
:
יצא
-
ג'
סבירין
יצאה:
*בר'
יט
,
כג;
יר'
מח
,
מה;
*דנ'
ח
,
ט.
ולהבה
-
ג':
יש'
מג
,
ב;
יר'
מח
,
מה;
יואל
א
,
יט.
יצא
ג'
סביר'
יצאה
השמש
יצא
על
הארץ
בצל
חשבון
ומן
האחת
מהם.
מכח
-
ל';
יצא
-
ג'
סביר';
ולהבה
-
ג';
וקדקד
-
ל'.
בצל
חשבון
-
שהיא
גבוהה
ויש
לה
צל.
עמדו
-
הנסים
לנוח
בצל
,
מאשר
לא
היה
בהן
עוד
כח
לנוס.
[
מבן
-
(בנוסחנו:
מבין)
סיחון
-
מעיר
סיחון;
כמו
"בן
ראובן"
ביהושע
(טו
,
ו).
וקרקר
(בנוסחנו:
וקדקד)
-
'אטריפירצרא'
בלעז
(ישסע).
ומנחם
(ראה
מחברת:
'קר')
חברו
לשון
'מקור'.
ויונתן
תרגם:
"ויקורי"
,
לשון
'קר'.]
בני
שאון
-
אותם
שהיו
מגביהים
קול
תפארת.
ותאכל
פאת
מואב
-
גדוליו.
וקדקד
כל
(בנוסחנו
ללא
'כל')
בני
שאון
-
וגם
תאכל
הראש
שלו
,
אותה
אומה
שהיו
הולכים
למלחמה
בשאון
גדול
מרוב
עם
שבהם.
בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
-
אותם
הנסים
מערי
מואב
מפני
האויב
(ראה
לעיל
,
מד)
,
חשבו
להנצל
בצל
חשבון
,
מרוב
כח
אנשי
העיר
והעיר
שהיתה
בצורה;
כי
כבר
בימים
הקדמונים
יצא
אש
מחשבון
,
כשהיתה
לאמורי
(ראה
במ'
כא
,
כח)
,
ותאכל
פאת
מואב
-
לפיכך
חשבו
להִשגב
בה
עתה.
[ואדני
אבי
ז"ל
פירש
,
כי
הנסים
מכח
אויביהם
עמדו
בצל
חשבון.
]
ויונתן
תרגם:
"על
דאשתמעו
ליתבי
חשבון
גלו
אתקצר
חיליהון
ערקו".
אש
יצא
-
בלשון
זכר;
וכן
"אש
לא
נופח"
(איוב
כ
,
כו).
פאת
מואב
-
כלומר:
עד
הפאה
,
שלא
נשאר
בה
דבר.
או
הוא
דרך
משל
על
הגדולים;
וכן
תרגם
יונתן:
"וקטילו
רברבי
מואב".
וקדקד
בני
שאון
-
גם
כן
משל
על
הראשונים
,
לפיכך
כנה
אותם
ב'קדקד'.
ופירוש
בני
שאון
-
שהיו
אנשי
שאון
והומה
ומדַבְּרי
גבוהות;
וכן
תרגם
יונתן:
"ויקירי
בני
אתרגשותא".
בצל.
הטעם:
בצל
חשבון
-
שהיא
מבלי
כח
,
שאין
להם
,
הנסים
ממואב.
כי
אש
יצא
מחשבון
-
הטעם:
יצאו
ממנו
קושרים
שנקשרו
על
ערי
מואב;
וככה
ולהבה
מבין
סיחון.
והכתוב
ספר
מי
היו
סבת
רעתם
שיאבדו;
ועל
כן
טעם
כי
אש.
או
טעם
בצל
חשבון
-
ערי
מואב
החוסים
בצל
חשבון
והבוטחים
בו
שיעזרום
בצרתם
-
בלי
כח
,
שאין
להם
עוזר
וסומך
-
נסים
עתה.
ולמה?
כי
אש
יצא
מחשבון;
והטעם:
כי
חשבון
קשרה
עליהם.
ויש
אומרים
טעם
בצל
-
על
אנשי
חשבון
,
שילכו
בגלות
על
ידי
קושרים
שיצאו
ממנה;
ועליהם
אמר:
מבלי
כח
-
שאין
להם
,
נסים
,
כי
לא
יועיל
לה
המבצר
החזק
שלה;
וזה
טעם
בצל.
והפירושים
הראשונים
הם
הנכונים
בעיני.
בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
-
מקרא
קצר
הוא:
מאין
כח;
כמו
"וילכו
בלא
כח
לפני
רודף"
(איכה
א
,
ו).
שיצאו
מחשבון
שכבשהּ
האויב
,
והיו
נסים
ועומדים
בצילה
לנוח
,
מפני
שהיתה
יושבת
בגובה
ההר
וצילה
מרובה.
כי
אש
יצאה
(בנוסחנו:
יצא)
מחשבון
-
אחר
שכבשו
חשבון
,
משם
יצאו
וכבשו
כל
הממלכות.
ובא
'אש'
לשון
זכר
,
כמו
"אש
לא
נופח"
(איוב
כ
,
כו).
ולהבה
מבין
סיחון
-
גם
זה
קצר:
מבין
עיר
סיחון;
כדכתיב
"להבה
מקרית
סיחן"
(במ'
כא
,
כח).
וקדקד
כל
(בנוסחנו
ללא
'כל')
בני
שאון
-
שאון
העם
שלמואב.