תנ"ך - לכן כה־אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ: (ירמיהו פרק ט פסוק יד)

טקסט וניקוד:

לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת־הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי־רֹאשׁ: (ירמיהו פרק ט פסוק יד)

טקסט בלבד:

לכן כה־אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש: (ירמיהו פרק ט פסוק יד)

תיקון קוראים:

לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש: (ירמיהו פרק ט פסוק יד)
בְּכֵין כִּדנָן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל הָאֲנָא מֵיתֵי עָקָא עַל עַמָא הָדֵין מְרָר כְּגִדִּין וְאַשׁקֵינוּן כָּס דִּלוָט בִּישׁ כְּרֵישֵׁי חִוִין :

לכן כה - אמר יי' צבאות - ג' בטעמא (רביע , גרשיים , מהפך ופשטא): יר' ט , יד; מד , יא; נ , יח. לכן כה - אמר יי' צבאות אלהי ישראל - ד': יר' ט , יד; לה , יט; מד , יא; נ , יח. והשקיתים - ב' , חד מלא וחד חסר: יר' ט , יד; כג , טו.

מאכילם - ל'; והשקיתים - ב' חד מל' וחד חס'.

לענה - עשב מר. מי ראש - ארס נחש.

לענה - 'אשינץ' (בלעז). רוש (בנוסחנו: ראש) - 'טורא' בלעז.

לכן. מאכילם - בא הכינוי קודם הידיעה , שהוא את העם; כמו "ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו); "אשר לא יעבדו אותו את נבוכדנצר" (בנוסחנו: נבוכדנאצר; יר' כז , ח); והדומים להם , שכתבנו ב'ספר מכלל' בחלק הדקדוק (כה , א - ב). והמשיל הצרות ללענה , והם סמי המות. ובאמרו מי ראש - לפי שהוא מֵי סחיטת עשב הנקרא 'רוש' (ראה דב' כט , יז); גם יש שהוא מראש הפתן , ואמרוּ כי לפיכך נקרא 'ראש' , כי ברוב עושין אותו מראש הפתן.

את העם הזה - כאלו כתוב: רוצה לומר: את העם הזה.

הנני. לענה וראש - משל הוא על הצרות שיבאו עליהם.

הנני מאכילם את העם הזה לענה - בא בשני סימנין , שהיה לו לומר: 'מאכיל את העם הזה' או 'מאכילם' לענה; ודומה לו "ופגריכם אתם" (במ' יד , לב).
ריכוז קישורים