תנ"ך - כהקיר בור ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על־פני תמיד חלי ומכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כְּהָקִ֥יר בַּ֙וִר֙ בַּ֙יִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה: (ירמיהו פרק ו פסוק ז)

טקסט וניקוד:

כְּהָקִיר בַּוִר בַּיִר מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל־פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה: (ירמיהו פרק ו פסוק ז)

טקסט בלבד:

כהקיר בור ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על־פני תמיד חלי ומכה: (ירמיהו פרק ו פסוק ז)

תיקון קוראים:

כהקיר בור ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על־פני תמיד חלי ומכה: (ירמיהו פרק ו פסוק ז)
כְּגוּבָּא דִמקַיֵים מוֹהִי כֵּן אוֹרִיכוּ וְאִתקַיַימוּ בְגַוַהּ עָבְדֵי בִשׁתַּהּ קָל חָטוֹפִין וּבָזוֹזִין מִשׁתְּמַע בַּהּ קֳדָמַי תְּדִירָא עַל כֵּין אֵיתִיתִי עֲלַהּ מְרַע וּמַחָא :

ישמע - י': שמ' כג , יג; יש' ס , יח; סה , יט; יר' ו , ז; לג , י; יח' יט , ט; כו , יג; נח' ב , יד; איוב לז , ד; נחמ' ו , ז. ומכה - ב': יש' א , ו; יר' ו , ז.

כהקיר - ל' , חצי המקרא; בור - ביר קרי; הקרה - ל'; ישמע - י'; ומכה - ב'.

כהקיר - לשון 'מקור'. בייר - באר. כן הקרה רעתה - כן נובעת רעתם; תמיד מוסיפים ומחדשים. חלי ומכה - "על כן אייתי עלה מרע ומחא" (ת"י).

כהקיר - לשון "מקור" (מש' כה , כו). ביר - לשון "בור" (וי' יא , לו) , כלומר: כאשר ינבע הבור את מימיו , שאינו פוסק , כן הנביע רעתם , כמו שמפרש והולך: חמס ושוד ישמע בה על פני.

כהקיר ביר - כמו שהבאר מימיה נובעין תמיד בלי הפסק , כן הקרה רעתה; וזהו שאמר: על פני תמיד. ומה שאמר על פני - שאני משגיח ורואה עליהם , לא כמו שהם אומרים: "אין יי' רואה אותנו" (יח' ח , יב). חלי ומכה - אמר: חמס ושוד ישמע בה , שמַחלים העניים ומכים אותם; כמו שאמר עליהם "ופני עניים תטחנו" (יש' ג , טו). או פירושו: עונש החמס והשוד שהם עושים , אני מביא עליהם חלי ומכה. וכן תרגם יונתן הפסוק: "כגובא דמקיים מוהי כן אוריכו ואיתקיימו בגו עובדי בישתא קל חטופין ובזזין משתמע קדמי תדירא על כן איתיתי עלה מרע ומחא".

כהקיר - מטעם "מקור" (יר' ב , יג).

כהקיר. הכ"ף - הדמיון. ביר - כמו 'בור' , ועי"ן הפעל שנח בו , נחלף בזאת המלה ליו"ד מוּנָע. הקרה - כמו 'הקירה' ביו"ד , כי הקמץ קטן (צירי) והחרק אחד הוא; כמו "יָקֵם" (ש"א א , כג) - "יקים" (דב' יח , טו); "יָשֵב" (דנ' יא , יט) - "ישיב" (בר' נ , טו); ושתי המלות מבנין 'הפעיל' מעלומי העי"ן , וגזרתם מגזרת "אני קרתי ושתיתי מים" (מ"ב יט , כד). והכתוב מדמה רעתם לבור , שמימיהם נובעים וירבו למעלה - כן היא נובעת רעתם ותרבה למעלה.

כהקיר ביר מימיה - לשון "מקור נובע" (ראה מש' יח , ד). וביר הוא כמו "באר מים חיים" (שה"ש ד , טו).
ריכוז קישורים