תנ"ך - ואשמע את־קול כנפיהם כקול מים רבים כקול־שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֶשְׁמַ֣ע אֶת־ק֣וֹל כַּנְפֵיהֶ֡ם כְּקוֹל֩ מַ֨יִם רַבִּ֤ים כְּקוֹל־שַׁדַּי֙ בְּלֶכְתָּ֔ם ק֥וֹל הֲמֻלָּ֖ה כְּק֣וֹל מַחֲנֶ֑ה בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן: (יחזקאל פרק א פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל־שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן: (יחזקאל פרק א פסוק כד)

טקסט בלבד:

ואשמע את־קול כנפיהם כקול מים רבים כקול־שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן: (יחזקאל פרק א פסוק כד)

תיקון קוראים:

ואשמע את־קול כנפיהם כקול מים רבים כקול־שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן: (יחזקאל פרק א פסוק כד)
וּשׁמַעִית יָת קָל גַּפֵּיהוֹן כְּקָל מַיִין סַגִּיאִין כְּקָלָא מִן קֳדָם שַׁדַּי בִּמהָכְהוֹן קָל מִלוּלְהוֹן כִּד מוֹדיָן וּמבָרְכָן יָת רִבּוֹנְהוֹן קַיָימָא מֶלֶך עָלְמַיָא כְּקָל מַשׁרְיָת מַלאֲכֵי מְרוֹמָא בִּמקָמְהוֹן מְשַׁתְּקָן גַּפֵּיהוֹן :

כקול - י': יח' א , כד (שלוש פעמים); י , ה; מג , ב; יואל ב , ה (פעמיים); נח' ב , ח; קה' ז , ו; *דנ' י , ו. המלה - ב': יר' יא , טז; יח' א , כד. תרפינה - ב': יח' א , כד , כה. כנפיהן - ב': יח' א , כד , כה.

כקול י' ואשמע ג' בו הכרובים והנה כבוד כקול מרכבות ב' בו והצב הסירים וגויתו.

כקול - י'; המלה - ב'; תרפינה - ב'; כנפיהן - ב'.

כקול מים רבים - יכול קול נמוך? תלמוד לומר: כקול שדי , כקול המפורש בכתובים "קול יי' בכח. קול יי' שובר ארזים" (תה' כט , ד - ה; השווה במ"ר יד , כא ותו"כ ויקרא נדבה פרק ב , יא). קול המולה כקול מחנה - "קל מילוליהן דמודן ומברכן קדם רבוניהון כקל משיריית מלאכי מרומא" (ת"י). בעמדם תרפינה כנפיהם - בעמדם מלכת תרפינה כנפיהם מלהשמיע קול. ויונתן תירגם: "במקומהון משתקן גפיהון מן קדם דיבורא" , דיבורו של מקום היוצא ממעל לראשן להשמיע לנביאים שליחותו , כמו שמסיים והולך: "ויהי קול" וגו' (להלן , כה). ומדרש אגדה (ראה תנח' קדושים ו): בעמדם מלקלס , בשביל ישראל שיקלסו תחילה.

ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים - פתרונו: רצונך לידע לאיזה קול דומה קול כנפי החיות בהנשאם מעל הארץ לעופף? שמעת מימיך קול מים רבים , או קול המולה גדולה - שפתרונו: "המון רב" (דנ' יא , יא) - או קול מחנה , או קול מי ששמע קול אל שדי בדברו? הן הן אותן קולות של כנפי החיות! וכן דרך האות של כ"ף: כל מקום שתמצא כמה דברים שכולם שוים , בא האות של כ"ף ומשמש בכולן , כמו "כטוב כחוטא כנשבע כאשר שבועה ירא" (ראה קה' ט , ב); אף כאן , כשבא לדמות דברים אחרים אל קול כנפיהם , בא הכתוב ומשווה אותם , שמשווה קול כנפי החיות כקול מים רבים , כקול שדי , כקול המולה , כקול מחנה. וכל זמן ששמעתי את קול כנפיהם לא נדבר עמי הדיבר , שאילו נדבר עמי בשמעי את קול כנפיהם , לא עצרתי לשמוע שתי קולות כאחת; אלא בעומדם תרפינה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) - בעמדם על הארץ , ורפו כנפיהם לעופף , אותה שעה: ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם. בעומדם תרפינה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) - כשעמדו ותרפינה כנפיהם מלעוף , שהמתינה השכינה מלדבר עמי עד שפסק הקול של כנפי החיות , באותה שעה ויהי קול מעל וגו'.

קול מים רבים וקול שדי - שוין. בלכתם - שהיו מקשקשות כנפיהם. קול המלה - היה לכנפיהם , כקול מחנה ההולכים; ומענינו יִלָּמֵד המולה , שהוא כקול המחנה; אבל בעמדם - אז תרפינה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) ולא ישמעו קול. ועל ידי מה? על ידי קול שנשמע להם מעל לרקיע אשר על ראשם בעת עמדם , ואז תרפינה כנפיהם. וממי היה בא הקול? שממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא , ועליו כמראה אדם , וממנו בא להם הקול להעמידם.

ואשמע. כקול שדי - פירוש: חזק ותקיף , וכן "כשוד משדי יבוא" (יש' יג , ו); "והיה שדי בצריך" (איוב כב , כה). או פירושו על האל יתברך , שנקרא "שדי" (בר' יז , א) , וכן אמר במראה השלישית "כקול אל שדי בדברו" (יח' י , ה); ורוצה לומר: "בדברו" - כשדבר בהר סיני , שנאמר בו "קול גדול" (דב' ה , יט וכמוהו יח' ט , א). ושם אמר "נשמע עד החצר החיצונה" (יח' י , ה) , שהוא גבול הבית; וכן בהר סיני , אע"פ שהיה הקול גדול , לא נשמע חוץ למחנה ישראל; וכן כל קול נבואה איננו נשמע אלא למי שמיוחד לו הקול. קול המלה - פירוש: כמו 'מלה' , אלא שזה מורה על מלה חזקה , נשמעת ממדברים רבים , כקול מחנה. ויונתן תרגם הפסוק כן: "ושמעית ית קל גפיהון כקל מיין סגיאין , כקלא מן קדם שדי במהכהון קל מילוליהון , כד מודן ומברכן ית ריבונהון קיימא מלך עלמיא , כקל משריית מלאכי מרומא במקמהון משתקן גפיהון מן קדם דבורא".

ואשמע את קול כנפיהם - הבין מזה , כי האופנים יש להם בגלגולם קולות עצומים; ויחש זה הענין לחיות , כמו שיחש להם התנועה אע"פ שאינה להם על דרך האמת , אלא לפי שמכוחם מתגלגלין האופנים מיחש להם תנועת האופנים וקול אופנים. שמע קול גם כן , כמו שאמר "וקול האופנים לעומתם" (יח' ג , יג) , אלא שהֵנה קצר העניין ויחש הקול לחיות לבד , כי הם העקר. ומה שאמר בעמדם תרפינה כנפיהן - הבין מן ה'עמידה' השירות והעבודה , כמו שאמרנו (לעיל , כא) , והורה , כי הגלגל והקולות הם לעניין ההנהגה; אבל מצד עצמן , בשרתם , השמים מספרים כבוד אל , אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם (ע"פ תה' יט , ב , ד) , כל שכן החיות שלמעלה מהם. וזהו רפוי הכנפים , כי הם המשמיעות קול. כקול שדי - פירוש: חזק ותקיף , וכן "כשוד משדי יבא" (יש' יג , ו); "והיה שדי בצריך" (איוב כב , כה). או פירוש: על האל , שנקרא שדי; וכן במראה השלישית: "כקול אל שדי בדברו" (יח' י , ה) - רוצה לומר: כשדבר בהר סיני , שנאמר בו "קול גדול ולא יסף" (דב' ה , יט). ושם נאמר "נשמע מן החצר החיצונה" (ראה יח' י , ה) , שהוא גבול הבית , וכן בהר סיני , אע"פ שהיה גדול , לא היה נשמע חוץ למחנה ישראל. וכן כל קול נבואה אינו נשמע אלא למי שמיוחד אליו הקול. קול המולה - פירוש: כמו 'מלה' , אלא שזה מורה על מלה חזקה , נשמעת ממדברים רבים , כקול מחנה. ועוד עניין שֵמַע זה הקול - להודיעו כי המרכבה נוסעת מן הבית; כי קול כנפי החיות הוא משל לנסיעה , כי העוף , בבואו לעוף , ידפוק בכנפיו; וכן האופנים משמיעים קול בלכתם (ראה יח' ג , יג). ויונתן תרגם הפסוק כן: "ושמעית ית קל גפיהון כקל מיין סגיאין , כקלא מן קדם שדי במהכהון , קל מילוליהון כד מודן ומברכין ית רבונהון קיימא מלך עלמיא כקל משריית מלאכי מרומא; במקמהון משתקין גפיהון מן קדם דבירא".

אחר אמר: ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה בעמדם תרפנה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) - הנה בזה ירחיב על באור עניין החיות , כי בזה ישלים עניין הגשם השמימיי בכללו. הנה מדעתי כי המורה יחד פרק ח משני בזכרון שדעת הקודמים היה שלגלגלים קול בתנועתם , בעבור זה הפסוק , כי זה היה נמשך לדעת הקדום (פסחים צד , ב): 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים'; וכבר התבאר טעותו. ואולם יש בכאן שאלה גדולה , והיא: אם יחזקאל , מצד החכמה העיונית היה אז להם בספרי רבותינו ז"ל וספרי פלוסופי פיתאגוריש , היה להם דעת מוטעה בעניין הרמוז , איך , כשהגיע להשיג מעניין זה בנבואה , לא גרשו הכח הנבואיי והעמידו על אמתתו? היתכן להשיג בנבואה דעת מוטעה? התשובה - כי אין זה טעות פרטי בעניין ההשגה הזאת , רק הוא טעות כללי; שהכרח הוא לכל נביא , זולת משה , שיפול בכמו זה , והוא מצד היות נבואתו בכח המדמה; ועל כל פנים כל נביא יש לו דמיון מוטעה כללי , כמו שירמוז כי המלאך הוא איש או אשה , כמו שאמרנו (ב"ר כא , ט): פעם אנשים פעם נשים; כל שכן שהוא נמשך לרשומי המוחשים הנשארים בדמיונו בהקיץ , כעניין אברהם שראה שלשה אנשים שנתאכסנו אצלו ואכלו עמו (ראה בר' יח) , וזה מצד מנהגו תמיד בהקיץ; אם נאמר בעבור זה שהנביאים טועים!? הנה אמת הם טועים , אבל הוא טעות כללי , לא נוכל למנעו , כי טבע המציאות כן חִייב. כן היה הענין ביחזקאל , כי הוא בהקיצתו היה דמיונו שהיה שומע תמיד קולות בסבוב הגלגלים , כל שכן שנשאר לו זה הרושם בדמיונו - ואלו לא היה למדמה מבוא בנבואתם; כי משה לא ראה המלאכים - אנשים ונשים , ולא קול. ועוד סבה שנית - כי אינו הכרח , לפי דעתי , שיהיה זה הקול מתנועת הגלגלים , אבל ישמעוהו הנביאים בזולת ציורם תנועת גלגל , וגם זה מצד המדמה; וזה כאמרו "ואשמע קול מדבר" (להלן , כח) - וחלילה שהיה שם קול! וכן "ואשמע אחרי קול רעש גדול" (יח' ג , יב) , וכן "ויקרא באזני קול גדול" (יח' ט , י); וכל זה מבואר. ואמנם אשר כקול שדי מורה - פירש אברהם בן עזרא ז"ל בשם 'שַדַּי' שטעמו: שודד ומנצח ומִגַּבֵּר (ראה בר' יז , א); ואם המורה עשה בו פירוש אחר , פרק סג מראשון. וכבר גלינו דעתינו (ראה מנ"כ ע' 95 ) , כי 'שדי' הוא תאר לַשְנִיִם , לא שם מיוחד לָאֵל. וטעם כקול שדי - כאמרו "קול ענות גבורה" (שמ' לב , יח) , וזהו אמרו כקול מחנה - חיל גדול; וכן במראה השנית יאמר "כקול אל שדי" (יח' י , ד) - וכל 'אֵל' טעמו: חזק , ממנו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט). ואמרו בעמדם תרפינה כנפיהם - כבר קדם ביאורו (ראה לעיל , יט - כא) , והטעם: רפיון התנועה ואיחורה שיש לקצתם.

ואשמע. שדי - המדקדקים אמרו (ראב"ע שמ' הארוך ו , ג) שהוא שם תואר , כמו "טוב וסלח" (תה' פו , ה) , והיו"ד תחת אות הכפל , כי הוא מגזרת "שודד" (יש' לג , א); וכמהו יו"ד "דליו שוקים מפסח" (מש' כו , ז). ופירושו: תקיף ומתגבר , והוא תואר לקול או לשם יתעלה. המֻלה - שֵם. ואמר רבי משה הכהן הספרדי ז"ל , שהיא כמו "אין מלה בלשוני" (תה' קלט , ד) , והה"א הראשונה נוספת כה"א "הצלה" (אס' ד , יד); "להנפה גוים" (יש' ל , כח). ובא על שני משקלים כי משקלי השמות משתנים. ודברי רבי משה יעזור התרגום: "קל מילוליהון". ויש מפרש אותה (ראה השרשים: 'המל') כמו "המון" (בר' יז , ד) לפי הענין , בעבור שאמר אחרי כן כקול מחנה. בעמדם - פירושו: בעמדם מלכת , החיות תרפינה כנפיהם , ולא היו משמיעות קול בכנפיהם.

ואשמע את קול כנפיהם - כשהיו פורחות. כקול מים רבים כקול שדי - כקול חזק; ובעבור זה נקרא הבורא "אל שדי" (בר' יז , א) - חזק , גיבור. קול המולה כקול מחנה - היו משמיעים. בעומדם תרפינה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) - שכשפורחות מגביהות כנפיהם לפרוח , ובעומדם מרפות כנפיהם.
ריכוז קישורים