תנ"ך - ודמות על־ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּדְמ֞וּת עַל־רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל־רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה: (יחזקאל פרק א פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וּדְמוּת עַל־רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל־רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה: (יחזקאל פרק א פסוק כב)

טקסט בלבד:

ודמות על־ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה: (יחזקאל פרק א פסוק כב)

תיקון קוראים:

ודמות על־ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על־ראשיהם מלמעלה: (יחזקאל פרק א פסוק כב)
וּדמוּת עַל רֵישֵׁי בִריָתָא רְקִיעָא כְּעֵין גְּלִיד חַסִין מְרֻכַּן עַל רֵישֵׁיהוֹן מִלְעֵילָא :

ראשיהם - י"ג: שמ' לו , לח; לח , יז , יט , כח; מ"ב י , ז; יח' א , כב; ז , יח; כז , ל; לב , כז; מד , כ; תה' קלט , יז; איוב ב , יב; דה"א יב , לג.

ראשי החיה - ל'.

הקרח הנורא - תירגם יונתן: "גליד חסין" ['גליאה פורט' בלעז (כפור חזק).]

על ראשי החיה לרקיע. רקיע - כמו "וירקעו את פחי הזהב" (שמ' לט , ג) , וכמו "רוקע הארץ על המים" (תה' קלו , ו). כעין הקרח הנורא - שנטוי עליהם על ראשיהם , כעין קרח שקורין 'גלצא' בלעז. הנורא - נורא.

על ראשי החיה רקיע - למטה מן האש ומן החשמל (ראה לעיל , ד). ומכל מקום , נראה היה מוצא החיות מתוך האש שלמעלה דרך הקרח הנורא , נטוי כאהל פרוס ופשוט , ולא כקובה , כי למושב כסא הכבוד הוא.

ודמות. הנורא - פירוש: נורא בלבנותו ובזוהרו.

ודמות על ראשי החיה רקיע - כאילו אמר: ודמות רקיע על ראשי החיה. והחיה - דרך כלל , במקום 'החיות' , כמו "רוח החיה באופנים" (לעיל , כ). וזה הרקיע אינו גוף , אבל הנביא ראהו מוחש , כדי שיבין ממנו מושכלם. ואין בכל אשר הָראה דבר גופני אלא האופנים; לפיכך לא אמר בהם 'דמות' אלא "והנה אופן" (לעיל , טו). וזה הרקיע הוא אור השכל הבהיר החופף על הכל , ששמו כשם רבו (ע"פ סנה' לח , ב) , הנטוי על ראשי החיות. והוא שכתוב בו שנברא ביום שני: "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים" (בר' א , ו) - בין צורה שיש לה דִבּוּק עם הגוף ובין צורה שאין לה דבוק עם הגוף. ואפשר שעמו פמליא באלף אלפין ורבו רבבן (ע"פ דנ' ז , י). הנורא - פירוש: נורא בלבנתו ובזהרו. וב'פרקי רבי אליעזר' (ד) אומר: איזהו רקיע שנברא ביום שני? רבי אליעזר אומר: הרקיע שעל ראשי החיות , שנאמר: ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא. מהו כעין הקרח הנורא? כאבנים טובות ומרגליות; והוא מאיר לכל השמים כאור שהוא מאיר בתוך הבית , וכשמש הזה שהוא מאיר בגבורתו בצהרים , שנאמר "ונהורא עימיה שרא" (דנ' ב , כב). וכמוהו הצדיקים עתידים להאיר לעתיד לבא , שנאמר "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" (דנ' יב , ג; ראה פר"א ד). ועוד אמר: "ברוך כבוד יי' ממקומו" (יח' ג , יב) - 'במקומו' לא נאמר , אלא "ממקומו": שאפילו החיות שנושאות את הכסא אין רואין אותו (ראה או"מ ע' 306 ); שנתן הקדוש ברוך הוא בינו לבינם רקיע , שנאמר: ודמות על ראשי החיה רקיע. ויונתן לא חדש בזה הפסוק דבר.

אחר ישוב להשלים באור הגשם השמיימיי; כי למעלה (פס' ה - י) לא זכר , רק ארבעת הכדורים המצויירים , לכן ישוב עתה לבאר כי עוד שם כדור חמישי , והוא הגלגל החלק היומי , וזהו אמרו: ודמות על ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה; וזה מבואר.

ודמות. הקרח - שֵם , כמו "וקרח בלילה" (בר' לא , מ). ועל רוב זהרו יקרא נורא.

ודמות על ראשי החיה - כמו 'החיות'. רקיע היה נטוי על ראשיהם , שדמותו כעין הקרח הנורא - שהיה מאויים ונורא במראיתו; והחיות נראה שסובלות הרקיע על ראשיהם.
ריכוז קישורים