תנ"ך - על
אשר
יהיה־שם
הרוח
ללכת
ילכו
שמה
הרוח
ללכת
והאופנים
ינשאו
לעמתם
כי
רוח
החיה
באופנים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַ֣ל
אֲשֶׁר֩
יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם
הָר֤וּחַ
לָלֶ֙כֶת֙
יֵלֵ֔כוּ
שָׁ֥מָּה
הָר֖וּחַ
לָלֶ֑כֶת
וְהָאוֹפַנִּ֗ים
יִנָּֽשְׂאוּ֙
לְעֻמָּתָ֔ם
כִּ֛י
ר֥וּחַ
הַחַיָּ֖ה
בָּאוֹפַנִּֽים:
(יחזקאל פרק א פסוק כ)
עַל
אֲשֶׁר
יִהְיֶה־שָּׁם
הָרוּחַ
לָלֶכֶת
יֵלֵכוּ
שָׁמָּה
הָרוּחַ
לָלֶכֶת
וְהָאוֹפַנִּים
יִנָּשְׂאוּ
לְעֻמָּתָם
כִּי
רוּחַ
הַחַיָּה
בָּאוֹפַנִּים:
(יחזקאל פרק א פסוק כ)
על
אשר
יהיה־שם
הרוח
ללכת
ילכו
שמה
הרוח
ללכת
והאופנים
ינשאו
לעמתם
כי
רוח
החיה
באופנים:
(יחזקאל פרק א פסוק כ)
על
אשר
יהיה־שם
הרוח
ללכת
ילכו
שמה
הרוח
ללכת
והאופנים
ינשאו
לעמתם
כי
רוח
החיה
באופנים:
(יחזקאל פרק א פסוק כ)
עַל
אֲתַר
דְּהָוֵי
תַמָן
רַעֲוָא
לְמֵיזַל
אָזְלָן
לְתַמָן
רַעֲוָא
לְמֵיזַל
וְגִלגְּלַיָא
מִתָּרְמִין
לְקִבלְהוֹן
אֲרֵי
כְּרוּחַ
בִּריָתָא
בְּגִלגְּלַיָא
:
שם
-
ו'
פסוקים
'שם
שמה':
דב'
יב
,
ה
,
יא;
מ"ב
ד
,
י;
יר'
כב
,
כז;
יח'
א
,
כ;
מז
,
ט.
הרוח
-
הרצון
של
הקדוש
ברוך
הוא.
שמה
הרוח
ללכת
-
אין
צריך
לומר
להם
לצד
זה
לכו
,
שרוחו
של
הקדוש
ברוך
הוא
בחיות
,
ורוח
החיה
באופנים.
כי
רוח
החיה
באופנים
-
שכשם
שהיה
רוח
חיים
בחיות
,
כמו
כן
רוח
חיים
באופנים.
הרוח
-
הצד.
ילכו
-
שילכו
החיות.
שמה
הרוח
ללכת
-
גם
לאופנים.
לעומתם
-
שוה
להם
בגובה.
כי
רוח
החיה
וניהוגה
באופנים
,
כדרך
ארץ.
על
אשר.
הרוח
-
הרצון
,
כמו
שפירשנו
(לעיל
,
יב).
והוסיף
עוד
ואמר:
שמה
הרוח
ללכת
-
רוצה
לומר:
רוח
האופנים.
ללכת
-
בסגול
ב'אתנחתא'
,
וכן
"ויסב
שמואל
ללכת"
(ש"א
טו
,
כז).
על
אשר
יהיה
שמה
(בנוסחנו:
שם)
הרוח
ללכת
ילכו
-
כבר
פירשנו
(לעיל
,
יב)
,
כי
פירוש
הרוח
-
הרצון
,
ופירשנו
הכוונה
בזה.
והוסיף
עוד
ואמר:
שמה
הרוח
ללכת
-
רוצה
לומר:
רוח
האופנים;
והוסיף
עוד
ואמר:
והאופנים
ינשאו
לעומתם
-
לתת
טעם
,
למה
היה
לֶכֶת
האופנים
והנשאם
לעמת
החיות;
ופירש
הטעם
ואמר:
כי
רוח
החיה
באופנים.
וכבר
פירשנו
זה
(בהקדמה).
ותרגום
יונתן
נוטה
לפירושינו
,
שתרגם:
"ארי
רוח
ברייתא
בגלגליא"
,
ושאר
הרוח
תירגם
"רעוא".
ללכת
-
בסגול
ב'אתנח'
,
וכן
"ויסב
שמואל
ללכת"
(ש"א
טו
,
כז).
אחר
אמר:
ובלכת
החיות
ילכו
האופנים
אצלם
ובהנשא
החיות
מעל
הארץ
ינשאו
האופנים
,
ואמר
עוד:
על
אשר
יהיה
שם
הרוח
ללכת
ילכו
שמה
הרוח
ללכת
והאופנים
ינשאו
לעומתם
,
ואמר
עוד:
בלכתם
ילכו
ובעמדם
יעמודו
ובהנשאם
מעל
הארץ
ינשאו
האופנים
לעומתם
כי
רוח
החיה
באופנים
-
העניין
בזה
,
כי
הפליג
והאריך
,
כי
היסודות
מתפעלים
מצד
הגלגלים
בכל
ענייניהם
,
כי
הם
כגופים
מתים
נקשרים
בגופים
חיים.
והנה
ידוע
כי
אין
לגלגלים
עמידה
,
רוצה
לומר:
מנוחה
מתנועה
,
ולא
התנשאות
,
אבל
ה'עמידה'
בכאן
רוצה
לומר:
איחור
תנועה
,
כמו
"עמדו
ואשמעה"
(במ'
ט
,
ח)
,
כי
אין
הכונה
שיהיו
כאבן
דומם
שלא
יזוזו
כלום;
ורבים
כן.
והנה
יש
בחיות
מְאַחֵר
התנועה
,
והם
פועלים
אִחוּר
ביסודות;
כמו
שבאר
המורה
,
פרק
י
משני
,
כי
כדור
הכוכבים
הקיימים
מניע
הארץ
,
ואולי
בעבור
זה
התאחרה
תנועתה
וכו';
וכן
אמר
אבונצר
בספר
'ההתחלות'
דבר
,
וזה
לשונו
(ע' 21
):
'ויקרה
להם
שימהרו
פעמים
ויאחרו
פעמים;
ואלו
ההפכים
אינם
בעצמיהם
,
אבל
בסמיכתם
קצתם
אל
קצת
או
סמיכותם
אל
הארץ'.
ואמרו
בהנשאם
-
הטעם:
גבה
רום
הנזכר
בתנועה
שיש
לקצתם
מצד
הגלגל
יוצא
המרכז
,
וכל
אלו
נקרא
'התנשאות'
מכוכב
,
מהיות
רחוק
מנֹכח
ראשינו.
וכל
אלו
השנויים
פועלים
בעולם
השפל
,
כמו
שידוע
ליודעי
ספרי
התכונה
והטבע.
על
-
כמו
'אל'
,
וחסר
אחריו
מלת
'מקום';
וכמוהו
"לכן
תתני
שלוחים
על
מורשת
גת"
(מי'
א
,
יד)
-
כמו
'אל'.
על
אשר
יהיה
שמה
הרוח
ללכת
ילכו
-
שרוח
סערה
היה
לפניהם
תדיר
,
כמפורש
למעלה
(פס'
ד).
וכך
מצאנו
באליהו
,
כשנגלה
לו
הבורא
-
רוח
סערה
היה
מהלך
לפניו
(מ"א
יט
,
יא).
שמה
הרוח
ללכת
-
כפול
הוא
בלי
צורך
,
והרבה
ימצאו
כזה.
והאופנים
ינשאו
לעומתם
-
שלחיות.
כי
רוח
החיה
באופנים
-
שגם
האופנים
רוח
חיה
היתה
בהם
,
ולא
היו
צריכות
החיות
להנהיגם
אחריהם
,
שמאיליהם
היו
הולכים
האופנים
עם
החיות.