תנ"ך - השמיעו אל־בבל ׀ רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־ לה פליטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־ה' זדה אל־קדוש ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַשְׁמִ֣יעוּ אֶל־בָּבֶ֣ל ׀ רַ֠בִּים כָּל־דֹּ֨רְכֵי קֶ֜שֶׁת חֲנ֧וּ עָלֶ֣יהָ סָבִ֗יב אַל־יְהִי־ָ֙ לָהּ֙ פְּלֵיטָ֔ה שַׁלְּמוּ־לָ֣הּ כְּפָעֳלָ֔הּ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָ֑הּ כִּ֧י אֶל־יְהוָ֛ה זָ֖דָה אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל: (ירמיהו פרק נ פסוק כט)

טקסט וניקוד:

הַשְׁמִיעוּ אֶל־בָּבֶל ׀ רַבִּים כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל־יְהִי־ָ לָהּ פְּלֵיטָה שַׁלְּמוּ־לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ כִּי אֶל־יְהוָה זָדָה אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו פרק נ פסוק כט)

טקסט בלבד:

השמיעו אל־בבל ׀ רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־ לה פליטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־ה' זדה אל־קדוש ישראל: (ירמיהו פרק נ פסוק כט)

תיקון קוראים:

השמיעו אל־בבל ׀ רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־ לה פליטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־יהוה זדה אל־קדוש ישראל: (ירמיהו פרק נ פסוק כט)
בַּסַרוּ עַל בָּבֶל סַגִּיאִין כָּל מָתְחֵי קַשׁתָּא שְׁרוֹ עֲלַהּ סְחוֹר סְחוֹר לָא יְהֵי לַהּ שֵׁיזָבָא שַׁלִימוּ לַהּ כְּאַגרַהּ כְּכָל דַּעֲבַדַת עֲבִידוּ לַהּ אֲרֵי עַל עַמָא דַייָ בַּסַרַת אֲמַרַת מִלִין דְּלָא כָשְׁרָן קֳדָם קַדִּישָׁא דְיִשׂרָאֵל :

אל - בבל - ו': ראה לעיל , א. חנו - ב': במ' לא , יט; יר' נ , כט. לה (הראשון בפסוק) - י' קרי ולא כתיב: ראה יר' לא , לז.

חנו ב' ואתם חנו השמיעו אל בבל.

חנו - ב'; ָ - לה קרי ולא כת'; זדה - ל'.

השמיעו אל בבל רבים - לשון "וישמע שאול את העם" (ש"א טו , ד): הזעיקו להאסף אל בבל מורים בחצים; כמו "יסבו עלי רביו" (איוב טז , יג).

השמיעו - אספו. לפי שאסיפת העם על ידי השמעת קול , נאמרת בלשון שמיעה; וכן מן 'הדגוש': "וישַמַּע שאול את העם" (ש"א טו , ד). רבים - יורה חצים; כמו "וימררוהו ורובו" (בר' מט , כג); "יסובו עליו (בנוסחנו: עלי) רביו" (איוב טז , יג). ויונתן תרגם: "סגיאין" , כמו "הן רבים עתה עם הארץ" (שמ' ה , ה). אל יהי לה פליטה - לה קרי ולא כתוב. שלמעלה "אל תהי לה שארית" (פס' כו) , וזה אל יהי לה פליטה , והסימן: ת"ש י"פ. כי אל יי' זדה - עבר מלעיל , עניין "זדון" (להלן , לא). ויונתן תרגם: "ארי עמא דיי' בסרת אמרת מילין דלא כשרין קדם קדישא דישראל".

השמיעו - יש מפרש (ראה רש"י ורד"ק) זאת המלה ענין קבוץ , מגזרת "ויְשַמַּע שאול" (ש"א טו , ד); ומלת רבים - מגזרת "וימררוהו ורבו" (בר' מט , כג) , והם בעלי קשת שמפרש הכתוב: כל דורכי קשת. ויתכן לפרש שבא הכתוב בקצרה , והטעם: השמיעו לבוא אל בבל רבים. זדה - מהשניים הנראים , כמו "קמה אלומתי וגם נצבה" (בר' לז , ז) , והיא 'פָּעֲלָה'. והיא 'רָשְעָה' , מגזרת "כי בדבר אשר זדו עליהם" (שמ' יח , יא).

השמיעו על (בנוסחנו: אל) בבל רבים כל דורכי קשת - כמו "יסובו עלי רביו" (איוב טז , יג) , והם מורי הקשת. כי אל יי' זדה - זהו 'קל' , כמו "כי בדבר אשר זדו עליהם" (שמ' יח , יא). "וכי יזיד איש" (שמ' כא , יד) - הוא 'כבד'.
ריכוז קישורים