תנ"ך - מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַרְאֵ֨ה הָאוֹפַנִּ֤ים וּמַֽעֲשֵׂיהֶם֙ כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּמַרְאֵיהֶם֙ וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן: (יחזקאל פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן: (יחזקאל פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן: (יחזקאל פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן: (יחזקאל פרק א פסוק טז)
חֵיזוּ גִלגְּלַיָא וְעוֹבָדֵיהוֹן כְּעֵין אֶבֶן טָבָא וּדמוּת חַד לְאַרבַּעתֵּיהוֹן וְחֶזוֵיהוֹן וְעוֹבָדֵיהוֹן כְּמָא דְּהָוֵי גַלגַּל בְּגוֹ גַלגַּל :

לארבעתן - ד': יח' א , י (פעמיים) , טז , יח. ומעשיהם (הראשון בפסוק) - כל לשון עשייה בגיעיה ומקף (בטעם זקף קטן) בר מן ה': שמ' ז , י; יש' כו , יח; יח' א , טז; יונה א , יא; ג , י.

כל לשון עשייה בגיעיה ומקף בר מן ה' ישועת בל נעשה ארץ ומראיהם ומעשיהֶם וירא האלהים את מעשיהם ויעשו כן ויאמרו אליו מה נעשה לך.

מראה - ל' רא' פס'; לארבעתן - ד'; ומראיהם ומעשיהם - ל'.

כעין תרשיש - כגוון אבן טובה , ששמה תרשיש ['קרישטאל' בלעז]. כאשר יהיה האופן קבוע בתוך האופן - שתי וערב; לפי שהן הולכות לכל עבר פניהם (ראה לעיל , יב) לארבע רוחות , צריך שיהא האופן מגלגל לארבעת רוחותיו.

תרשיש - בלעז: 'קרישטל'. ומראיהן ומעשיהן (בנוסחנו: ומראיהם ומעשיהם). מראיהן - כמו שאמרנו , כעין תרשיש , ומעשיהן - כאשר יהיה האופן בתוך האופן , כאשר יתקע אדם אופן אחד לרוחבו של חבירו , שאז מתגלגל האופן לכל צד ולא יסב את פניו.

מראה האופנים - גוון שלהן. ומעשיהם , היאך גוון שלהם? גוון אבן תרשיש. ודמות כזה שוה לארבעתם (בנוסחנו: לארבעתן) , ומראה תבניתם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן. מראיהם ראשון - גוון , ומראיהם שיני - תבנית. ופירוש של מעשיהם ראשון הוא כאשר יהיה האופן בתוך האופן - כאילו אופן נתון בתוך חבירו , שתי וערב. ולמה כן? שעל ארבעת רבעיהן , של חיות , בלכתם , החיות , ילכו גם האופנים אצלם , לא יסבו בלכתם (בנוסחנו: בלכתן) - מן החיות.

מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש - תרשיש היא אבן טובה הנזכרת באבני החשן: "תרשיש שהם וישפה" (שמ' לט , יג) , וכן אמר במראה השלישית "כעין אבן תרשיש" (יח' י , ט); ועינה כעין תכלת. ופירוש: ומעשיהם כדמיון אבן תרשיש - כי הוא אמר שתי מלות: מראה , ומעשיהם - ואמר לדמיון מראה - כעין תרשיש , ולדמיון 'מעשה' - כתרשיש , שהם מקבלים מעשה ופעולה כמוהו.

מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש. תרשיש - היא אבן טובה הנזכרת באבני החשן: "תרשיש שהם וישפה" (שמ' לט , יג) , וכן אמר במראה השלישית "כעין אבן תרשיש" (יח' י , ט); ועינה כעין התכלת; וכן הוא מראה האופנים. ופירוש: ומעשיהם - דמיון תרשיש , כי הוא אמר שתי מלות: מראיהן ומעשיהם; ואמר לדמיון מראה - כעין תרשיש , ולדמיון מעשה - כתרשיש , שהן מקבלין מעשה ופעלה כמוהו; שיראה על פניו דבר שיהיה מאחריו , וזה לרוב זַכּותו. כן האופנים מתפעלים , כי המאורים אשר על האופן העליון נראין מתחת האופן התחתון לרוב זַכותן. ודמות אחד לארבעתן - שארבעתן כדמות עין תרשיש. ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן - שב להודיע המראה והמעשה בענין אחד , והוא שהיו נראים מעשה גלגולם שהיו בתוכם אופנים אחרים , ומְגַלְגֵּל העליון האופנים אשר בתוכן , כאשר יהיה האופן בתוך האופן; כי התשיעי , שהוא עליון , מגלגל כל אשר בתוכו עמו. ויונתן לא חדש בזה דבר.

אחר אמר: מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן - אמר: כעין תרשיש , שהוא אבן שיש לו זוהר מה , אבל מעט , ולכן היה בטור הרביעי (ראה שמ' כח , כ) , ואין זה כספיר שהוא בטור השני (ראה שמ' כח , יח); וטעם הזוהר: מצד היותם מקבלים הצורות כלם , וכן העניין אם תדמהו אל ההיולי. ולכן מדעתי: "כמעשה לבנת הספיר" (שמ' כד , י) אינו רומז אל ההיולי , כי ספיר הוא משל ליותר נכבד מן ההיולי , כמו שיזכר עוד "כמראה אבן ספיר" (יח' א , כו). ואמרו ודמות אחד לארבעתן - רוצה לומר , כי אין לדקדק באלו דמות אדם ואריה וזולת זה , כמו שעשינו בגלגלים , כי אלו גופים , ומראיהם ומעשיהם וגו'. וכבר זכר זה המורה , פרק עב מראשון , באמרו: 'תתחדש ביסודות מפני זה תנועה הכרחית ויצאו בהם ממקומם , ויעברו כלם בגוף הארץ אל עמקה ויתחדש ליסודות ערוב וכו''. ואין בגלגלים עֵרוּב , לכן לא נאמר בחיות 'תוך'.

מראה - כמו דמות. כעין תרשיש - פירושו: כצבע תרשיש , והיא אבן טובה , כמו "תרשיש שהם" (שמ' לט , יג).

מראה האופנים ומעשיהם כעין אבן תרשיש. ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן - ששני אופנים עומדים מזרח ומערב , ושנים - צפון ודרום , שְתִי ועֵרֶב , ונכנסין אילו בתוך אילו , ומתוך כך לא יסבו בלכתן - שלכל צד היו אופנים.
ריכוז קישורים