תנ"ך - מי־האיש
החכם
ויבן
את־זאת
ואשר
דבר
פי־ה'
אליו
ויגדה
על־מה
אבדה
הארץ
נצתה
כמדבר
מבלי
עבר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִֽי־הָאִ֤ישׁ
הֶחָכָם֙
וְיָבֵ֣ן
אֶת־זֹ֔את
וַאֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֧ר
פִּֽי־יְהוָ֛ה
אֵלָ֖יו
וְיַגִּדָ֑הּ
עַל־מָה֙
אָבְדָ֣ה
הָאָ֔רֶץ
נִצְּתָ֥ה
כַמִּדְבָּ֖ר
מִבְּלִ֥י
עֹבֵֽר:
ס
(ירמיהו פרק ט פסוק יא)
מִי־הָאִישׁ
הֶחָכָם
וְיָבֵן
אֶת־זֹאת
וַאֲשֶׁר
דִּבֶּר
פִּי־יְהוָה
אֵלָיו
וְיַגִּדָהּ
עַל־מָה
אָבְדָה
הָאָרֶץ
נִצְּתָה
כַמִּדְבָּר
מִבְּלִי
עֹבֵר:
ס
(ירמיהו פרק ט פסוק יא)
מי־האיש
החכם
ויבן
את־זאת
ואשר
דבר
פי־ה'
אליו
ויגדה
על־מה
אבדה
הארץ
נצתה
כמדבר
מבלי
עבר:
ס
(ירמיהו פרק ט פסוק יא)
מי־האיש
החכם
ויבן
את־זאת
ואשר
דבר
פי־יהוה
אליו
ויגדה
על־מה
אבדה
הארץ
נצתה
כמדבר
מבלי
עבר:
ס
(ירמיהו פרק ט פסוק יא)
מַן
גְּבַר
דְּחַכִּים
וְיַסבַּר
יָת
דָּא
וּדאִתמַלַל
מִן
קֳדָם
יְיָ
עִמֵיהּ
וִיחַוֵינַהּ
עַל
מָא
חֲרוֹבַת
אַרעָא
צַדִּיאַת
כְּמַדבְּרָא
מִבְּלִי
עָדֵי
:
ויבן
-
ג'
(רפין):
יר'
ט
,
יא;
הו'
יד
,
י;
דנ'
יא
,
ל.
ואשר
דבר
-
ב':
בר'
כד
,
ז;
יר'
ט
,
יא.
ויגדה
-
ו'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
חד
מיעוט
וחד
ריבוי
(זוגות
של
מלים
יחידאיות
בנות
שורש
אחד
,
שאחת
באה
בכינוי
היחיד
ואחת
באה
בכינוי
הריבוי):
במ'
ה
,
טז;
יח'
כד
,
יא.
-
יש'
כד
,
כ;
איכה
א
,
ה.
-
יש'
ל
,
יד;
תה'
ס
,
ד.
-
יר'
ט
,
יא;
יש'
מד
,
ז.
-
זכ'
ג
,
ט;
תה'
עד
,
ו.
-
מש'
כו
,
יד;
ש"א
ד
,
יט.
כמדבר
-
ו':
יש'
יד
,
יז;
כז
,
י;
יר'
ט
,
יא;
הו'
ב
,
ה;
צפ'
ב
,
יג;
תה'
קו
,
ט.
האיש
החכם
-
ל';
ויבן
-
ג';
ואשר
דבר
-
ב';
ויגדה
-
ל'
וחס';
כמדבר
-
ו'.
מי
(בנוסחנו
נוסף
'האיש')
החכם
שיבין
זאת
,
ומי
הנביא
אשר
דבר
פי
יי'
אליו
שיגידה?
ומה
יגיד?
-
על
מה
אבדה
הארץ
,
באה
כל
הפורענות
הזה.
מי
האיש
החכם
ויבן
את
זאת
-
לאחרים.
כלומר:
אם
ישב
אדם
משתומם
על
כך:
על
מה
עשה
יי'
ככה
לארץ
הזאת
(ראה
דב'
כט
,
כג)
שנדדו
כולם
,
מעוף
השמים
ועד
בהמה
(ראה
לעיל
,
ט)?
אם
נצתה
הארץ
מבלי
איש
עובר
,
ולא
שמעו
קול
מקנה
(ראה
שם)?
זהו
נוהג
שבעולם
,
שאדם
גולה
ממקומו
ומוליכין
בשביה
את
מקניהו
עמו;
אבל
כאן
-
מה
חרי
אף
הגדול
(ע"פ
דב'
כט
,
כג)
,
ש"מעוף
השמים
ועד
בהמה
נדדו
הלכו"
(לעיל
,
ט)?!
דבר
זה
אין
לך
חכם
בעולם
שיוכל
לֵידע
ולהבין
לאחרים
מהו
הדבר;
אלא
יבוא
אשר
דבר
פי
יי'
אליו
ויגידה
לכל
התמיהים
על
כך
,
וכן
יאמר:
רצונך
לידע
על
מה
אבדה
הארץ
כל
כך
,
שנצתה
כמדבר
מבלי
עובר?
זהו
הדבר:
מי
האיש
החכם
-
יבין
מדעתו;
והנביא
יגיד
השאלה
והתשובה
כמו
שנאמרה
לו
מפי
יי'.
מי.
הטעם:
מי
האיש
החכם
-
ראוי
שיבן
זאת
הרעה
ויתן
אל
לבו
,
ומי
שדבר
פי
יי'
אליו
כמוני
-
ראוי
שיגידה:
על
מה
אבדה
הארץ
נצתה
כמדבר
-
מפורש
בראש
הספר
בדקדוק
(יר'
ב
,
טו);
ופירושו:
נצמתה
ונחרבה.