תנ"ך - ודמות
החיות
מראיהם
כגחלי־אש
בערות
כמראה
הלפדים
היא
מתהלכת
בין
החיות
ונגה
לאש
ומן־האש
יוצא
ברק:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּדְמ֨וּת
הַחַיּ֜וֹת
מַרְאֵיהֶ֣ם
כְּגַחֲלֵי־אֵ֗שׁ
בֹּֽעֲרוֹת֙
כְּמַרְאֵ֣ה
הַלַּפִּדִ֔ים
הִ֕יא
מִתְהַלֶּ֖כֶת
בֵּ֣ין
הַחַיּ֑וֹת
וְנֹ֣גַהּ
לָאֵ֔שׁ
וּמִן־הָאֵ֖שׁ
יוֹצֵ֥א
בָרָֽק:
(יחזקאל פרק א פסוק יג)
וּדְמוּת
הַחַיּוֹת
מַרְאֵיהֶם
כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ
בֹּעֲרוֹת
כְּמַרְאֵה
הַלַּפִּדִים
הִיא
מִתְהַלֶּכֶת
בֵּין
הַחַיּוֹת
וְנֹגַהּ
לָאֵשׁ
וּמִן־הָאֵשׁ
יוֹצֵא
בָרָק:
(יחזקאל פרק א פסוק יג)
ודמות
החיות
מראיהם
כגחלי־אש
בערות
כמראה
הלפדים
היא
מתהלכת
בין
החיות
ונגה
לאש
ומן־האש
יוצא
ברק:
(יחזקאל פרק א פסוק יג)
ודמות
החיות
מראיהם
כגחלי־אש
בערות
כמראה
הלפדים
היא
מתהלכת
בין
החיות
ונגה
לאש
ומן־האש
יוצא
ברק:
(יחזקאל פרק א פסוק יג)
וּדמוּת
בִּריָתָא
חֶזוֵיהוֹן
כְּגֻמרִין
דְּאִישָׁא
בָּעֲרָן
כְּחֵיזוּ
בָעוֹרַיָא
אִישָׁתָא
מִשׁתַּלהֲבָא
בֵּין
בִּריָתָא
וְזֵיהוֹרָא
לְאִישָׁתָא
וּמִן
אִישָׁתָא
נָפֵיק
בַּרקָא
:
יוצא
-
ט'
מלא:
שמ'
ח
,
טז
,
כה;
יא
,
ד;
יהו'
ו
,
א;
שו'
א
,
כד;
ש"א
יח
,
טז;
ש"ב
טז
,
ה;
יט
,
ח;
יח'
א
,
יג.
(וכל
כתיבייא
כותהון
בר
מן
א':
תה'
יט
,
ו.)
בערות
-
ל';
ומן
-
האש
-
ל';
יוצא
-
ט'
מל'.
היא
מתהלכת
בין
החיות
-
המראה
הזאת
מתהלכת
בכל
החיות.
ונוגה
לאש
-
יותר
מאש
שלנו.
ברק
-
'פלנדורש'
בלעז.
היא
מתהלכת
בין
החיות
-
והיא
,
האש
,
מתהלכת
בין
החיות
-
בוערת
בין
החיות;
כמו
"ותהלך
אש
ארצה"
(שמ'
ט
,
כג).
ומן
האש
יוצא
ברק
-
מן
האש
יוצא
להב
,
המבריק
ועולה.
ודמות
החיות
-
גוף
החיות.
כגחלי
אש
-
גחלי
בעֵרה
ושרֵפה.
בערות
-
בלהבה.
הלפידים
-
אבוקות.
היא
-
אותה
האש
מתהלכת
-
בלכתה
בין
החיות
על
ידי
הבערתן.
ונגה
לאש
-
סביב
,
ולא
עמֻמה
היא.
יוצא
ברק
-
בכל
סביביהן.
ודמות
-
פירוש:
דמות
עינם
,
כי
דמות
גופותם
כבר
אמר.
היא
מתהלכת.
היא
-
האש
,
וכן
תרגם
יונתן:
"אשתא
משתלהבא
בין
ברייתא".
ודמות
החיות
-
פירש
דמות
עינם
ומראיהן
,
כי
דמות
גופותם
כבר
אמר
(לעיל
,
ה
ואי').
מראיהן
(בנוסחנו:
מראיהם)
כגחלי
אש
-
פירושו:
ראה
מראיהם
כגחלי
אש
,
כמו
שראה
אותם
ישעיהו
"שרפים"
(ו
,
ב).
ומה
שהגדיל:
בוערות
כמראה
הלפידים
-
לגודל
עוונם
,
שהיה
הולך
וגדל
עד
שחרב
הבית
ונתחייבו
כלייה
ושריפה.
היא
מתהלכת
בין
החיות.
היא
-
האש
שזכר;
וכן
תרגם
יונתן:
"אשתא
משתלהבא
בין
בריתא"
-
מלבד
שראה
מראיהן
כגחלי
אש
,
ראה
אש
שהיתה
מתהלכת
בין
החיות;
וזה
היה
משל
לשריפת
בית
המקדש
,
שהיו
בו
כרובים
שהם
מצורות
החיות;
וכן
בית
המלך
וכל
בית
גדול
שרף
באש
(ע"פ
מ"ב
כה
,
ט)
,
כמו
שאמר
במראה
השלישית:
"וזרוק
על
העיר"
(יח'
י
,
ב).
ונוגה
לאש
-
רמז
בזה
,
כי
אותה
האש
לא
תהיה
לְעולם
לכלות
את
ישראל
,
אלא
עוד
יהיה
לה
נוגה
להאיר
לישראל
(ראה
יש'
ד
,
ה);
ומן
האש
יוצא
ברק
-
ועוד
יצא
מן
האש
ההיא
ברק
לאומות
העולם
,
כמו
שאמר
"ברוק
ברק
ותפיצם"
(תה'
קמד
,
ו).
ולעניין
הנהגת
העולם
הגדול
,
האש
משל
על
המאור
הגדול
,
ולעולם
הקטן
(האדם)
-
על
החום
הטבעי.
ויונתן
לא
חדש
בזה
הפסוק
דבר.
אחר
אמר:
ודמות
החיות
מראיהן
(בנוסחנו:
מראיהם)
כגחלי
אש
בוערות
כמראה
הלפידים
היא
מתהלכת
בין
החיות
ונוגה
לאש
ומן
האש
יוצא
ברק
,
ואמר
עוד:
והחיות
רצוא
ושוב
כמראה
הבזק
-
וכל
זה
מבואר
(ראה
מו"נ
ג
,
ב).
בערות
-
פעל
עומד
,
ופירושו:
דולקות;
וכמוהו
"גחלים
בערו
ממנו"
(ש"ב
כב
,
ט).
היא
מתהלכת
-
הטעם:
היא
,
המראה
שאני
מספר
,
מתהלכת
בין
החיות.
ונוגה
לאש
-
שהוא
מאיר
מאד.
היא
מתהלכת
בין
החיות.
היא
-
האש
,
מתהלכת
בין
חיה
וחיה.
ונוגה
לאש
-
שאור
גדול
יש
לאותה
האש
,
ואינו
דומה
לזו
האש
שלנו.
ומן
האש
יוצא
ברק
-
וכיון
שהאש
מוציאה
ברקים
,
כמה
האש
גדולה
מן
הברק!