תנ"ך - על אשר יהיה־שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּֽשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים: (יחזקאל פרק א פסוק כ)

טקסט וניקוד:

עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים: (יחזקאל פרק א פסוק כ)

טקסט בלבד:

על אשר יהיה־שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים: (יחזקאל פרק א פסוק כ)

תיקון קוראים:

על אשר יהיה־שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים: (יחזקאל פרק א פסוק כ)
עַל אֲתַר דְּהָוֵי תַמָן רַעֲוָא לְמֵיזַל אָזְלָן לְתַמָן רַעֲוָא לְמֵיזַל וְגִלגְּלַיָא מִתָּרְמִין לְקִבלְהוֹן אֲרֵי כְּרוּחַ בִּריָתָא בְּגִלגְּלַיָא :

שם - ו' פסוקים 'שם שמה': דב' יב , ה , יא; מ"ב ד , י; יר' כב , כז; יח' א , כ; מז , ט.

שם הרוח - ל'.

הרוח - הרצון של הקדוש ברוך הוא. שמה הרוח ללכת - אין צריך לומר להם לצד זה לכו , שרוחו של הקדוש ברוך הוא בחיות , ורוח החיה באופנים.

כי רוח החיה באופנים - שכשם שהיה רוח חיים בחיות , כמו כן רוח חיים באופנים.

הרוח - הצד. ילכו - שילכו החיות. שמה הרוח ללכת - גם לאופנים. לעומתם - שוה להם בגובה. כי רוח החיה וניהוגה באופנים , כדרך ארץ.

על אשר. הרוח - הרצון , כמו שפירשנו (לעיל , יב). והוסיף עוד ואמר: שמה הרוח ללכת - רוצה לומר: רוח האופנים. ללכת - בסגול ב'אתנחתא' , וכן "ויסב שמואל ללכת" (ש"א טו , כז).

על אשר יהיה שמה (בנוסחנו: שם) הרוח ללכת ילכו - כבר פירשנו (לעיל , יב) , כי פירוש הרוח - הרצון , ופירשנו הכוונה בזה. והוסיף עוד ואמר: שמה הרוח ללכת - רוצה לומר: רוח האופנים; והוסיף עוד ואמר: והאופנים ינשאו לעומתם - לתת טעם , למה היה לֶכֶת האופנים והנשאם לעמת החיות; ופירש הטעם ואמר: כי רוח החיה באופנים. וכבר פירשנו זה (בהקדמה). ותרגום יונתן נוטה לפירושינו , שתרגם: "ארי רוח ברייתא בגלגליא" , ושאר הרוח תירגם "רעוא". ללכת - בסגול ב'אתנח' , וכן "ויסב שמואל ללכת" (ש"א טו , כז).

אחר אמר: ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים , ואמר עוד: על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעומתם , ואמר עוד: בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים - העניין בזה , כי הפליג והאריך , כי היסודות מתפעלים מצד הגלגלים בכל ענייניהם , כי הם כגופים מתים נקשרים בגופים חיים. והנה ידוע כי אין לגלגלים עמידה , רוצה לומר: מנוחה מתנועה , ולא התנשאות , אבל ה'עמידה' בכאן רוצה לומר: איחור תנועה , כמו "עמדו ואשמעה" (במ' ט , ח) , כי אין הכונה שיהיו כאבן דומם שלא יזוזו כלום; ורבים כן. והנה יש בחיות מְאַחֵר התנועה , והם פועלים אִחוּר ביסודות; כמו שבאר המורה , פרק י משני , כי כדור הכוכבים הקיימים מניע הארץ , ואולי בעבור זה התאחרה תנועתה וכו'; וכן אמר אבונצר בספר 'ההתחלות' דבר , וזה לשונו (ע' 21 ): 'ויקרה להם שימהרו פעמים ויאחרו פעמים; ואלו ההפכים אינם בעצמיהם , אבל בסמיכתם קצתם אל קצת או סמיכותם אל הארץ'. ואמרו בהנשאם - הטעם: גבה רום הנזכר בתנועה שיש לקצתם מצד הגלגל יוצא המרכז , וכל אלו נקרא 'התנשאות' מכוכב , מהיות רחוק מנֹכח ראשינו. וכל אלו השנויים פועלים בעולם השפל , כמו שידוע ליודעי ספרי התכונה והטבע.

על - כמו 'אל' , וחסר אחריו מלת 'מקום'; וכמוהו "לכן תתני שלוחים על מורשת גת" (מי' א , יד) - כמו 'אל'.

על אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו - שרוח סערה היה לפניהם תדיר , כמפורש למעלה (פס' ד). וכך מצאנו באליהו , כשנגלה לו הבורא - רוח סערה היה מהלך לפניו (מ"א יט , יא). שמה הרוח ללכת - כפול הוא בלי צורך , והרבה ימצאו כזה. והאופנים ינשאו לעומתם - שלחיות. כי רוח החיה באופנים - שגם האופנים רוח חיה היתה בהם , ולא היו צריכות החיות להנהיגם אחריהם , שמאיליהם היו הולכים האופנים עם החיות.
ריכוז קישורים