תנ"ך - וגביהן
וגבה
להם
ויראה
להם
וגבתם
מלאת
עינים
סביב
לארבעתן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְגַ֨בֵּיהֶ֔ן
וְגֹ֥בַהּ
לָהֶ֖ם
וְיִרְאָ֣ה
לָהֶ֑ם
וְגַבֹּתָ֗ם
מְלֵאֹ֥ת
עֵינַ֛יִם
סָבִ֖יב
לְאַרְבַּעְתָּֽן:
(יחזקאל פרק א פסוק יח)
וְגַבֵּיהֶן
וְגֹבַהּ
לָהֶם
וְיִרְאָה
לָהֶם
וְגַבֹּתָם
מְלֵאֹת
עֵינַיִם
סָבִיב
לְאַרְבַּעְתָּן:
(יחזקאל פרק א פסוק יח)
וגביהן
וגבה
להם
ויראה
להם
וגבתם
מלאת
עינים
סביב
לארבעתן:
(יחזקאל פרק א פסוק יח)
וגביהן
וגבה
להם
ויראה
להם
וגבתם
מלאת
עינים
סביב
לארבעתן:
(יחזקאל פרק א פסוק יח)
וְגַבֵּיהוֹן
שְׁוַן
לְקַבָּלָא
רְקִיעָא
וְרוּמָא
לְהוֹן
וּדחִילִין
אִינוּן
וְגַבֵּיהוֹן
מְלַן
עַינִין
סְחוֹר
סְחוֹר
לְאַרבַּעתֵּיהוֹן
:
וגבה
-
ב':
יח'
א
,
יח;
מ
,
מב.
לארבעתן
-
ד':
יח'
א
,
י
(פעמיים)
,
טז
,
יח.
וגביהן
-
ל';
וגבה
-
ב';
ויראה
-
ל';
לארבעתן
-
ד'.
וגביהן
-
וגב
יש
להם.
וגובה
להם
ויראה
להם
-
מאויימים
הם
לרואה
אותם;
ויש
פותרים
יראה
להם
-
במורא
עומדים.
[וגבותם
-
'אילויר
שורציליש'
בלעז].
מליאות
עינים
סביב
-
לראות
לכל
רוח
,
שהרי
"לא
יסבו
בלכתם"
(לעיל
,
יז).
וגביהם
(בנוסחנו:
וגביהן)
-
נקוד
ב'זקף
קטן'
,
לפי
שהיא
עומדת
בעצמה
,
לומר:
אותן
החיות
היו
להם
גבות.
וגובה
להן
(בנוסחנו:
להם)
-
ששוים
בגובהם.
ויראה
להם
-
לא
תאמר
שהיו
יראים
מן
השכינה
,
שדבר
זה
מהיכן
הנביא
היה
יודע?!
ועוד
,
שהיה
לו
לומר:
'ויראו
הם'!
אלא
הנביא
אומר:
מחמת
(מראה)
שלהם
,
בראותי
אותם
הייתי
מתיירא
מהם.
ורבי
מנחם
ברבי
חלבו
ז"ל
פירש:
ויראה
להם
-
שגבותם
מלאות
עינים.
וגביהן
-
הן
ההולכים.
וגבה
להם
-
קרוב
כפי
גובה
החיות.
ויראה
להם
-
אימה
מוטלת
על
ידן
,
כי
איֻמים
ונוראים
הן.
וגבותם
-
שהיה
להן
גבות
עינים
,
שאף
פנים
היו
להם
,
כמו
שיפרש
בספר
זה
למטה
(יח'
י
,
יד).
מלאות
עינים
סביב
לארבעתם
(בנוסחנו:
לארבעתן)
-
וכיצד?
האופן
היה
עב
מאד
,
ומתקצר
והולך
עד
גבו
,
מקום
גילגולו
,
ושפת
גילגולו
מתרחבת
הנה
והנה
כגבות
עינים;
ועומד
גב
האופן
באמצעו
,
בולט
כגב
הפנים
עם
החוטם
באמצע
הפנים
,
ומיכן
-
פן
אחד
ועינים
,
ומיכן
-
פן
אחד
ועינים
,
הפנים
מיכן
ומיכן
לגב
-
בבליטת
עובי
האופן;
והעינים
-
בגובהן
,
בשפת
הגב
סביב.
והפנים
ישרים
מאד
ומכוונים
מגובה
האופן
,
לסופו
של
כל
צד
הגובה
הגוונים
מכוונים
,
ובהתגלגל
האופן
לא
ייראו
כלם
הפוכים
,
שאם
היורדים
נהפכים
,
העולים
ישרים.
ומראה
מופלאה
היא
מאד
,
ואי
איפשר
לציירה
,
ואף
בפה
קשה
להוציאה
,
אך
בלב
יבין
המבין.
ודע
שאע"פ
ששאר
אופני
המרכבה
אין
להם
קומה
לצד
אחד
יותר
מצד
אחר
,
אֵילו
היתה
להם
קומה
לאותו
צד
שהיו
נתונין
זה
בזה
,
וכל
רבע
היה
עומד
בקומה
,
וכל
רבע
היה
פנים
לעצמו;
ואף
אִילוּ
לא
היו
הפנים
ישרים
ומכוונים
מראשו
לסופו
,
כמו
שפירשתי
למעלה
(בתחילת
הפסוק)
,
והיו
נהפכים
הפנים
בהתגלגלו
,
מכל
מקום
בעת
עמידתו
-
לעולם
עומד
בקומה;
ואין
להקפיד
בהפיכת
הפנים
בגילגולו
,
שאי
איפשר
לעולם
בלא
הפיכת
פנים
בהתגלגלו
,
שהרי
לעולם
שני
רבעי
האופן
-
הוא
האופן
האחד
-
מתגלגל
,
והשיני
נהפך
עמו
,
כקרשי
אופן
המים.
ומתוך
טירוד
פחד
המראה
לא
הבחין
בפני
האופנים
בפעם
ראשונה
(כאן)
,
או
לפי
שלא
היה
כל
כך
קרוב
למראה
כמו
שהוא
במראה
שלישית
בחצר
הבית
(ראה
יח'
ח
,
ג);
וגם
לא
הכיר
בראשונה
שהחיות
כרובים
הם
(ראה
יח'
י
,
כ).
וגביהן
-
מלת
וגביהן
נפרדת
בטעם
,
ופירושה
כמו
שפירשנו
במלת
"ופניהם"
(לעיל
,
יא)
,
שאינה
דביקה
עם
הבא
אחריה.
אמר
וגביהן
-
כלומר
,
שהיו
בגב
כל
אופן
,
אלא
שגובה
היה
להם
,
עד
שמרוב
גובהם
היתה
יראה
להם.
כי
הדבר
שיהיה
מופלג
בכמותו
יִקָּרֵא
'נפלא'
ו'נורא'
,
וכן
"מעם
נורא"
(יש'
יח
,
ז);
"אל
ארץ
נוראה"
(ראה
יש'
כא
,
א);
או
באיכותו
,
כמו
"הקרח
הנורא"
(להלן
,
כב).
וגבותם
-
כמו
וגביהן
,
אלא
שזה
מקובץ
בלשון
זכרים
וזה
בלשון
נקבות;
ומפני
כפלו
שינה
המילה.
ויונתן
תרגם:
"וגביהן
שויין
לקביל
רקיעא
,
ורומא
להון
ודחילין
אינון
,
וגביהן
מליין
עיינין
סחור
סחור
לארבעתהון".
וגביהן
וגובה
להם
ויראה
להם
-
מלת
גביהן
נפרדת
בטעם
,
ופירושה
כמו
שפירשנו
במלת
"ופניהם"
(לעיל
,
יא)
,
שאינה
דביקה
עם
הבא
אחריה.
ואמר:
וגביהן
היו
כמו
שהיו
בגובה
כל
אופן
,
אלא
שגובה
היה
להם
,
עד
שמרוב
גובהן
היתה
יראה
להם;
כי
הדבר
שיהיה
מופלג
בכמותו
יקרֵא
'נפלא'
ו'נורא'
,
וכן
"ומעם
נורא"
(יש'
יח
,
ז);
"אל
ארץ
נוראה"
(ראה
יש'
כא
,
א);
או
באיכותו
,
כמו
"הקרח
הנורא"
(להלן
,
כב).
וגבותם
מליאות
עינים
סביב
לארבעתן.
וגבותם
-
כמו
וגביהן
,
אלא
שזה
מקובץ
בלשון
זכרים
,
וזה
-
בלשון
נקבות;
ומפני
כפלו
שִנה
המלה.
והעינים
הם
משל
למאורות.
ויונתן
תרגם:
"וגביהון
שוון
לקבל
רקיעא
,
ורומא
להון
ודחילין
אינון
,
וגביהון
מליין
עיינין
סחור
סחור
לארבעתהון".
מה
שאמר
"שוון
לקבל
רקיעא"
-
רוצה
לומר:
כלפי
רקיע
אשר
על
ראשי
החיות
שוות
,
כי
אין
ביניהן
פרידה
וחלוק;
אבל
עלוליהם
-
יש
ביניהם
חלוק
לפי
המקבלים.
אחר
אמר:
על
ארבעת
רבעיהן
בלכתם
ילכו
לא
יסבו
בלכתן
,
ואמר
עוד:
וגביהן
וגובה
להם
ויראה
להם
וגבותם
מלאות
עינים
סביב
לארבעתם
(בנוסחנו:
לארבעתן)
-
העניין
בזה
,
כי
אין
באלו
בתנועתם
עקמומיות
ועקלתון
,
אבל
תנועות
ישרות.
וטעם
מלאות
עינים
-
נכון
ארבע
ההוראות
שאמר
המורה
(מו"נ
ג
,
ב)
,
כי
העינים
מביטים
ומקבלים
רושם
וחתום
צורות;
וכן
עניין
בעל
מראים
וצבעים
,
כלומר:
בעל
צורות
שונות.
וכן
השאר
מבואר
,
כי
ליסודות
כמה
שנוים
והתהפכיות
בעניינים
שונים.
וגביהן
-
כמו
"וזה
גב
המזבח"
(יח'
מג
,
יג).
ויראה
להם
-
פירושו
,
שיעמדו
ביראה;
או
-
לאדם
יראה
בעבורם
,
עת
ראותם
,
ולמ"ד
להם
כלמ"ד
"אמרי
לי
אחי
הוא"
(בר'
כ
,
יג).
וגבותם
מלאות
עינים
-
שיראו
ללכת
לכל
רוח
שירצו.
ומלת
גבותם
-
מגזרת
וגביהן.
ויתכן
היותו
מגזרת
"גבות
עיניו"
(וי'
יד
,
ט).
וגביהן
וגובה
להם
-
הו"ו
של
גובה
יָתֵר
,
וזה
פירושו:
וגביהן
שלאופנים
גובה
להם
,
שהרבה
היו
גבוהים
האופנים
,
ומרוב
גובהן
משוטטים
מהרה.
ויראה
להם
-
כשהבטתי
בהם
נרעדו
איבריי.
וגבותם
מליאות
עינים
סביב
לארבעתם
-
שהיו
צופים
בכל
מקום
שילכו
,
ומתוך
כך
הם
מטילין
אימה
למי
שמעיין
בהם.