תנ"ך - מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש
ודמות
אחד
לארבעתן
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַרְאֵ֨ה
הָאוֹפַנִּ֤ים
וּמַֽעֲשֵׂיהֶם֙
כְּעֵ֣ין
תַּרְשִׁ֔ישׁ
וּדְמ֥וּת
אֶחָ֖ד
לְאַרְבַּעְתָּ֑ן
וּמַרְאֵיהֶם֙
וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם
כַּאֲשֶׁ֛ר
יִהְיֶ֥ה
הָאוֹפַ֖ן
בְּת֥וֹךְ
הָאוֹפָֽן:
(יחזקאל פרק א פסוק טז)
מַרְאֵה
הָאוֹפַנִּים
וּמַעֲשֵׂיהֶם
כְּעֵין
תַּרְשִׁישׁ
וּדְמוּת
אֶחָד
לְאַרְבַּעְתָּן
וּמַרְאֵיהֶם
וּמַעֲשֵׂיהֶם
כַּאֲשֶׁר
יִהְיֶה
הָאוֹפַן
בְּתוֹךְ
הָאוֹפָן:
(יחזקאל פרק א פסוק טז)
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש
ודמות
אחד
לארבעתן
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן:
(יחזקאל פרק א פסוק טז)
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש
ודמות
אחד
לארבעתן
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן:
(יחזקאל פרק א פסוק טז)
חֵיזוּ
גִלגְּלַיָא
וְעוֹבָדֵיהוֹן
כְּעֵין
אֶבֶן
טָבָא
וּדמוּת
חַד
לְאַרבַּעתֵּיהוֹן
וְחֶזוֵיהוֹן
וְעוֹבָדֵיהוֹן
כְּמָא
דְּהָוֵי
גַלגַּל
בְּגוֹ
גַלגַּל
:
לארבעתן
-
ד':
יח'
א
,
י
(פעמיים)
,
טז
,
יח.
ומעשיהם
(הראשון
בפסוק)
-
כל
לשון
עשייה
בגיעיה
ומקף
(בטעם
זקף
קטן)
בר
מן
ה':
שמ'
ז
,
י;
יש'
כו
,
יח;
יח'
א
,
טז;
יונה
א
,
יא;
ג
,
י.
כל
לשון
עשייה
בגיעיה
ומקף
בר
מן
ה'
ישועת
בל
נעשה
ארץ
ומראיהם
ומעשיהֶם
וירא
האלהים
את
מעשיהם
ויעשו
כן
ויאמרו
אליו
מה
נעשה
לך.
מראה
-
ל'
רא'
פס';
לארבעתן
-
ד';
ומראיהם
ומעשיהם
-
ל'.
כעין
תרשיש
-
כגוון
אבן
טובה
,
ששמה
תרשיש
['קרישטאל'
בלעז].
כאשר
יהיה
האופן
קבוע
בתוך
האופן
-
שתי
וערב;
לפי
שהן
הולכות
לכל
עבר
פניהם
(ראה
לעיל
,
יב)
לארבע
רוחות
,
צריך
שיהא
האופן
מגלגל
לארבעת
רוחותיו.
תרשיש
-
בלעז:
'קרישטל'.
ומראיהן
ומעשיהן
(בנוסחנו:
ומראיהם
ומעשיהם).
מראיהן
-
כמו
שאמרנו
,
כעין
תרשיש
,
ומעשיהן
-
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן
,
כאשר
יתקע
אדם
אופן
אחד
לרוחבו
של
חבירו
,
שאז
מתגלגל
האופן
לכל
צד
ולא
יסב
את
פניו.
מראה
האופנים
-
גוון
שלהן.
ומעשיהם
,
היאך
גוון
שלהם?
גוון
אבן
תרשיש.
ודמות
כזה
שוה
לארבעתם
(בנוסחנו:
לארבעתן)
,
ומראה
תבניתם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן.
מראיהם
ראשון
-
גוון
,
ומראיהם
שיני
-
תבנית.
ופירוש
של
מעשיהם
ראשון
הוא
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן
-
כאילו
אופן
נתון
בתוך
חבירו
,
שתי
וערב.
ולמה
כן?
שעל
ארבעת
רבעיהן
,
של
חיות
,
בלכתם
,
החיות
,
ילכו
גם
האופנים
אצלם
,
לא
יסבו
בלכתם
(בנוסחנו:
בלכתן)
-
מן
החיות.
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש
-
תרשיש
היא
אבן
טובה
הנזכרת
באבני
החשן:
"תרשיש
שהם
וישפה"
(שמ'
לט
,
יג)
,
וכן
אמר
במראה
השלישית
"כעין
אבן
תרשיש"
(יח'
י
,
ט);
ועינה
כעין
תכלת.
ופירוש:
ומעשיהם
כדמיון
אבן
תרשיש
-
כי
הוא
אמר
שתי
מלות:
מראה
,
ומעשיהם
-
ואמר
לדמיון
מראה
-
כעין
תרשיש
,
ולדמיון
'מעשה'
-
כתרשיש
,
שהם
מקבלים
מעשה
ופעולה
כמוהו.
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש.
תרשיש
-
היא
אבן
טובה
הנזכרת
באבני
החשן:
"תרשיש
שהם
וישפה"
(שמ'
לט
,
יג)
,
וכן
אמר
במראה
השלישית
"כעין
אבן
תרשיש"
(יח'
י
,
ט);
ועינה
כעין
התכלת;
וכן
הוא
מראה
האופנים.
ופירוש:
ומעשיהם
-
דמיון
תרשיש
,
כי
הוא
אמר
שתי
מלות:
מראיהן
ומעשיהם;
ואמר
לדמיון
מראה
-
כעין
תרשיש
,
ולדמיון
מעשה
-
כתרשיש
,
שהן
מקבלין
מעשה
ופעלה
כמוהו;
שיראה
על
פניו
דבר
שיהיה
מאחריו
,
וזה
לרוב
זַכּותו.
כן
האופנים
מתפעלים
,
כי
המאורים
אשר
על
האופן
העליון
נראין
מתחת
האופן
התחתון
לרוב
זַכותן.
ודמות
אחד
לארבעתן
-
שארבעתן
כדמות
עין
תרשיש.
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן
-
שב
להודיע
המראה
והמעשה
בענין
אחד
,
והוא
שהיו
נראים
מעשה
גלגולם
שהיו
בתוכם
אופנים
אחרים
,
ומְגַלְגֵּל
העליון
האופנים
אשר
בתוכן
,
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן;
כי
התשיעי
,
שהוא
עליון
,
מגלגל
כל
אשר
בתוכו
עמו.
ויונתן
לא
חדש
בזה
דבר.
אחר
אמר:
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
תרשיש
ודמות
אחד
לארבעתן
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן
-
אמר:
כעין
תרשיש
,
שהוא
אבן
שיש
לו
זוהר
מה
,
אבל
מעט
,
ולכן
היה
בטור
הרביעי
(ראה
שמ'
כח
,
כ)
,
ואין
זה
כספיר
שהוא
בטור
השני
(ראה
שמ'
כח
,
יח);
וטעם
הזוהר:
מצד
היותם
מקבלים
הצורות
כלם
,
וכן
העניין
אם
תדמהו
אל
ההיולי.
ולכן
מדעתי:
"כמעשה
לבנת
הספיר"
(שמ'
כד
,
י)
אינו
רומז
אל
ההיולי
,
כי
ספיר
הוא
משל
ליותר
נכבד
מן
ההיולי
,
כמו
שיזכר
עוד
"כמראה
אבן
ספיר"
(יח'
א
,
כו).
ואמרו
ודמות
אחד
לארבעתן
-
רוצה
לומר
,
כי
אין
לדקדק
באלו
דמות
אדם
ואריה
וזולת
זה
,
כמו
שעשינו
בגלגלים
,
כי
אלו
גופים
,
ומראיהם
ומעשיהם
וגו'.
וכבר
זכר
זה
המורה
,
פרק
עב
מראשון
,
באמרו:
'תתחדש
ביסודות
מפני
זה
תנועה
הכרחית
ויצאו
בהם
ממקומם
,
ויעברו
כלם
בגוף
הארץ
אל
עמקה
ויתחדש
ליסודות
ערוב
וכו''.
ואין
בגלגלים
עֵרוּב
,
לכן
לא
נאמר
בחיות
'תוך'.
מראה
-
כמו
דמות.
כעין
תרשיש
-
פירושו:
כצבע
תרשיש
,
והיא
אבן
טובה
,
כמו
"תרשיש
שהם"
(שמ'
לט
,
יג).
מראה
האופנים
ומעשיהם
כעין
אבן
תרשיש.
ומראיהם
ומעשיהם
כאשר
יהיה
האופן
בתוך
האופן
-
ששני
אופנים
עומדים
מזרח
ומערב
,
ושנים
-
צפון
ודרום
,
שְתִי
ועֵרֶב
,
ונכנסין
אילו
בתוך
אילו
,
ומתוך
כך
לא
יסבו
בלכתן
-
שלכל
צד
היו
אופנים.