תנ"ך - בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעָמְדָ֖ם יַעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים: (יחזקאל פרק א פסוק כא)

טקסט וניקוד:

בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים: (יחזקאל פרק א פסוק כא)

טקסט בלבד:

בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים: (יחזקאל פרק א פסוק כא)

תיקון קוראים:

בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים: (יחזקאל פרק א פסוק כא)
בְּמֵיזַלהוֹן אָזְלִין וּבִמקָמְהוֹן קָיְמִין וּבאִתְּרוֹמֵיהוֹן כְּמִלְרַע לְרוּם שְׁמַיָא מִתָּרְמִין גִּלגְּלַיָא לְקִבלְהוֹן אֲרֵי כְּרוּחַ בִּריָתָא בְּגִלגְּלַיָא :

ובעמדם - ל'; ובהנשאם - ל'.

בלכתם - החיות. ילכו - האופנים.

בלכתם ילכו. בלכתם - החיות , ילכו האופנים.

על ובעמדם יעמדו שָנָה כל המקרא הזה (ראה לעיל , יט).

בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו - ההליכה היא משל על הנהגת העולם , והעמידה היא גם כן משל; כי אין עמידה והפסק לאופנים על דרך האמת , כי כל ימי עַד הם מתגלגלין בלא עמידה ובלא הפסק; אלא העמידה היא כמו "עומדים ממעל" (יש' ו , ב); "וכל צבא השמים עומדים עליו" (מ"א ב , יט); שהוא עניין השירות , כמו "והוא עמד עליהם" (בר' יח , ח). והעבודה והשרות לפני האל היא להשכיל בו יתעלה. ובאמרו ובעמדם יעמודו - לפי שהשכל יבא לאופנים מהחיות. ואע"פ שהוא ראה ההליכה והעמידה וההתנשאות מוחש , על דרך משל הראה לו כן , כדי שיבין מהמוחש - מושכל. ובזה הפסוק חדש העמידה , והשאר הוא כפל לחזק הענין; ועל הכל אמר: כי רוח החיה באופנים.

אחר אמר: ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים , ואמר עוד: על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעומתם , ואמר עוד: בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים - העניין בזה , כי הפליג והאריך , כי היסודות מתפעלים מצד הגלגלים בכל ענייניהם , כי הם כגופים מתים נקשרים בגופים חיים. והנה ידוע כי אין לגלגלים עמידה , רוצה לומר: מנוחה מתנועה , ולא התנשאות , אבל ה'עמידה' בכאן רוצה לומר: איחור תנועה , כמו "עמדו ואשמעה" (במ' ט , ח) , כי אין הכונה שיהיו כאבן דומם שלא יזוזו כלום; ורבים כן. והנה יש בחיות מְאַחֵר התנועה , והם פועלים אִחוּר ביסודות; כמו שבאר המורה , פרק י משני , כי כדור הכוכבים הקיימים מניע הארץ , ואולי בעבור זה התאחרה תנועתה וכו'; וכן אמר אבונצר בספר 'ההתחלות' דבר , וזה לשונו (ע' 21 ): 'ויקרה להם שימהרו פעמים ויאחרו פעמים; ואלו ההפכים אינם בעצמיהם , אבל בסמיכתם קצתם אל קצת או סמיכותם אל הארץ'. ואמרו בהנשאם - הטעם: גבה רום הנזכר בתנועה שיש לקצתם מצד הגלגל יוצא המרכז , וכל אלו נקרא 'התנשאות' מכוכב , מהיות רחוק מנֹכח ראשינו. וכל אלו השנויים פועלים בעולם השפל , כמו שידוע ליודעי ספרי התכונה והטבע.

בלכתן (בנוסחנו: בלכתם) ילכו - כל זה המקרא הוא כפול (ראה לעיל , כ).
ריכוז קישורים