תנ"ך - כי מעלה הלחות הלחית בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ות הַלֻּחִ֔ית בִּבְכִ֖י יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ: (ירמיהו פרק מח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

כִּי מַעֲלֵה הַלֻּחִות הַלֻּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה־בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד חוֹרֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת־שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ: (ירמיהו פרק מח פסוק ה)

טקסט בלבד:

כי מעלה הלחות הלחית בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו: (ירמיהו פרק מח פסוק ה)

תיקון קוראים:

כי מעלה הלחות הלחית בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו: (ירמיהו פרק מח פסוק ה)
אֲרֵי מַסוֹקִית לוּחִית כִּדבָּכַן יִסְקוּן בָּכַן אֲרֵי בְּמַחוֹתִית חוֹרוֹנַיִם מְעִיקֵי צִוחַת תְּבִירֵי קְרָב יְבַסְרוּן :

הלחית (קרי; הלחות כתיב) - ב' (חסר ומלא): יש' טו , ה; יר' מח , ה. בבכי - ו': ראה יר' לא , ח. בְמורד - ג' (אחד בקמץ ושנים בפתח): יהו' י , יא; יר' מח , ה; מי' א , ד. חורנים - ב' כתב כן: יש' טו , ה; יר' מח , ה.

חורונים דכת' חורנים ב' מעלה מעלה.

הלחות - י' קרי; במורד - ג'; חורנים - ב' כת' כן.

מעלה הלוחית - שם מעלות הר.

לוחית - שם מקום. העולה ללוחית והיורד לחורון נגדו , שניהן בוכין; זהו בבכי יעלה בכי. חורונים - חורון עליון וחורון תחתון (ראה יהו' טז , ג , ה).

כי מעלה הלחות - כתוב , וקרי הלחית; וי"ו ויו"ד מתחלפים , כמשפט. וזה הפסוק הוא בנבואת ישעיהו (טו , ה) בשינוי מלות מעט. אמר כי יעלה מואב מעלה הלוחית , שהוא מקום גבוה , אולי יחשבו להִשגב שם; ויעלו עלה ובכה (ע"פ ש"ב טו , ל). יעלה בכי , בבכי - וכפל בכי לחזק העניין. חורונים - שנים הם: חורון תחתון וחורון עליון (ראה יהו' טז , ג , ה). צרי צעקת שבר שמעו - צריהם ישמעו מהם צעקת שבר , שיצעקו לשִברם; וצרי - כמו 'צרים'; וכן "חלוני שקופים אטומים" (מ"א ו , ד) - כמו 'חלונים'; והדומים להם רבים , כמו שכתבנו ב'ספר מכלל' (י , ב).

צרי - כמו 'צרים'.

כי. מעלֵה - שם סמוך בשקל "מקוֵה ישראל" (יר' יד , ח); והעד , שהוא בצרי הלמ"ד. ואם היה בסגול , היה מוכרת; כמו "ואתיצבה על מצפה" (צירוף של יש' כא , ח וחב' ב , א). הלוחית - שם הר או מקום גבוה , נודע בארצם. יעלה - העולה הגולה. ומלת בכי השני - נוסף , כמו "וימרו על ים בים סוף" (תה' קו , ז). במורד - שם מן 'ירד' , מנחי הפ"א; כמו "למורש קפוד" (יש' יד , כג). והוא הפך מעלה. והטעם: במקום מורד חורונים. צרי צעקת שבר - הטעם: דואגים וכואבים מצעקת שבר שהגיע אליהם. שמעו - השומעים שם. או הטעם: צרים ואויבים שיצעקו צעקת שבר עליהם.

כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בכי - כלומר: בכיה אחר בכיה. צרי זעקת (לפנינו: צעקת) שבר שמעו - כמו "כי צר לי" (תה' סט , יח); שהיו בעלי צרה מצירים כשהיו שומעים זעקת שבר.
ריכוז קישורים