תנ"ך - ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּפְנֵיהֶ֕ם וְכַנְפֵיהֶ֥ם פְּרֻד֖וֹת מִלְמָ֑עְלָה לְאִ֗ישׁ שְׁ֚תַּיִם חֹבְר֣וֹת אִ֔ישׁ וּשְׁתַּ֣יִם מְכַסּ֔וֹת אֵ֖ת גְּוִיֹּתֵיהֶֽנָה: (יחזקאל פרק א פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה: (יחזקאל פרק א פסוק יא)

טקסט בלבד:

ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה: (יחזקאל פרק א פסוק יא)

תיקון קוראים:

ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה: (יחזקאל פרק א פסוק יא)
וְאַפֵּיהוֹן וְגַפֵּיהוֹן פְּרִישִׂין מִלְעֵילָא לַחֲדָא תַּרתֵּין מַכוְנָן חֲדָא וְתַרתֵּין מְכַסְיָן יָת גִּויָתְהוֹן :

ופניהם - ט': ראה לעיל , ח. פרדות - ב': יח' א , יא; יואל א , יז.

פרדות - ב'; חברות - ל' מל'; גויתיהנה - ל'.

ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה - אילמלא שראיתי טעם 'זקף גדול' נקוד על ופניהם , לא הייתי יודע לפרשו , אבל הניקוד לימדני להבדילם זו מזו ולהעמיד תיבת ופניהם בפני עצמה , וכן פירושו: ופניהם להם , וכנפיהם היו פרושות למעלה מפניהם ומכסות אותן , כיצד? לאיש שתים חוברות איש - לכל פנים ופנים שתים כנפים חוברות לכל אחת , כנף חיה זו פרוש לצד כנף חיה זו , ושל זו לצד זו , והפנים שבינתיים מכוסים בהם. ודוגמת לשון מקרא זה יש עוד בפרשה זו: "וגביהם (בנוסחנו: וגביהן) וגובה להם ויראה להם" (להלן , יח) - תיבת "וגביהם" עומדת לעצמה. ושתים מכסות - ושתי כנפים הנותרות מכסות את גויותיהנה.

ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה - אילמלא שראיתי טעם 'זקף גדול' נקוד על ופניהם , שהוא מפסיק הדיבור , לא הייתי יודע לפרשו , אבל הניקוד לימדני להבדילם זו מזו , להעמיד תיבת ופניהם בפני עצמם; וכן פירושו: ופניהם להם , וכנפיהם היו פרושות למעלה מפניהם ומכסות אותם , שלא להביט בשכינה; כיצד? לאיש שתים חוברות איש - לכל פנים ופנים שתים כנפים חוברות לכל אחד ואחד , כנף חיה זו פרוש לצד כנף חיה זו , ושל זו לצד זו , והפנים שבנתיים מכוסים בהם. ודוגמת לשון מקרא זה יש עוד בפרשה זו: "וגביהם (בנוסחנו: וגביהן) וגובה להם ויראה להם" (להלן , יח) - תיבת "וגביהם" עומדת לעצמה; לימא מסייעא ליה מילתא. ושתים מכסות - ושתי כנפים הנותרות מכסות את גויותיהנה.

ופניהם - לא נאמר כאן ופניהם אלא שרוצה לומר לאיש שתים. וכה פתרונו: וכנפי הפנים פרודות מלמעלה לפנים , אחר שיצאו ממקום חיבורן. לאיש - לכל איש; שתי כנפים חוברות אחד לגב איש , ועוד שתים אחרות , מכסות גויותהנה (בנוסחנו: גויתיהנה). ואותן לא היו חֹברות , שלא ממקום הגב יוצאות , מאחורין , אלא מן הצדדין בין גב לגב , בין רבע לרבע.

ודמות. ופניהם - מלת ופניהם נפרדת בטעם , לומר שאינה דביקה עם הבא אחריה; רוצה לומר: ופניהם היו כמו שנזכר (לעיל , י) , וכנפיהם היו פרודות מהגוף ופרושות למעלה לעופף.

ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה - מלת ופניהם נפרדת בטעם , לומר , שאינה דבֵיקה עם הבא אחריה; רוצה לומר: ופניהם היו כמו שזכרנו (לעיל , י); וכנפיהם - היאך היו? שהיו פרודות מלמעלה , רוצה לומר , שהיו פרודות מהגוף ופרושות מלמעלה לעופף , כמו שאמר במראה ישעיה "ובשתים יעופף" (ו , ב). זהו שאמר: לאיש שתים חוברות איש - כלומר: לכל אחת מן החיות היו שתי כנפים שהיו חוברות עם כנפי האיש האחד , ואותם היו לעופף. ושתים האחרות - היו מכסות בהן את גויותיהנה. ומה שאמרנו למעלה , כי העוף בעופפו מגביה כנפיו כלפי מעלה , וענין העופפוּת וענין הכסוי פירשנו למעלה (בהקדמה). ומה שאמר בחיות "איש" ו"אשה" (לעיל , ט) - לפי שהנראה היא חיה , שהיא בלשון נקבה , והנמשל הוא איש: "והנה איש עומד לנגדו" (יהו' ה , יג). וכבר כתבנו טעם אחר למעלה (פס' ט). ויש לנו לפרש , למה זכר ישעיה "שש כנפים" לשרף (ו , ב) , ויחזקאל לא זכר לחיה אלא ארבע כנפים (ראה לעיל , ו) - לדעתינו , כי החיה הוא השרף. ורבותינו ז"ל (חגיגה יג , ב) - כך היה דעתם , והקשו זה , ותרצו: כאן בזמן שבית המקדש קיים , כאן בזמן שאין בית המקדש קיים; כביכול נתמעטו כנפי החיות. ופירשו "שש כנפים... בשתים יכסה פניו" (יש' ו , ב) - שלא יביט בשכינה וימות , כי לא יראני האדם וחי (ע"פ שמ' לג , כ) - אפילו חיות הקודש. "ובשתים יכסה רגליו" (יש' ו , ב) - דכתיב בהם "וכף רגליהם ככף רגל עגל" (לעיל , ז); אמר הקדוש ברוך הוא: יהיו רגליהם מכוסים , שלא יהיו עונות בני נזכרין. "ובשתים יעופף" (יש' ו , ב) - שהם מקלסים. ואני בפירוש ישעיה דרכתי בזה דרך החכם הגדול , הרב רבינו משה ז"ל (מו"נ א , מג , מט) , כי החיות אינם השרפים. ושם כתבנו טעם , למה השרפים שש ובחיות ארבע. אבל לְמַה שנתחדשה לי דעת אחרת עתה , כי החיות הם השרפים , צריך לתת טעם למה ראה ישעיה שש כנפים ויחזקאל ארבע; ויחזקאל ראה ארבע פנים לאחת , וישעיה לא ראה אלא פנים אחד; ויחזקאל אמר מנין לחיות , וישעיה לא אמר מנין לשרפים - לכל זה צריך לתת טעם. נאמר , כי מראות ישעיה ומראות יחזקאל שוות בעניין אחד , והוא להבין מכל אחת מהמראות ענין השגחת האל ושמירתו בנבראים. ולא הראה האל לישעיה תאר המרכבה , שהיא בנויה על ארבע ארבע , לפי שהמרכבה סימן הנסיעה , כמו שפירשנו (בהקדמה) , ובימי ישעיה לא היתה עת נסיעת הכבוד מבית המקדש עדיין , והיה כחושב לנסוע , לא נוסע עדיין , ובימי יחזקאל נסע. ויחזקאל לא היה כחו יפה כישעיה , לפיכך הראה לו האל דבר ההשגחה במבואר יותר , בארבע חיות וארבעה אופנים וארבעה פנים וארבע כנפים , כמו שפירשנו , כי במנין הארבעה יתבאר יותר עניין ההשגחה בשפלים , שהולכים על סדר ארבעה כמו שכתבנו (לעיל , ה). ושש כנפים שראה ישעיה , שהיו השתים לכסות הפנים והשתים לכסות הרגלים - לפי שישעיה הבין עיון דק בהם יותר מיחזקאל. והבין ישעיה בַּפָּנים ענין מציאות הנבדלים , ושהם נאצלים מהבורא , והוא דבר דק ונסתר; לפיכך אמר "יכסה פניו" (יש' ו , ב). והבין ברגלים הדברים שהנבדל סיבה להם , כי פעולות השכלים נעלמים ונסתרים מהשיגם , לפיכך אמר "ובשתים יכסה רגליו". אבל יחזקאל ראה בפנים דמות הדברים השפלים , שאין כיסוי והסתר בהם כל כך; וכן ראה ברגלים שהם משל לתנועת המסבים , שאין תנועתם דבר מכוסה ונסתר כל כך. אבל גויות החיות - דבר נסתר , והוא עצמם , שהם שכלים נבדלים , קשה להשיגם (ראה מו"נ א , מג); ולזה אמר: ושתים מכסות את גויותהנה. ועוד , כי עניין השמירה - מכוסֶה , כמו שכתבנו (בהקדמה). וישעיה לא ראה מנין לשרפים , כי מצד עצמם אין להם מנין , כי מה שאינו גוף אינו נופל תחת המספר , אלא בעִלּוֹת ועלולים אלף אלפין ישמשוניה וריבו רבוון קדמוהי יקומון (ע"פ דנ' ז , י) - וגם זה המספר אינו לדקדוק מנין , אלא כמו שתאמר 'אלף ורבבה עד אין מספר' - ויחזקאל לא ראה להם מספר מצד עצמם , אלא מצד פעולותיהם. ויונתן לא חדש בזה הפסוק דבר.

אחר אמר: ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לאיש שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויותיהנה - הענין בזה , כי כחותיהם ותנועותיהם באות להם מצד מעלה , כי השְנִיִים הם העִלה. ואמנם אמרו: לאיש שתים חוברות איש - זה כנוי לבד לכנפיהם , כמו שקדם למעלה (פס' ט) , רק שחָזר זה כדי לצרף לו ושתים מכסות את גויותיהנה. וזה , כי השתים החוברות הם כדוריתו ונפשו , והשתים המכסות הם שכלו ושכל חשוקו; כי אלו השתים ענינים נעלמים מאד , וכבר זכר המורה , פרק מג ופרק מט מראשון , שעניין הכסוי המיוחס לדבר הוא להעלימו ממנו.

ופניהם - אמר רבי שלמה ז"ל , כי לולא שראה 'זקף גדול' על מלת ופניהם , לא היה יודע לפרש זה הפסוק; רק הנקוד הבדיל המלה מריעותיה ומודיע פשר דבר. וכן הפירוש: ופניהם - להם , לחיות. וכנפיהם היו פרושות למעלה מפניהם ומכסות הפנים. וזה היה מפרש הכתוב , ואמר כי לאיש שתים חוברות איש , והטעם: לכל פנים ופנים שתים כנפים חוברות אחת אל אחת ופרושות למעלה , והפנים שבתוך מכוסים. ואמר כי דומהו: "וגביהן וגובה להם" , הכתוב בזאת הפרשה (להלן , יח). ומלת שתים - חסר בי"ת השירות , כמו "כי ששת ימים" (שמ' כ , י); "ודברי שנאה סבבוני" (תה' קט , ג). וכן פירושו: ובשתים כנפיהם אחרות , הנותרות , היו מכסות... גויותיהנה; ופירושו: גופיהן. והה"א נוסף , וככה "ואתנה צאני" (יח' לד , יז) , ורבים כאלה. והוא מגזרת "גוית שאול" (ש"א לא , יב); "מלא גויות" (תה' קי , ו). ומלת פרודות - מגזרת "ויפרדו איש מעל אחיו" (בר' יג , יא) , ולזאת המלה לא מצאתי חבר במקרא מזה הבניין; ו"עבשו פרודות" (יואל א , יז) - איננה כמוהו בעיני , כי טעם אחר יש לה. והטעם: פרודות מן הגוף ופרושות למעלה. ומלת לאיש - כטעם "איש לא נעדר" (יש' מ , כו) , שטעמו: כל אחד ואחד; וכמוהו "אשה אל אחותה" (שמ' כו , ג); וכן חוברות איש , והטעם: לכל אחד ואחד מהפנים שתים כנפים , שהיו חוברות אחת אל אחת , כאשר מפורש כבר.

ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה - שהיו ראשיהם מַגביהין ומפרידים מכתיפותיהם כדי לישא הרקיע על ראשיהן , כמו שמפורש לפנים (להלן , כב) , וכנפיהם פרודות ומוגבהות כדי לפרוח בהם. לאיש שתים חוברות איש. לאיש - הוא החיה , ולפנים קורא החיה 'כרוב' (יח' י , טו) , ולפיכך קורא אותה איש , שלכל חיה שתים כנפים פרושות , והן חוברות איש - שכנף שלזו נוגעת בכנף חברתה. ושתים מכסות את גויותהנה - שלכל חיה יש שתים כנפים שוכבות ומכסות את גופן.
ריכוז קישורים