תנ"ך - ויהי׀ בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך־הגולה על־נהר־כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֣י׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ־הַגּוֹלָ֖ה עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים: (יחזקאל פרק א פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי׀ בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ־הַגּוֹלָה עַל־נְהַר־כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים: (יחזקאל פרק א פסוק א)

טקסט בלבד:

ויהי׀ בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך־הגולה על־נהר־כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים: (יחזקאל פרק א פסוק א)

תיקון קוראים:

ויהי׀ בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך־הגולה על־נהר־כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים: (יחזקאל פרק א פסוק א)
וַהֲוָה בִּתלָתִין שְׁנִין לִזמָן דְּאַשׁכַּח חִלקִיָה כָּהֲנָא רַבָּא סִפרָא דְאוֹרָיתָא בְּבֵית מַקדְּשָׁא בַּעֲזַרתָּא תְּחוֹת אוּלַמָא בְּיוֹמֵי יֹאשִׁיָה בַר אָמוֹן מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה בְּתַמוּז בְּחַמשָׁה לְיַרחָא אֲמַר נְבִיָא וַאֲנָא בְגוֹ בְנֵי גָלוּתָא עַל נְהַר כְּבָר אִתפְּתַחוּ שְׁמַיָא וַחֲזֵית בְּחֵיזוּ נְבוּאָה דִשׁרָת עֲלַי חֵיזוּ יְקָר שְׁכִינְתָא דַייָ :

ויהי בשלשים שנה - ל'; מראות אלהים - ל'.

ויהי בשלשים שנה - סתם הנביא דבריו: לא פירש שמו מי הוא , ולא פירש למניין מה מנה; לפיכך הפסיקה רוח הקודש את דבריו בשני מקראות הסמוכין לזה (להלן , ב - ג) , ללמד מי הנביא ולמניין מה מנה , שנאמר "בחמשה לחדש היא השנה החמישית" וגו' (להלן , ב) - אין אלה דברי הנביא , שהרי כבר אמר שבחמשה לחדש היה עומד; ועוד , שמתחילה אמר נבואתו בלשון עצמו: ואני בתוך הגולה... ואראה מראות אלהים , וכן בסוף: "וארא והנה רוח סערה" וגו' (להלן , ד) , ואילו שני מקראות מפסיקין דבריו , כאילו אחר מדבר עליו: "היה היה דבר יי' אל יחזקאל... ותהי עליו שם יד יי'" (להלן , ג). ואני בתוך הגולה - כלומר: חוץ לארץ ישראל. על נהר כבר - שם הנהר. מראות אלהים - על שם שלא היה רואה באספקלריא המאירה קורא אותו מראות , כמין חלום ולא ממש , וכל הנביאים אף הם מתוך 'שאינה מאירה' ראו , חוץ ממשה רבינו; הוא שנאמר "וביד הנביאים אדמה" (הו' יב , יא; וראה ויק"ר א , יד; יבמות מט , ב).

ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמשה לחודש - סתם הנביא את דבריו ולא פירש מי הוא , ולא פירש מה מנה , לפיכך הפסיקה רוח הקדש את דבריו בשני מקראות הסמוכות לזה , ללמד מי היה הנביא ולמניין מה מנה. ומה שנאמר "בחמשה לחודש" וגו' (להלן , ב) - אין אלה דברי הנביא , שהרי כבר אמר שבחמשה לחדש היה עומד. ועוד שמתחילה אמר נבואתו בלשון עצמו: ואני בתוך הגולה , ואראה מראות אלהים , וכן בסוף: "וארא והנה רוח סערה" (להלן , ד) , ואלו שני מקראות מפסיקין דבריו כאילו אַחֵר מדבר עליו: "היו (בנוסחנו: היֹה) היה" (להלן , ג). מפרש בבראשית רבא (? וראה ויק"ר א , יד): מראות אלהים - על שם שלא היה רואה באיספקלריא המאירה קורא אותו מראות אלהים , כמין חלום ולא ממש; וכל הנביאים ראו אף הם מתוך שאינה מאירה.

ברביעי - לשנת שלשים. נפתחו השמים - לא בחזיון וחלומות , אלא כדניאל (י , ד ואילך): ואראה מראות אלהים , "והנה רוח סערה" (להלן , ד) - לא היו דברי יחזקאל מתחלתן יותר , ואף שמו לא פירש , לפי שענין ספרו יפרשנו למטה , כגון "והיה יחזקאל לכם למופת" (יח' כד , כד) , ועל זה סמך לקצר , כאשר אמרתי לך (בפתיחה) על שנת שלשים , שענין ספרו יוכיח עליו; אבל הסופר שכתב כל דבריו יחד הוסיף לפרש מה שסתם וקיצר בשני מקראות הללו.

ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש - החשבון הזה , כתב אדני אבי ז"ל , כי לפי פשוטו פירושו: 'בשלשים שנה ביובל'. והראיה על זה , כי כשראה יחזקאל בנבואה בניין העיר ובניין הבית לעתיד , היתה שנת יובל , והיה בעשרים וחמשה לגלות יהויכין (ראה יח' מ , א); הנה כי גלה יהויכין בעשרים וחמשה ליובל (ראה סע"ר כה). וזאת המראה , שהיתה בשנה החמשית לגלות יהויכין (ראה להלן , ב) , היתה אם כן בשנת שלשים ליובל. והיאך ידענו כי כשראה בניין העיר ובניין הבית היתה שנת יובל? שנאמר "בראש השנה בעשור לחדש" (יח' מ , א) - (ערכין יב , א): אי זו היא שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש? הוי אומר: זה שנת יובל. ואני אומר , כי מה שתירגם יונתן "בתלתין שנין בזמן דאשכח חלקיה כהנא רבא ספרא דאוריתא" , עולה לחשבון אחד לְמַה שפירש אדני אבי ז"ל. כי בשמונה עשרה שנה למלך יאשיהו מצא חלקיה הכהן הספר בבית יי' (ראה מ"ב כב , ג - ח) - כמה נשארו ממלכותו? שלוש עשרה שנה , כי שלשים ואחת שנה מלך (ראה שם , א); שלש עשרה שליאשיהו ואחת עשרה שליהויקים (ראה מ"ב כג , לו) - הרי עשרים וחמש; ובעשרים וחמש מלך יהויכין , אע"פ שלא עלתה לו שנה , כמו שכתוב (ראה מ"ב כד , ח) - כי בעשרים וחמש ליובל גלה יהויכין - והמראה הזאת היתה בשנה החמישית לו (ראה יח' א , ב) , הרי שלשים שנה ליובל. והראה האל יתברך ליחזקאל המראה הזאת , שיש בה רמז לנסיעת הכבוד מהבית , בשלשים שנה למציאת הספר , שקרע המלך את בגדיו כשמעו דברי הספר (ראה מ"ב כב , יא - יג) , כי הרעה והגלות תבוא לישראל בעברם על דברי הספר. וכבר החלה הרעה לבוא בימי יאשיהו , לפיכך הראה האל יתברך לנביא סימן נסיעת הכבוד מן הבית (ראה יח' ט , ג; י , יט) , כי כמו שהחלה הרעה בימי יאשיהו , כן תבוא כולה. והראה לו בשלשים ביובל , שהיתה שנה חמישית לגלות יהויכין , לפי שצדקיהו בא אל בבל בשנה הרביעית למלכו (ראה יר' נא , נט) , שהיא שנה חמישית לגלות יהויכין; וכן הראה לו ברביעי , שהוא חודש תמוז , מפני שהחודש הזה היה בשנת החרבן תחילת חרבן , כי בו נבקעה העיר (ראה יר' נב , ז). וכשהראה לו המראה הזאת לשיבת הגלות בימי המשיח ובניין העיר ובניין הבית , הראה אותו לו בשנת היובל וביום הכפורים , שהוא סימן צאת העבדים מעבדות לחירות , ולהורות כי יסלח האל יתברך לעוון ישראל וחטאתם לא יזכר עוד (ע"פ יר' לא , לג). והראה לו המראה הזאת בבבל , כמו שהיה הנביא שם , לסימן הגלות שהוא בבבל; וכשהראה לו המראה הזאת לשיבת הגלות , הראה אותה לו בעניין שראה עצמו בארץ ישראל , סימן לשיבת הגלות. ואני בתוך הגולה - בא הכינוי טרם הידיעה , כי אחר כן אמר "אל יחזקאל בן בוזי" (להלן , ג); וכן "ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו); "וזהמתו חיתו לחם" (איוב לג , כ) , והדומים להם , כמו שכתבנו בספר 'מכלל' בחלק הראשון ממנו (כה , א - ב). נראה לו במראה הנבואה שהיה עם בני הגולה על נהר כבר - כלומר , שהיו עומדים על שפת הנהר והוא בתוכם , ובאה לו הנבואה בזה הדרך שנראה לו שנפתחו השמים , וראה אלה המראות שמספר והולך. ומה שאמר מראות אלהים - רוצה לומר: מראות גדולות ונפלאות , כי כל דבר גדול ונפלא סומך אותו לאֵל , כמו "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג , ג); "כהררי אל" (תה' לו , ז); "מאפליה" (יר' ב , לא); "שלהבתיה" (שה"ש ח , ו). ויונתן תרגם הפסוק כן: "והיה בתלתין שנין לזמן דאשכח חלקיה כהנא רבא ספרא דאוריתא בבית מקדשא בעזרתא תחות אולמא בפלגות ליליא בתר מעלני סהרא ביומי יאשיהו בר אמון מלך שבטא דבית יהודה , בתמוז בחמשא לירחא , אמר נביא: ואנא בגו בני גלותא על נהר כבר , אתפתחו שמייא וחזית בחיזו נבואה דישרת עלי חיזו יקר שכינתא דיי'". ובמקצת נסחאות תרגם על נהר כבר: "על נהר פרת" , וכן אומרים המגידים כי כבר הוא פרת , ומצאנו בזה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל (ב"ר טז , ג) , רבי יודן ורב הונא; רבי יודן אומר: הוא 'פרת' הוא 'כבר'; פרת - שהוא פרה ורבה , 'כבר' - שפירותיו גסים ואינן יוצאין בכברה. רב הונא אומר: 'פרת' - בפני עצמו , 'כבר' - בפני עצמו.

ויהי בשלשים שנה - מבואר הוא בפירוש הספר. בחמשה - מבואר הוא בפירוש.

ויהי בשלשים שנה וגו' - אין הכרח לנו שנדע מאי זו התחלה נמנה זה החשבון , כי דרך הנביאים לכתוב הגבלות זמנים בקצת נבואותיהם , כמו שקדם לישעיה (יש' ו , א) וירמיה (יר' כו , א) , ואין להגבלה ההיא תמיד מן הזמן ההוא יחס אל הנבואה , כמו "בשנת מות המלך אחז" (יש' יד , כח). ואמנם עיקר הגבלתם זמן הוא להעירנו על ענינים , וכלם למדו ממשה רבנו ורבן של כל הנביאים , וכבר העיר המורה על זה (מו"נ ג , ז). ודע שזה הנביא גלה לבבל עם יהויכין , והיה מתנבא בבבל כמו שהיה מתנבא ירמיה בירושלם , והיו נבואותיו ויעודיו דומים לנבואות ירמיה וגם לנבואות ישעיה. ובכלל , כל הנביאים פה אחד הסכימו לנבאת הצלחת החיה הראשונה (ראה דנ' ז , ד) ונפילת כל האומות בה ובידה , ואחר יתנבאו נפילת זאת החיה , וקום החיה השנית (שם , ה) אשר על ידה נבנה בית שני. וזה הוא כל ענין שלשת הנביאים האלה , וזכור זה תמיד; רק שיחזקאל נבא ענינים מה היו בזמן בית שני , שלא נבאו ישעיה וירמיה. ועוד אבאר כל זה.

התחיל ואמר: ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש וגו' - דע כי המורה הפליג כראוי לו בפירוש זאת המראה , ואני אקצר במה שהרחיב בו , וארחיב מעט במה שקצר , ואכתוב מה שאחדש במה שלא דִבר הוא ז"ל , וכל הקורא ספרו וספרי זה - יכיר כל זה. ואחר זה אומר , כי אלו ההגבלות מזמן ומקום כבר העירנו ז"ל עליהם (מו"נ ג , ז) , ואנחנו כבר רמזנו על ביאורם במראות ישעיה (מנ"כ ע' 111 ). ובאמת כל אלה הדיוקים והדומים להם ראוי לעשות בכמו אלו המקומות העמוקות , כי כחוט השערה אין בהם דבר כי אם להכרח , אבל במקומות אחרים לא; וכן כל ספר יחזקאל בסַפְּרוֹ נבואותיו - ברוב יעד להם זמן , לסבה שקדם לנו (ראה מנ"כ ע' 111 ) , ופעמים ישמיט , כי נשען על המבין.

ויהי. זה החשבון לא נכתב למי נסמך , כחשבון "ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום" (ש"ב טו , ז) , וחשבון "ובעוד ששים וחמש שנים יחת אפרים מעם" (ראה יש' ז , ח) , ואחרים מלבד אלה , שאין צורך להזכיר אותם , על כן לא נוכל לדעת מהם האמת; רק המפרשים יפרשו אותם מסברא , בלי ראיה. ואני לא אאריך להודיע סברתם , רק בזה החשבון; שאמרו , שהוא נסמך לשנה שנולד הנביא בה , כאילו אמר: ויהי בשלשים שנה שנולדתי , ראיתי כך וכך. ויש אשר אומר (רש"י ועוד): ליובל נסמך; או (סע"ר כו): למציאת ספר תורה שמצא חלקיה (ראה מ"ב כב , ח) , כדברי המתרגם. ואמר מפרש אחד (ראה רד"ק) , כי פשוטו - ליובל , בעבור שמצא כתוב למטה בספר פסוק אחד , "ויהי בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחודש" (יח' מ , א) , כי אמר שיום הכפורים הוא עשור לחודש , והוא ראש השנה ליובלים (ראה רש"י שם); וכאשר גלה יהויכין היה חצי יובל , ובעת שראה יחזקאל מראות בית שלישי העתיד , היה אחרית יובל. ואין זה פשט , כי אם סמך ודרש , ואילו אמר 'הנראה על פי סברא - ליובל' , טוב היה אומר. גם אמר בעל 'סדר עולם' (סע"ר כד) , כי השנה שמצא חלקיה הספר היה יובל. וברוך יודע האמת. נפתחו השמים - חסר 'שערי' כדברי המתרגם , והוא דרך קצר.

ויהי בשלשים שנה - מפרש ב'סדר עולם' (סע"ר כו): שלשים שנה שנמצא הספר בימי יאשיהו; ובמלכים (מ"ב כב , ג ואי') כתיב , שנמצא הספר בשנת שמונה עשרה ליאשיהו , והוא מלך שלשים ואחת שנה (ראה שם , א) , ומשמונה עשרה ועד שלשים ואחת , עם שנת שמונה עשרה , הם ארבע עשרה שנה , ואחת עשרה שמלך יהויקים (ראה מ"ב כג , לו) - הרי עשרים וחמש; וזו הנבואה היתה בשנה החמישית לגלות יהויכין , הרי שלשים שנה. ברביעי - זה חודש תמוז. בחמשה - ימים לחודש. ואני בתוך הגולה - שגלה יחזקאל בגלות יהויכין בבבל. על נהר כבר - הוא נהר פרת , ומפני גודלו נקרא כבר , לשון "כביר" (יש' טז , יד). נפתחו השמים - בחזיון הלילה בחלום נראה לו כן.
ריכוז קישורים