הראשון
-
ס"ג
(מלא
וחסר
,
לא
כולל
'הראישון'):
בר'
כה
,
כה;
כו
,
א;
לב
,
יח;
מ
,
יג;
שמ'
ד
,
ח;
יב
,
טו
(פעמיים)
,
טז;
מ
,
ב
,
יז;
וי'
ד
,
כא;
כג
,
ה
,
ז
,
לה
,
לט
,
מ;
במ'
ז
,
יב;
ט
,
א;
כ
,
א;
כא
,
כו;
כח
,
טז
,
יח;
לג
,
ג
(פעמיים);
דב'
י
,
ד;
טז
,
ד;
כד
,
ד;
יהו'
ד
,
יט;
שו'
כ
,
כב;
ש"א
יז
,
ל;
ש"ב
יח
,
כז;
מ"ב
יז
,
מ;
יש'
ח
,
כג;
מג
,
כז;
יר'
נ
,
יז;
יח'
מ
,
כא;
הו'
ב
,
ט;
חגי
ב
,
ג
,
ט;
זכ'
יד
,
י;
מש'
יח
,
יז;
רות
ג
,
י;
אס'
ג
,
ז
,
יב;
דנ'
ח
,
כא;
י
,
ד
,
יב;
יא
,
יג;
עז'
ג
,
יב;
ו
,
יט;
ז
,
ט;
ח
,
לא;
י
,
יז;
נחמ'
ח
,
יח;
דה"א
יב
,
טז;
כד
,
ז;
כה
,
ט;
כז
,
ב
,
ג;
דה"ב
כט
,
ג
,
יז
(פעמיים);
לה
,
א.
הראשון
-
ס"ד
(מנין
זה
כולל
גם
'הראישון'
-
איוב
טו
,
ז).
שה
פזורה
ישראל
-
ישראל
משולה
לשה
פזורה
שהדיחוה
אריות
ממקום
המרעה
,
ומשמדיחין
אותה
ממקום
ששמור
עומדין
ואוכלין
אותה.
אף
ישראל
כן:
הראשון
אכלו
מלך
אשור
-
משעבר
הראשון
,
הוא
מלך
אשור
,
מצא
ישראל
על
מליאתו
,
שאנן
מנעוריו
ושקט
על
שמריו
(ע"פ
יר'
מח
,
יא)
,
ועדיין
בגולה
לא
הלך;
לפיכך
מצא
בו
כדי
לאכול
,
וזהו
שאמר
המקרא:
הראשון
אכלו
מלך
אשור;
אבל
האחרון
,
זה
נבוכד
נצר
שבא
לבוז
ולשלול
אחריו
,
לא
מצא
בו
כי
אם
עצם
יבש
,
כשה
הזה
שטרפהּ
חייה
רעה
ושבע
מבשרה
ולא
השאיר
בה
כי
אם
עצמות
,
ובא
חיה
אחרת
אחריה
ומצאה
את
העצמות
ומגרם
אותן
(ע"פ
במ'
כד
,
ח);
לפיכך
הוא
אומר
במלך
בבל:
וזה
האחרון
עצמו.
שה
פזורה
ישראל
אריות
הדיחו
-
פירוש:
הדיחו
אותה.
ואריות
הוא
משל
על
מלכי
האומות
שהגלו
אותם
מארצם.
הראשון
אכלו
מלך
אשור
-
פירוש:
אכל
בשרו
,
שלא
נשאר
לו
אלא
העצמות.
והוא
מלך
אשור
שהגלה
לראובני
ולגדי
ולחצי
שבט
מנשה
(דה"א
ה
,
כו)
,
ואחר
כך
שאר
השבטים
(ראה
מ"ב
יז
,
ו);
לא
נשארו
אלא
יהודה
ובנימן.
וזה
האחרון
עצמו
-
פירוש:
שבר
עצמותיו
,
שלא
נשאר
בה
דבר
-
זה
נבוכדנצר
שהגלה
יהודה
ובנימן
והחריב
ירושלם
וכל
ערי
יהודה
(ראה
יר'
לד).
שה.
הטעם:
כשה
פזורה
ישראל
,
אנה
ואנה
מבלי
רועה;
כן
היה
ישראל
מבלי
רועה
נאמן.
אריות
-
המשיל
המלכים
לאריות.
עצמו
-
שבר
העצם
שלו;
ומה'קַל'
נמצא
להפך
זאת
הגזרה
,
שהיא
מן
'כח'
,
כמו
"ויעצמו
במאד
מאד"
(שמ'
א
,
ז).
וכמהו
"ושרשך
מארץ
חיים"
(תה'
נב
,
ז)
-
שהוא
עקוּר
,
וה'קל'
הנמצא
ממנו
יהיה
להפך
,
שהוא
שֹרש
ועִקר
(ראה
יר'
יב
,
ב).
וכמלים
האלה
נמצאים
הרבה
במקרא.
והנביא
מספר
קורות
עמו
שעברו
עליו;
מדאגה
מדבר
(ע"פ
יהו'
כב
,
כד).