תנ"ך - ופניהם
וכנפיהם
פרדות
מלמעלה
לאיש
שתים
חברות
איש
ושתים
מכסות
את
גויתיהנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּפְנֵיהֶ֕ם
וְכַנְפֵיהֶ֥ם
פְּרֻד֖וֹת
מִלְמָ֑עְלָה
לְאִ֗ישׁ
שְׁ֚תַּיִם
חֹבְר֣וֹת
אִ֔ישׁ
וּשְׁתַּ֣יִם
מְכַסּ֔וֹת
אֵ֖ת
גְּוִיֹּתֵיהֶֽנָה:
(יחזקאל פרק א פסוק יא)
וּפְנֵיהֶם
וְכַנְפֵיהֶם
פְּרֻדוֹת
מִלְמָעְלָה
לְאִישׁ
שְׁתַּיִם
חֹבְרוֹת
אִישׁ
וּשְׁתַּיִם
מְכַסּוֹת
אֵת
גְּוִיֹּתֵיהֶנָה:
(יחזקאל פרק א פסוק יא)
ופניהם
וכנפיהם
פרדות
מלמעלה
לאיש
שתים
חברות
איש
ושתים
מכסות
את
גויתיהנה:
(יחזקאל פרק א פסוק יא)
ופניהם
וכנפיהם
פרדות
מלמעלה
לאיש
שתים
חברות
איש
ושתים
מכסות
את
גויתיהנה:
(יחזקאל פרק א פסוק יא)
וְאַפֵּיהוֹן
וְגַפֵּיהוֹן
פְּרִישִׂין
מִלְעֵילָא
לַחֲדָא
תַּרתֵּין
מַכוְנָן
חֲדָא
וְתַרתֵּין
מְכַסְיָן
יָת
גִּויָתְהוֹן
:
ופניהם
-
ט':
ראה
לעיל
,
ח.
פרדות
-
ב':
יח'
א
,
יא;
יואל
א
,
יז.
פרדות
-
ב';
חברות
-
ל'
מל';
גויתיהנה
-
ל'.
ופניהם
וכנפיהם
פרודות
מלמעלה
-
אילמלא
שראיתי
טעם
'זקף
גדול'
נקוד
על
ופניהם
,
לא
הייתי
יודע
לפרשו
,
אבל
הניקוד
לימדני
להבדילם
זו
מזו
ולהעמיד
תיבת
ופניהם
בפני
עצמה
,
וכן
פירושו:
ופניהם
להם
,
וכנפיהם
היו
פרושות
למעלה
מפניהם
ומכסות
אותן
,
כיצד?
לאיש
שתים
חוברות
איש
-
לכל
פנים
ופנים
שתים
כנפים
חוברות
לכל
אחת
,
כנף
חיה
זו
פרוש
לצד
כנף
חיה
זו
,
ושל
זו
לצד
זו
,
והפנים
שבינתיים
מכוסים
בהם.
ודוגמת
לשון
מקרא
זה
יש
עוד
בפרשה
זו:
"וגביהם
(בנוסחנו:
וגביהן)
וגובה
להם
ויראה
להם"
(להלן
,
יח)
-
תיבת
"וגביהם"
עומדת
לעצמה.
ושתים
מכסות
-
ושתי
כנפים
הנותרות
מכסות
את
גויותיהנה.
ופניהם
וכנפיהם
פרודות
מלמעלה
-
אילמלא
שראיתי
טעם
'זקף
גדול'
נקוד
על
ופניהם
,
שהוא
מפסיק
הדיבור
,
לא
הייתי
יודע
לפרשו
,
אבל
הניקוד
לימדני
להבדילם
זו
מזו
,
להעמיד
תיבת
ופניהם
בפני
עצמם;
וכן
פירושו:
ופניהם
להם
,
וכנפיהם
היו
פרושות
למעלה
מפניהם
ומכסות
אותם
,
שלא
להביט
בשכינה;
כיצד?
לאיש
שתים
חוברות
איש
-
לכל
פנים
ופנים
שתים
כנפים
חוברות
לכל
אחד
ואחד
,
כנף
חיה
זו
פרוש
לצד
כנף
חיה
זו
,
ושל
זו
לצד
זו
,
והפנים
שבנתיים
מכוסים
בהם.
ודוגמת
לשון
מקרא
זה
יש
עוד
בפרשה
זו:
"וגביהם
(בנוסחנו:
וגביהן)
וגובה
להם
ויראה
להם"
(להלן
,
יח)
-
תיבת
"וגביהם"
עומדת
לעצמה;
לימא
מסייעא
ליה
מילתא.
ושתים
מכסות
-
ושתי
כנפים
הנותרות
מכסות
את
גויותיהנה.
ופניהם
-
לא
נאמר
כאן
ופניהם
אלא
שרוצה
לומר
לאיש
שתים.
וכה
פתרונו:
וכנפי
הפנים
פרודות
מלמעלה
לפנים
,
אחר
שיצאו
ממקום
חיבורן.
לאיש
-
לכל
איש;
שתי
כנפים
חוברות
אחד
לגב
איש
,
ועוד
שתים
אחרות
,
מכסות
גויותהנה
(בנוסחנו:
גויתיהנה).
ואותן
לא
היו
חֹברות
,
שלא
ממקום
הגב
יוצאות
,
מאחורין
,
אלא
מן
הצדדין
בין
גב
לגב
,
בין
רבע
לרבע.
ודמות.
ופניהם
-
מלת
ופניהם
נפרדת
בטעם
,
לומר
שאינה
דביקה
עם
הבא
אחריה;
רוצה
לומר:
ופניהם
היו
כמו
שנזכר
(לעיל
,
י)
,
וכנפיהם
היו
פרודות
מהגוף
ופרושות
למעלה
לעופף.
ופניהם
וכנפיהם
פרודות
מלמעלה
-
מלת
ופניהם
נפרדת
בטעם
,
לומר
,
שאינה
דבֵיקה
עם
הבא
אחריה;
רוצה
לומר:
ופניהם
היו
כמו
שזכרנו
(לעיל
,
י);
וכנפיהם
-
היאך
היו?
שהיו
פרודות
מלמעלה
,
רוצה
לומר
,
שהיו
פרודות
מהגוף
ופרושות
מלמעלה
לעופף
,
כמו
שאמר
במראה
ישעיה
"ובשתים
יעופף"
(ו
,
ב).
זהו
שאמר:
לאיש
שתים
חוברות
איש
-
כלומר:
לכל
אחת
מן
החיות
היו
שתי
כנפים
שהיו
חוברות
עם
כנפי
האיש
האחד
,
ואותם
היו
לעופף.
ושתים
האחרות
-
היו
מכסות
בהן
את
גויותיהנה.
ומה
שאמרנו
למעלה
,
כי
העוף
בעופפו
מגביה
כנפיו
כלפי
מעלה
,
וענין
העופפוּת
וענין
הכסוי
פירשנו
למעלה
(בהקדמה).
ומה
שאמר
בחיות
"איש"
ו"אשה"
(לעיל
,
ט)
-
לפי
שהנראה
היא
חיה
,
שהיא
בלשון
נקבה
,
והנמשל
הוא
איש:
"והנה
איש
עומד
לנגדו"
(יהו'
ה
,
יג).
וכבר
כתבנו
טעם
אחר
למעלה
(פס'
ט).
ויש
לנו
לפרש
,
למה
זכר
ישעיה
"שש
כנפים"
לשרף
(ו
,
ב)
,
ויחזקאל
לא
זכר
לחיה
אלא
ארבע
כנפים
(ראה
לעיל
,
ו)
-
לדעתינו
,
כי
החיה
הוא
השרף.
ורבותינו
ז"ל
(חגיגה
יג
,
ב)
-
כך
היה
דעתם
,
והקשו
זה
,
ותרצו:
כאן
בזמן
שבית
המקדש
קיים
,
כאן
בזמן
שאין
בית
המקדש
קיים;
כביכול
נתמעטו
כנפי
החיות.
ופירשו
"שש
כנפים...
בשתים
יכסה
פניו"
(יש'
ו
,
ב)
-
שלא
יביט
בשכינה
וימות
,
כי
לא
יראני
האדם
וחי
(ע"פ
שמ'
לג
,
כ)
-
אפילו
חיות
הקודש.
"ובשתים
יכסה
רגליו"
(יש'
ו
,
ב)
-
דכתיב
בהם
"וכף
רגליהם
ככף
רגל
עגל"
(לעיל
,
ז);
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
יהיו
רגליהם
מכוסים
,
שלא
יהיו
עונות
בני
נזכרין.
"ובשתים
יעופף"
(יש'
ו
,
ב)
-
שהם
מקלסים.
ואני
בפירוש
ישעיה
דרכתי
בזה
דרך
החכם
הגדול
,
הרב
רבינו
משה
ז"ל
(מו"נ
א
,
מג
,
מט)
,
כי
החיות
אינם
השרפים.
ושם
כתבנו
טעם
,
למה
השרפים
שש
ובחיות
ארבע.
אבל
לְמַה
שנתחדשה
לי
דעת
אחרת
עתה
,
כי
החיות
הם
השרפים
,
צריך
לתת
טעם
למה
ראה
ישעיה
שש
כנפים
ויחזקאל
ארבע;
ויחזקאל
ראה
ארבע
פנים
לאחת
,
וישעיה
לא
ראה
אלא
פנים
אחד;
ויחזקאל
אמר
מנין
לחיות
,
וישעיה
לא
אמר
מנין
לשרפים
-
לכל
זה
צריך
לתת
טעם.
נאמר
,
כי
מראות
ישעיה
ומראות
יחזקאל
שוות
בעניין
אחד
,
והוא
להבין
מכל
אחת
מהמראות
ענין
השגחת
האל
ושמירתו
בנבראים.
ולא
הראה
האל
לישעיה
תאר
המרכבה
,
שהיא
בנויה
על
ארבע
ארבע
,
לפי
שהמרכבה
סימן
הנסיעה
,
כמו
שפירשנו
(בהקדמה)
,
ובימי
ישעיה
לא
היתה
עת
נסיעת
הכבוד
מבית
המקדש
עדיין
,
והיה
כחושב
לנסוע
,
לא
נוסע
עדיין
,
ובימי
יחזקאל
נסע.
ויחזקאל
לא
היה
כחו
יפה
כישעיה
,
לפיכך
הראה
לו
האל
דבר
ההשגחה
במבואר
יותר
,
בארבע
חיות
וארבעה
אופנים
וארבעה
פנים
וארבע
כנפים
,
כמו
שפירשנו
,
כי
במנין
הארבעה
יתבאר
יותר
עניין
ההשגחה
בשפלים
,
שהולכים
על
סדר
ארבעה
כמו
שכתבנו
(לעיל
,
ה).
ושש
כנפים
שראה
ישעיה
,
שהיו
השתים
לכסות
הפנים
והשתים
לכסות
הרגלים
-
לפי
שישעיה
הבין
עיון
דק
בהם
יותר
מיחזקאל.
והבין
ישעיה
בַּפָּנים
ענין
מציאות
הנבדלים
,
ושהם
נאצלים
מהבורא
,
והוא
דבר
דק
ונסתר;
לפיכך
אמר
"יכסה
פניו"
(יש'
ו
,
ב).
והבין
ברגלים
הדברים
שהנבדל
סיבה
להם
,
כי
פעולות
השכלים
נעלמים
ונסתרים
מהשיגם
,
לפיכך
אמר
"ובשתים
יכסה
רגליו".
אבל
יחזקאל
ראה
בפנים
דמות
הדברים
השפלים
,
שאין
כיסוי
והסתר
בהם
כל
כך;
וכן
ראה
ברגלים
שהם
משל
לתנועת
המסבים
,
שאין
תנועתם
דבר
מכוסה
ונסתר
כל
כך.
אבל
גויות
החיות
-
דבר
נסתר
,
והוא
עצמם
,
שהם
שכלים
נבדלים
,
קשה
להשיגם
(ראה
מו"נ
א
,
מג);
ולזה
אמר:
ושתים
מכסות
את
גויותהנה.
ועוד
,
כי
עניין
השמירה
-
מכוסֶה
,
כמו
שכתבנו
(בהקדמה).
וישעיה
לא
ראה
מנין
לשרפים
,
כי
מצד
עצמם
אין
להם
מנין
,
כי
מה
שאינו
גוף
אינו
נופל
תחת
המספר
,
אלא
בעִלּוֹת
ועלולים
אלף
אלפין
ישמשוניה
וריבו
רבוון
קדמוהי
יקומון
(ע"פ
דנ'
ז
,
י)
-
וגם
זה
המספר
אינו
לדקדוק
מנין
,
אלא
כמו
שתאמר
'אלף
ורבבה
עד
אין
מספר'
-
ויחזקאל
לא
ראה
להם
מספר
מצד
עצמם
,
אלא
מצד
פעולותיהם.
ויונתן
לא
חדש
בזה
הפסוק
דבר.
אחר
אמר:
ופניהם
וכנפיהם
פרודות
מלמעלה
לאיש
שתים
חוברות
איש
ושתים
מכסות
את
גויותיהנה
-
הענין
בזה
,
כי
כחותיהם
ותנועותיהם
באות
להם
מצד
מעלה
,
כי
השְנִיִים
הם
העִלה.
ואמנם
אמרו:
לאיש
שתים
חוברות
איש
-
זה
כנוי
לבד
לכנפיהם
,
כמו
שקדם
למעלה
(פס'
ט)
,
רק
שחָזר
זה
כדי
לצרף
לו
ושתים
מכסות
את
גויותיהנה.
וזה
,
כי
השתים
החוברות
הם
כדוריתו
ונפשו
,
והשתים
המכסות
הם
שכלו
ושכל
חשוקו;
כי
אלו
השתים
ענינים
נעלמים
מאד
,
וכבר
זכר
המורה
,
פרק
מג
ופרק
מט
מראשון
,
שעניין
הכסוי
המיוחס
לדבר
הוא
להעלימו
ממנו.
ופניהם
-
אמר
רבי
שלמה
ז"ל
,
כי
לולא
שראה
'זקף
גדול'
על
מלת
ופניהם
,
לא
היה
יודע
לפרש
זה
הפסוק;
רק
הנקוד
הבדיל
המלה
מריעותיה
ומודיע
פשר
דבר.
וכן
הפירוש:
ופניהם
-
להם
,
לחיות.
וכנפיהם
היו
פרושות
למעלה
מפניהם
ומכסות
הפנים.
וזה
היה
מפרש
הכתוב
,
ואמר
כי
לאיש
שתים
חוברות
איש
,
והטעם:
לכל
פנים
ופנים
שתים
כנפים
חוברות
אחת
אל
אחת
ופרושות
למעלה
,
והפנים
שבתוך
מכוסים.
ואמר
כי
דומהו:
"וגביהן
וגובה
להם"
,
הכתוב
בזאת
הפרשה
(להלן
,
יח).
ומלת
שתים
-
חסר
בי"ת
השירות
,
כמו
"כי
ששת
ימים"
(שמ'
כ
,
י);
"ודברי
שנאה
סבבוני"
(תה'
קט
,
ג).
וכן
פירושו:
ובשתים
כנפיהם
אחרות
,
הנותרות
,
היו
מכסות...
גויותיהנה;
ופירושו:
גופיהן.
והה"א
נוסף
,
וככה
"ואתנה
צאני"
(יח'
לד
,
יז)
,
ורבים
כאלה.
והוא
מגזרת
"גוית
שאול"
(ש"א
לא
,
יב);
"מלא
גויות"
(תה'
קי
,
ו).
ומלת
פרודות
-
מגזרת
"ויפרדו
איש
מעל
אחיו"
(בר'
יג
,
יא)
,
ולזאת
המלה
לא
מצאתי
חבר
במקרא
מזה
הבניין;
ו"עבשו
פרודות"
(יואל
א
,
יז)
-
איננה
כמוהו
בעיני
,
כי
טעם
אחר
יש
לה.
והטעם:
פרודות
מן
הגוף
ופרושות
למעלה.
ומלת
לאיש
-
כטעם
"איש
לא
נעדר"
(יש'
מ
,
כו)
,
שטעמו:
כל
אחד
ואחד;
וכמוהו
"אשה
אל
אחותה"
(שמ'
כו
,
ג);
וכן
חוברות
איש
,
והטעם:
לכל
אחד
ואחד
מהפנים
שתים
כנפים
,
שהיו
חוברות
אחת
אל
אחת
,
כאשר
מפורש
כבר.
ופניהם
וכנפיהם
פרודות
מלמעלה
-
שהיו
ראשיהם
מַגביהין
ומפרידים
מכתיפותיהם
כדי
לישא
הרקיע
על
ראשיהן
,
כמו
שמפורש
לפנים
(להלן
,
כב)
,
וכנפיהם
פרודות
ומוגבהות
כדי
לפרוח
בהם.
לאיש
שתים
חוברות
איש.
לאיש
-
הוא
החיה
,
ולפנים
קורא
החיה
'כרוב'
(יח'
י
,
טו)
,
ולפיכך
קורא
אותה
איש
,
שלכל
חיה
שתים
כנפים
פרושות
,
והן
חוברות
איש
-
שכנף
שלזו
נוגעת
בכנף
חברתה.
ושתים
מכסות
את
גויותהנה
-
שלכל
חיה
יש
שתים
כנפים
שוכבות
ומכסות
את
גופן.