תנ"ך - וממעל לרקיע אשר על־ראשם כמראה אבן־ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה: (יחזקאל פרק א פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה: (יחזקאל פרק א פסוק כו)

טקסט בלבד:

וממעל לרקיע אשר על־ראשם כמראה אבן־ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה: (יחזקאל פרק א פסוק כו)

תיקון קוראים:

וממעל לרקיע אשר על־ראשם כמראה אבן־ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה: (יחזקאל פרק א פסוק כו)
וּמֵעִלָוֵי רְקִיעָא דְּעַל רֵישֵׁיהוֹן כְּחֵיזוּ אֶבֶן טָבָא דְּמוּת כּוּרסְיָא וְעַל דְּמוּת כּוּרסְיָא דְּמוּת כְּמַראֵה אָדָם עֲלוֹהִי מִלְעֵילָא :

וממעל - ב': יח' א , כו; איוב יח , טז.

וממעל ב' לרקיע מתחת שרשיו יבשו.

וממעל - ב'.

קול מים רבים וקול שדי - שוין. בלכתם - שהיו מקשקשות כנפיהם. קול המלה - היה לכנפיהם , כקול מחנה ההולכים; ומענינו יִלָּמֵד המולה , שהוא כקול המחנה; אבל בעמדם - אז תרפינה כנפיהם (בנוסחנו: כנפיהן) ולא ישמעו קול. ועל ידי מה? על ידי קול שנשמע להם מעל לרקיע אשר על ראשם בעת עמדם , ואז תרפינה כנפיהם. וממי היה בא הקול? שממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא , ועליו כמראה אדם , וממנו בא להם הקול להעמידם.

וממעל לרקיע. כמראה אדם - לא תרגמו יונתן.

וממעל לרקיע אשר על ראשם - אמר , כי עוד יש נמצא ממעל , וראה דמות כסא עליו , כי אין המלך יושב אלא על כסא. ומה שהיה דמות כסא , היה מראהו כמראה אבן ספיר , שהוא בהיר ומזהיר; ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה - והוא היושב או הרוכב; כי פעמים יתארהו 'רוכב' (ראה יש' יט , א) , לעניין המרכבה , במשלו עליה כרוכב על מרכבתו , ופעמים יתארהו יושב , כמלך על כסא (ראה יש' ו , א). ומורה במלת 'יושב' גם כן קיום מציאותו. והכסא לא יהיה דבר חוץ מעצמו , כי אין למעלה מן הרקיע נפרד אחר אלא הרוכב. והכסא מורה עצמתו וגדולתו; כמו שפירש הרב המורה צדק בפסוק "כי יד על כס יה" (שמ' יז , טז) , בפרק תשיעי מן החלק הראשון ממאמר 'מורה הנבוכים' , כי כמו שהמלך בשבתו בין שריו יִוָּדַע למי שלא ידעהו , בשבתו על כסא למעלה משריו , כן עצמת היושב הזה וחכמתו מורה עליו , כי הוא נמצא והוא עִלַּת הכל. והצורה הנכבדת בצורות המוחשות היא צורת האדם , לפיכך ראה דמות כמראה אדם. ולפי שעל דרך האמת אין לרוכב דמות שוה בדמיון , ואמר דמות כמראה אדם , ולהרחיק הדמיון - לא תרגמו יונתן , שלא יעלה על לב איש שיש לו יתברך דמות ומראה. ולא חדש יונתן בזה הפסוק דבר אחר , אלא שלא תירגם דמות כמראה אדם.

אחר התחיל בהשגה שלישית נכבדת , והוא העולם העליון , ואמר: וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. והנה כבר הקדמתי לך (ראה פתיחה , ע' 335 ) , כי מנהג המרכבה , שהמלך יושב בעגלה על כסא רם ונשא (ע"פ יש' ו , א) , והשרים עומדים מימינו ומשמאלו ולפניו; נדמה ליחזקאל , שראה על שטח העגלה , שהוא גבנונית הגשם השמיימיי , כסא שהוא מראה אבן ספיר. ובאמת אין שם גשם למעלה מגבנונית הכדור היומי , גם לא שכל קרוב , זולת השכל הפועל; אלא אם כן נאמר שדעת יחזקאל היה שיש שם נפש כללית , כמו שיניחה בטלמיוס שהיא תחת אופק השכל הפועל , והשכל מקיף בה מכל צדדיה והיא מקפת בכדור הגלגל , עד שקרא זאת הנפש אבן ספיר. והנה אין אני מרחיק זה , כי רבים מהפילוסופים הקודמים היה זה דעתם , ויעויין ספר 'העגֻלות' ויובנו הדברים. והוא , זה האדם , כולל הַשְנִיִים והשכל הפועל , ואינו האל יתברך בכללו , כי לא ימשילוהו לעולם , רצוני , אותו הסבה הראשונה , כמו שכתב המורה ז"ל , פרק ז משלישי; אבל זה האדם - וזה הכלל - הַשְנִיִים והשכל הפועל , ואין השם בכלל זה , כי לא ימשילוהו באדם או זולתו. אבל נכון להם לצייר השכל הנפרד בכלל הכולל השנִיים והשכל הפועל , שהוא האיש , והאל הוא הראש , והשכל הפועל - שיתכן הרגליים על דרך משל; וזהו אמרו לפי דעתי: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמ' כד , י) , כמו שכתוב בכאן: וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר; ואם אין דעת המורה כן , פרק כח. ואולם הַשְנִיִים - פעם נקראים "פני יי'" (תה' לד , יז) ופעם נקראים "עיני יי'" (זכ' ד , י; ראה מנ"כ ע' 135 ).

וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר , והיה עשוי כדמות כסא. ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה - היא השכינה. וחלילה חלילה , שנתאר דמות או תמונה לבורא , אלא זו הצורה ברואה היא לפי שעה , שהבורא מִדמה לנביאיו; ובכמה צורות משונות מצינו שנדמה לנביאיו , והכל הם נבראים לפי שעה. ולמשה נראה אליו "בלבת אש מתוך הסנה" (שמ' ג , ב) , וכן בסיני "ומראה כבוד יי' כאש אוכלת" (שמ' כד , יז) , כל אלה הם צורות שהבורא מזמין לפי שעה כרצונו. ואין לאדם לומר לאחד מהם שזו היא צורתו , ואין לאדם לחקור ולהרבות דברים בעניין זה , כי אין ליבינו מכיל מאלף אלפים וריבי רבבות אחד מעניין גודל האלהות , והמהרהר בזה נוטל חייו מן העולם , ועל זה אמרו חכמים (חגיגה יא , ב): האומר מה למעלה ומה למטה , מה לפנים ומה לאחור , ראוי לו שלא בא לעולם , מפני שמהרהר בכבוד השכינה. סוף הדברים , כמה יסמוך ויאמין כל אדם כי אין דמות לבורא , לא דמות ולא תמונה , ואין לו חקר מרוב דקותו והעלמו; ומה שנדמה לנביאיו הוא דמיון נוצר לפי שעה , שיאמין הנביא כי הבורא שולח אותו ומאתו יבוא הקול אליו.
ריכוז קישורים