תנ"ך - כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י ק֥וֹל נְהִ֛י נִשְׁמַ֥ע מִצִּיּ֖וֹן אֵ֣יךְ שֻׁדָּ֑דְנוּ בֹּ֤שְׁנֽוּ מְאֹד֙ כִּֽי־עָזַ֣בְנוּ אָ֔רֶץ כִּ֥י הִשְׁלִ֖יכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵֽינוּ: ס (ירמיהו פרק ט פסוק יח)

טקסט וניקוד:

כִּי קוֹל נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיּוֹן אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי־עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ: ס (ירמיהו פרק ט פסוק יח)

טקסט בלבד:

כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו: ס (ירמיהו פרק ט פסוק יח)

תיקון קוראים:

כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו: ס (ירמיהו פרק ט פסוק יח)
אֲרֵי קָל אִליָא אִשׁתְּמַע מִצִיוֹן אֵיכְדֵין אִתבְּזֵיזנָא בְּהֵיתנָא לַחדָּא אֲרֵי חֲרוֹבַת אַרעַנָא אֲרֵי צַדִּיאָה בִּירָניָתַנָא :

ארץ - י"ד בקמץ: דב' לב , יג; יש' יד , ט , כא; לג , ט; מד , כג; מט , יג; נא , יג , טז; נב , י; יר' ט , יח; טז , יט; לא , ז; זכ' יב , א; תה' מד , ד. (וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון בר מן ד' (בלישנא): תה' לה , כ; מח , יא; מש' ל , יד , כא).

ארץ - י"ד.

כי השליכו משכנותינו - את שוכניהם. ויש עוד לומר: כי השליכו האויבים את משכנותינו לארץ.

התבוננו וקראו למקוננות - וכה תאמרו להם: מהרנה ותשאנה (בנוסחנו: ותשֶנה) עלינו נהי כדי שתרדנה עינינו דמעה ― שאפילו שאין בדעתו של אדם לבכות , כששומע קול המקונן נוטה לו לבו לבכות ― כי עזבנו ארץ וכי השליכו אויבינו משכנותינו.

כי קול... נשמע מציון - וכן נשמע משאר המקומות; אלא קודם שנכבש ציון היו חושבים להִשגב בציון וירושלם , שאם תישאר להם ירושלם - עוד נבנות שאר הערים שנכבשו וחוזרות ליישובן; כמו שעשו בימי סנחריב , שכבש הכל זולתי ירושלם , וכיון שנשארה ירושלם נשאר הכל , ולא גלו ולא עזבו ארץ. אבל כיון שנכבשה ירושלם - אין עוד תקנה , ואז היה קול הנהי נשמע ואומר: איך שודדנו! ואמר: בושנו מאד כי עזבנו ארץ. ארץ - בקמץ ב'זקף' , והוא אחד מארבע עשרה 'ארץ' שהן 'זקפין קמצין' (ראה עין המסורה). כי השליכו משכנותינו - כלומר: כאלו משכנותינו השליכו אותנו חוצה , על דרך "ולא תקיא אתכם הארץ" (ראה וי' יח , כח). ואין בשת גדול מזה , שיצא אדם מוכרח מביתו; לפיכך אמר: בשנו מאד.

כי. הטעם: קול נהי שיקוננו על עצמם: איך שדדנו! וכל זה שמגיד הכתוב , כן רואה הנביא בנבואה שעתיד להיות. וטעם בשנו - גם בשת יש לנו כי עזבנו את ארצנו בפשעינו בעל כרחינו , כי השליכו האויבים משכנותינו לארץ , וחללו יצוענו (ע"פ בר' מט , ד). או הטעם: השליכו משכנותינו לארץ אחרת.
ריכוז קישורים