תנ"ך - וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה ׀ יצאו ואתי לא־ידעו נאם־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה ׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה: (ירמיהו פרק ט פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיַּדְרְכוּ אֶת־לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל־רָעָה ׀ יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא־יָדָעוּ נְאֻם־יְהוָה: (ירמיהו פרק ט פסוק ב)

טקסט בלבד:

וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה ׀ יצאו ואתי לא־ידעו נאם־ה': (ירמיהו פרק ט פסוק ב)

תיקון קוראים:

וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה ׀ יצאו ואתי לא־ידעו נאם־יהוה: (ירמיהו פרק ט פסוק ב)
וְאַלִיפוּ יָת לִישָׁנְהוֹן פִּתגָמֵי שְׁקַר דָּמַן אִנוּן כְּקֶשֶׁת נְכִילָא וְלָא לְהֵימָנוּתָא תְּקִיפוּ בְאַרעָא אֲרֵי מִבִּשׁתָּא לְבִשׁתָּא נְפַקוּ וּמַדַּע דַּחלְתִי לָא אֵילַפוּ אֲמַר יְיָ :

יצאו - ח' בקמץ: יהו' ב , ה; ש"א יד , מא; מ"א כ , יח (פעמיים); יש' מח , א; יר' ט , ב; יח' טו , ז; לו , כ.

וידרכו - ל'; יצאו - ח'.

וידרכו - לשון זה נופל בהזמנת הקשת לירות חץ; וקשת היא 'ארבלשטא' [בלעז] , וברגלים דורכים אותה , לכך קורא אותה 'דריכה'. והנביא המשיל לשונם לקשת שקר , שדרכו לשונם להיות לשונם קשת בשקר. מרעה אל רעה - מעבירה אל עבירה.

כי מרעה אל רעה יצאו - משעושין רעה זו יוצאין לעשות רעה אחרת. ואחרי כל רעתם , אילו היו שבים אלי - עדיין הייתי מקבלם; אלא משיצאו מרעה אל רעה , אותי לא ידעו. וידרכו - לשון רכילות (רגילות?) , כמו "כל דורך בה לא ידע שלום" (יש' נט , ח) , וכן "הדריכני באמיתך" (תה' כה , ה); כלומר: הרגילו לשונם בדברי שקר. וידרכו את לשונם קשתם שקר - לשונם דומה לקשת רמייה (ראה הו' ז , טז) , אשר יבטח בה הדורך , וכשהוא דורכה היא נשברת ביד בעליה; אף הם , "בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים אורבו" (להלן , ז) , כמו שמפרש והולך: "איש מרעהו השמרו" (להלן , ג) וכל העיניין.

וידרכו - מבניין 'הפעיל' , משפטו 'וידריכו'; וכמהו בא "ויַדבקו גם המה" (ש"א יד , כב). לשונם היא קשת דרוכה , וחיציהם שקר ודבר מר. ולא לאמונה גברו בארץ - מה שהם מתגברים החזקים על החלשים , לא לאמונה - שישפטום משפט אמת ושישמעו העשוקים. כי מרעה אל רעה יצאו - יש לפרשו על המעשים: יוצאין ממעשה רע למעשה רע; רוצה לומר , כי כל ימיהם במעשה רע עסוקים , עתה בזה ועתה בזה; ובכל זה לא נתנו אל לבם שעה אחת לדעת את יי'. ויש לפרשו על העונש: מרעת אויב זה יוצאים לרעת אויב זה , או לוקים שנה אחת בשדפון ושנה אחת ביֵרקון או בארבה (ראה מ"א ח , לז); ועם כל זה לא נתנו אל לבם לשוב ממעשיהם הרעים ולדעת את יי'.

וידרכו - זאת המלה מבנין 'הפעיל' , ונפל ממנה יו"ד המשך , והיה ראוי להיות 'וידריכו'; וכמוהו "ויַדְבְּקו גם המה" (ש"א יד , כב); גם (רווח בשורה בכה"י) אחרים. והוא מגזרת "דרך קשתו כאויב" (איכה ב , ד). והטעם: וזולתי שהם מנאפים , הדריכו את לשונם תחת קשתם לירות בו האנשים; והוא כמו "ונשלמה פרים שפתינו" (הו' יד , ג) - פירושו: תחת פרים. ומלת שקר דבקה עם מלת לשונם; והטעם: לשונם , שהוא לשון שקר , הדריכו; וזה משל על הרכילות שהם עושים. ולמ"ד לאמונה - 'בעבור' , כלמ"ד "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג); והטעם: ולא בעבור אמונה שיש בהם גברו בארץ ועושים בה כרצונם , כי רעים וחטאים הם (ע"פ בר' יג , יג) , כמו שמעיד הכתוב: כי מרעה אל רעה יצאו; והטעם: יצאו מרעה אחת ונכנסו באחרת לעשותה.

וידרכו את קשתם לשונם שקר - ומקרא מסורס הוא. ודרך הקשת החזקה לדורכה ברגלים. ודימה הלשון לקשת שמורים בה חצים ומכים , כך לשונם מוציאה דברי שקר ועול. כי מרעה אל רעה יצאו - קודם שיגמרו האחת מתחילים לעשות האחרת.
ריכוז קישורים