תנ"ך - ובנו במות התפת אשר בגיא בן־הנם לשרף את־בניהם ואת־בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על־לבי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי: פ (ירמיהו פרק ז פסוק לא)

טקסט וניקוד:

וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי: פ (ירמיהו פרק ז פסוק לא)

טקסט בלבד:

ובנו במות התפת אשר בגיא בן־הנם לשרף את־בניהם ואת־בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על־לבי: פ (ירמיהו פרק ז פסוק לא)

תיקון קוראים:

ובנו במות התפת אשר בגיא בן־הנם לשרף את־בניהם ואת־בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על־לבי: פ (ירמיהו פרק ז פסוק לא)
וּבנוֹ בָּמַת תּוֹפֶת דִּבחִלַת בַּר הִנוֹם לְאוֹקָדָא יָת בְּנֵיהוֹן וְיָת בְּנָתְהוֹן בְּנוּרָא דְּלָא פַקֵידִית בְּאוֹרָיתִי וְלָא רַעֲוָא קֳדָמַי :

בנתיהם - ה' חסר (בלישנא): *דב' יב , לא; ש"א ל , ג; יר' ז , לא; יד , טז; יט , ט. וכל עזרא (ונחמיה) כותהון.

בנתיהם - ה' חס' וכל עזרא כות'.

במות התופת - הוא המולך (ראה מ"ב כג , י) , שהיה של נחשת , ומסיקין אותו מתחתיו וידיו פשוטות ונִסָּקות , ונותנין את הילד על ידיו והוא נכוה ונוהם , והכומרים מקישין בתופים שלא ישמע האב קול הבן וְיכָּמרו רחמיו (ע"פ בר' מג , ל). תופת - על שם התוף; הנום - על שם נהמת התינוק (ראה תנח' ואתחנן הוספה ב). לא צויתי - במצוה שיקריבו לי בנים לקרבן. [ לא צויתי - לאחד מן הנביאים;] וכשדברתי לאברהם לשחוט את בנו (ראה בר' כב , ב) , לא עלתה על לבי שישחוט , אלא להודיע צדקו (ראה ספ"ד קמח).

תופת - כמדומה לי שהוא לשון "שחת" (תה' ל , י) ו"שאול" (שם , ד) , כמו "כי ערוך מאתמול תפתה" (יש' ל , לג). וכן שמעתי שיש שם גוּמָא אחת בירושלם , צר מלמעלה ורחב מלמטה ולא מוצק תחתיה (ע"פ איוב לו , טז) , ואם היו מושלכין שם כל פגרי רשעי הדורות היא מקבלתן , כמו שאומר למטה "וקברו בתופת מאין מקום" (להלן , לב); ובנו שם במה ושורפין את בניהם לעבודה זרה. אשר לא ציויתי בתורתי לעובדיני , שיקריב אדם את בנו לפני , כי אם "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן" (וי' א , ב).

ובנו. אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי - לא היה רצוני בזה ולא צויתי בהם , שישרפו לי בניהם ובנותיהם , ואם צויתי על בשר בהמה לשרוף לפני , לא צויתי להם על בניהם ועל בנותיהם; והם שורפים אותם לאל אחר ואינם מרחמים עליהם , לרוב אהבתם העבודה זרה. ויונתן תרגם: "דלא פקידית באוריתי ולא רעווא קדמי". ורבותינו ז"ל פרשו (ראה תענית ד , א): אשר לא צויתי - זה יפתח (ראה שו' יא , לה ואי') , ולא עלתה על לבי - זה מישע מלך מואב , שנאמר "ויקח את בנו הבכור ויעלהו עולה" (מ"ב ג , כז); ודעתם , שהעלהו לשמים.

אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי - זה הלשון והעולה מענינו כתוב שלשה פעמים בספר זה (כאן; לעיל , כב; יט , ה) , והוא מאמר נכבד , אין זה מקום באורו. והכל 'אוצר יי'' יבא.

ובנו. תפת - שֵם עבודה זרה; והשנים ת"וין עקר , כי הוא ממשקל 'קדש' , 'חדש'. ולא נדע טעם למה נקרא כן; רק יש אנשים (ראה רש"י , וראה שרשים: 'תפת') שיפרשו אותו מגזרת "תפים" (שמ' טו , כ); "תף וחליל" (יש' ה , יב) , והתי"ו האחרונה נוספת. ונקרא כן שמו , בעבור ששורפים שם בניהם לעבודה זרה ומשמיעים שם קול תופים בעת ששורפים אותו , בעבור שלא ישמעו אותו אביו ואמו בוכה. ואם "ותפת לפנים אהיה" (איוב יז , ו) - שריפה , כדברי רבי יונה ז"ל (השרשים: 'תפת') , שגזר אותו מגזרת "כי ערוך מאתמול תפתה" (יש' ל , לג) , שפירושו לפי דעתו: מדורת האש , והה"א נוספת - נוכל לאמר שזה כמוהו , ויהיה טעמו: במות השרפה , בעבור שישרפו שם בניהם. וטעם אשר בגיא - שם בנו את התועבה. ומלת הִנֹם - שם אדם , שיש לבנו הגיא הזה. וטעם לא עלתה - זאת המחשבה במחשבת לבי לצוות כן.

ובנו במות התופת - לשון "כי ערוך מאתמול תפתה" (יש' ל , לג); והוא לשון שריפה , שהיו שורפין בניהם למולך. אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי שיעשו לי; והם עושים לבעלים , והם מְיקרים אותם יותר ממני.
ריכוז קישורים