תנ"ך - כרתו
זורע
מבבל
ותפש
מגל
בעת
קציר
מפני
חרב
היונה
איש
אל־עמו
יפנו
ואיש
לארצו
ינסו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּרְת֤וּ
זוֹרֵעַ֙
מִבָּבֶ֔ל
וְתֹפֵ֥שׂ
מַגָּ֖ל
בְּעֵ֣ת
קָצִ֑יר
מִפְּנֵי֙
חֶ֣רֶב
הַיּוֹנָ֔ה
אִ֤ישׁ
אֶל־עַמּוֹ֙
יִפְנ֔וּ
וְאִ֥ישׁ
לְאַרְצ֖וֹ
יָנֻֽסוּ:
ס
(ירמיהו פרק נ פסוק טז)
כִּרְתוּ
זוֹרֵעַ
מִבָּבֶל
וְתֹפֵשׂ
מַגָּל
בְּעֵת
קָצִיר
מִפְּנֵי
חֶרֶב
הַיּוֹנָה
אִישׁ
אֶל־עַמּוֹ
יִפְנוּ
וְאִישׁ
לְאַרְצוֹ
יָנֻסוּ:
ס
(ירמיהו פרק נ פסוק טז)
כרתו
זורע
מבבל
ותפש
מגל
בעת
קציר
מפני
חרב
היונה
איש
אל־עמו
יפנו
ואיש
לארצו
ינסו:
ס
(ירמיהו פרק נ פסוק טז)
כרתו
זורע
מבבל
ותפש
מגל
בעת
קציר
מפני
חרב
היונה
איש
אל־עמו
יפנו
ואיש
לארצו
ינסו:
ס
(ירמיהו פרק נ פסוק טז)
שֵׁיצוֹ
מַלכָּא
מִבָּבֶל
וְאָחֵיד
חַרבָּא
בְּעִדָּן
קְטוֹל
מִן
קֳדָם
חֲרַב
סָנְאָה
דְּהִיא
כַחֲמַר
מְרַוְיָא
גְּבַר
לְעַמֵיהּ
יִתפְּנוֹן
וּגבַר
לְאַרעֵיהּ
יִערְקוּן
:
זורע
-
ב'
מלא:
יר'
נ
,
טז;
מש'
כב
,
ח.
מגל
-
ב':
יר'
נ
,
טז;
יואל
ד
,
יג.
זורע
ב'
מל'
כרתו
זורע
מבבל
זורע
עולה.
כרתו
זורע
-
"שציו
מלכא
מבבל
ואחיד
חרבא
בעידן
קטול"
(ת"י).
כרתו
זורע
-
אחר
שתהיה
שממה
לא
יזרע
בה
אדם
ולא
יקצור.
ויונתן
תרגם
דרך
משל:
"שיצי
מלכא
מבבל
ואחית
חרבא
בעידן
קטול".
מפני
חרב
היונה
-
פירשנוהו
(יר'
מו
,
טז)
,
כי
עניינו
'האונסת'
,
מן
"והאכלתי
את
מוניך"
(יש'
מט
,
כו);
"ולא
יונו
נשיאי
עוד
את
עמי"
(יח'
מה
,
ח).
ויונתן
תרגם:
"מן
קדם
חרב
שנאה
דהיא
כחמר
מרויא"
-
תרגמו
מעניין
'יין'.
איש
אל
עמו
יפנו
-
מאשר
היו
בבבל
גולים
מעמים
רבים
,
שיפנו
איש
אל
עמו.
כרתו...
-
הטעם
,
שלא
ישאר
איש
שיְחיה
זרע.
ותופש
מגל
-
הוא
הקוצר.
ומלת
מגל
-
שם
הכלי
שקוצרין
בו.
איש
אל
עמו
יפנו
-
לנוס
מפני
החרב
במלחמה.