תנ"ך - והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַחַיּ֖וֹת רָצ֣וֹא וָשׁ֑וֹב כְּמַרְאֵ֖ה הַבָּזָֽק: (יחזקאל פרק א פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק: (יחזקאל פרק א פסוק יד)

טקסט בלבד:

והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק: (יחזקאל פרק א פסוק יד)

תיקון קוראים:

והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק: (יחזקאל פרק א פסוק יד)
וּבִריָתָא בְּאִשׁתְּלוֹחֵיהוֹן לְמֶעֱבַד רְעוּת רִבּוֹנְהוֹן דְּאַשׁרִי שְׁכִינְתֵיהּ בִּמרוֹמָא עֵילָא מִנְהוֹן כַּאֲנָפָא עֵינָא לְמִחזֵי חָזְרָן וּמַקְפָן יָת עָלְמָא וְתָיְבָן בִּריַת חֲדָא וְקַלִילָן כְּחֵיזוּ בַּרקָא :

רצוא - י"ב יתיר אל"ף בסופי תיבות: *במ' יג , ט; יהו' י , כד; ש"א יז , יז; יש' כח , יב; יח' א , יד; מא , טו; יואל ד , יט; יונה א , יד; דנ' ב , לט; ג , כט; *עז' ג , ז; ו , טו. ושוב - ג': *בר' ח , ג , ז; יח' א , יד.

רצוא - ל'; ושוב - ג'; הבזק - ל'.

רצוא ושוב כמראה הבזק - פירשו רבותינו (חגיגה יג , ב): רצוא ושוב כלהבת הכבשן , שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרת לחזור וליכנס; כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטוי למעלה מהן , כמו שמפורש בעניין (להלן , כב) , נרתעות מן השכינה שלמעלה מן הרקיע וממהרות להשיב את ראשן. כמראה הבזק - ['דלאטנצלא' בלעז] וגוון אש שלהם כגוון אש היוצא מבין החרסים (ראה חגיגה יג , ב) , שמזקקין זהב בכור בתוכן , והאש שיוצאה משם צבועה בגוונים. [ויש מפרשים: הבזק - לשון פיזור , כפי שפירשוהו רבותינו (ב"ר נ , א): כמראה הבזק , רבי יהודה אומר בשם רבי סימון בשם רבי לוי בן פרטא , כזה שבוזק גפת בכירה; כלומר , שמפזר גפת , שהוא פסולת הזתים , בכירה , שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב והלהב עולה ויורד , וזהו פירוש רצוא ושוב; ועוד יש בדבריהם 'בזק' לשון 'פיזור' (סנה' קח , ב , ע"פ הערוך: 'בזק'): בזק בהו עפרא והוו חרבי , כלומר: פזר; וכן במשנה (ערובין י , יד): בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק; ויש משמע 'בזק' כמו 'ברק' (ראה ת"י) , והוא לשון 'חפוש' (?).]

והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק - כמראה אש שהולך ושב ומתפזר לכאן ולכאן. בזק - לשון 'פיזור' , כאותה ששנינו (משנה עירובין י , יד): בוזקין מלח מעל גבי הכבש , כדי שלא יחליקו רגלי הכהנים. ענין אחר: והחיות רצוא ושוב - אינו מלשון 'רץ' , כי לא יאמר מן 'רץ' 'רצוא' , ולא מן 'שב' 'שבוא' , ולא מן 'שת' 'שתוא' , ולא מן 'קם' 'קמוא' , ולא מן 'שם' 'שמוא'; אך רצוא יוצא מפעל 'רצה' , ויאמר מן 'רצה' רצוא במקום 'רָצֹה' בה"א , כי האל"ף באה במקום ה"א בכמה פעמים , כי אותיות יהו"א מתחלפין , כמו "ונשיתי אתכם נשוא" - מן 'נשה' , שבאה האל"ף במקום ה"א והוי"ו באמצע; וכן הו"ו נוספת באמצע התיבה ברצוא , וכן "אמור" (במ' ו , כג); "זכור" (שמ' יג , ג); "שמור" (דב' ה , יב); "הלוך" (בר' ח , ג); וכולם לשון פעול הם; וכן "לקוח" (יח' כד , ה). ויאמר מן 'רצה' רצוא באל"ף תמורת 'רצה' בה"א , כאשר יאמר מן 'עלה' "עָלֹה" (במ' יג , ל) , ומן 'בכה' "בָּכֹה" (ראה איכה א , ב) , ומן 'שתה' "שתֹה" (יש' כא , ה) , ומן 'קנה' "קָנֹה" (וי' כה , יד). וכן פתרונו: והחיות נראות כרוצים לצאת , ושבים כמראה הבזק - כמראה האש שנראה כיוצא ושב , כל כך ממהר לשוב , שכשאתה סבור שהוא יוצא חוץ , הוא שב.

והחיות - גוף החיות עצמן. רצוא ושוב - רצוא לחוץ ושוב לפנים , לא כשאר גחלים , שֶלהבת יוצאה מהן והן קבועות במקומן , אלא הן עצמן רצוא ושוב. ולמדך ש"אש" (לעיל , יג) - כמראה גחלים היו , ולא גחלים , והאש ודאי דרכה ותולדתה לנוע; ועל כל הגוף כולו אומר: רצוא ושוב. כמראה הבזק - ענינו ימשכנו לדברי רבותינו עליהם השלום (ב"ר נ , א).

והחיות. רצוא ושוב - מקור , ושרשו 'רצה' , והאל"ף במקום ה"א. ויהיה 'רצה' ו'רוץ' בעניין אחד , וכן "ותרץ עמו" (תה' נ , יח) משורש 'רצה' , עניין "מרוצה" (יר' כב , יז). ובזק - כמו "ברק" (לעיל , יג) , וכן תרגם יונתן: "ברקא". ובדברי רבותינו ז"ל (חגיגה יג , ב): מאי רצוא ושוב? אמר רב יהודה: כאור היוצא מפי הכבשן. מאי כמראה הבזק? אמר רבי יוסי בן רבי חנינא: כאור היוצא מבין החרסים; ורבי יהודה אמר בשם רבי סימון בן פרטא: כזה שבוזק גפת בכירה. כלומר: כמי שמפזר גפת , שהיא פסולת הזיתים , בכירה , שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב , והלהב עולה ויורד; וזהו פירוש רצוא ושוב. ולפירושנו שהוא ברק , עניינו כן: כי הברק רץ מהרה ושב ומתכנס מהרה , עד שכמעט תשיגנו הראות ברוצו ושובו והתכנסו קל מהרה. ויונתן תרגם הפסוק כן: "וברייתא באשתלוחיהון למעבד רעות ריבונהון דאשרי שכינתיה במרומא עילא , מינהן באנפא עינא למחזי , חזרן ומקפן ית עלמא ותיבן ברוא חדא וקלילן כחיזו ברקא". ובקצת נסחאות 'באגפא' , בגימ"ל.

והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק. בזק - כמו "ברק" (לעיל , יג) , וכן תרגם יונתן: "ברקא". ובדברי רבותינו ז"ל (חגיגה יג , ב): מאי רצוא ושוב? אמר רב יהודה: כאוּר היוצא מפי הכבשן. מאי כמראה הבזק? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין החרסים; ורבי יהודה אמר בשם רבי סימאי בן פרטא (ראה ב"ר נ , א): כזה שבוזק גפת בכירה. כלומר: כמי שמפזר גפת , שהוא פסולת הזתים , בכירה , שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב , והלהב עולה ויורד; וזהו פירוש רצוא ושוב. ולפירושנו שהוא ברק , ענינו , כי הברק רץ מהרה ושב ומתכנס מהרה , עד שכמעט תשיגנו הראות ברוצו ובשובו והתכנסו קל מהרה. ועניין זה בחיות הוא , כי יעשו החיות בנבראים אשר תחתיהן במדרגה פעולה אחר פעולה בלי עיכוב. והשיבה לאחור היא כאדון שמשלח עבדיו לעשות מעשה , ואחר כך ישובו אליו לשמוע מה שיצום עוד. ובשליחות האל לחיות אינו כך , כי השיבה היא קלה כשיבת הברק ויותר , עד שאין לשער; אלא שלא מצא דמיון קל יותר מזה. ובהם על האמת אין ריצה ואין שיבה , כי אינן גופות , אלא שדמה במראה עניינם כעניין הגופות , כמו שנראה בכל מראה נבואות. וכתב בעל ספר יצירה (ב , א): עשר ספירות בלימה: צפויים כמראה בזק , ותכליתם אין להם קץ , ודברו בהם ברצוא ושוב , ולמאמרו כסופה ירדופו. ועוד אמר (ג , א): עשר בלימה: בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר; שוב למקום , שכך נאמר: והחיות רצוא ושוב. ויונתן תרגם הפסוק כן: "ובריתא באשתלחהון למעבד רעות רבונהון , דאשרי שכינתיה במרומא עילאה מנהון באנפא עינא למחזי , חזרן ומקפן ית עלמא ותייבן ברייא חדא וקלילן כחיזו ברקא".

אחר אמר: ודמות החיות מראיהן (בנוסחנו: מראיהם) כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק , ואמר עוד: והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק - וכל זה מבואר (ראה מו"נ ג , ב).

והחיות רצוא - מבעלי הה"א מפעל 'קל' , כמו "נגוף ורפוא" (יש' יט , כב) והאל"ף בשניהם תחת ה"א , והו"וין נוספין למֶשֶך; והיו ראוין להיות שתי אלה כמו "בָּנֹה" (מ"א ח , יג). והוא מטעם "וירץ" (בר' יח , ב) , אם איננו משרשו; כי נודע הוא , ששרשים שנים ושלשה באים בענין אחד , כמו "שרר" (אס' א , כב) מן "תשתרר" (במ' טז , יג) , ו'שיר' מן "השירו ולא ממני" (ראה הו' ח , ד) , ו'שרה' - "ובאונו שרה את אלהים" (הו' יב , ד); וכן רבים. הבזק - אמר רבי יונה הספרדי ז"ל (רקמה ע' קט) , כי הוא שם אחד משמות הברק.

והחיות רצוא ושוב - פירש בן ג'אנח (השרשים: 'רצה') שרשו 'רצא' , האל"ף במקום ה"א , והוא שם הפועל; ודומה לו: "אם ראית גנב ותרץ עמו" (תה' נ , יח); וכן "ברצותו את אלהים" (איוב לד , ט) - פירושו: בהתהלכו את אלהים; וכן "ואחריהם בפיהם ירצו סלה" (תה' מט , יד) - פירושו: כפי מנהגם ילכו עמם; גם זה: הלוך ושוב. וכמראה הבזק פירושו: מין ברק הוא.
ריכוז קישורים