תנ"ך - וארא׀ כעין חשמל כמראה־אש בית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה־אש ונגה לו סביב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֵ֣רֶא׀ כְּעֵ֣ין חַשְׁמַ֗ל כְּמַרְאֵה־אֵ֤שׁ בֵּֽית־לָהּ֙ סָבִ֔יב מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה וּמִמַּרְאֵ֤ה מָתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֙יתִי֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִֽיב: (יחזקאל פרק א פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וָאֵרֶא׀ כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה־אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב: (יחזקאל פרק א פסוק כז)

טקסט בלבד:

וארא׀ כעין חשמל כמראה־אש בית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה־אש ונגה לו סביב: (יחזקאל פרק א פסוק כז)

תיקון קוראים:

וארא׀ כעין חשמל כמראה־אש בית־לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה־אש ונגה לו סביב: (יחזקאל פרק א פסוק כז)
וַחֲזֵית כְּעֵין חַשׁמְלָא כְּחֵיזוּ אִישָׁתָא מִגָּיו לַהּ סְחוֹר סְחוֹר חֵיזוּ יְקָר דְּלָא יָכְלָא עֵינָא לְמִחזֵי וְלָא אִפשָׁר לְאִסתַּכָּלָא בֵיהּ וּלעֵילָא וְחֵיזוּ יְקָר דְּלָא יָכְלָא עֵינָא לְמִחזֵי וְלָא אִפשָׁר לְאִסתַּכָּלָא בֵיהּ וּלרַע חֲזֵיתִי כְּחֵיזוּ אִישָׁתָא וְזֵיהוֹרָא לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר :

וארא - ה' בסיפרא: ראה לעיל , ד. וממראה - ב': דב' כח , סז; יח' א , כז.

וממראה ב' וממראה עיניך אשר נראה וממראה מתניו ולמטה.

וארא - ה' בסיפ'; חשמל - ל'; וממראה - ב'.

וארא כעין חשמל - לא ניתן רשות להתבונן במקרא זה (ראה חגיגה יג , א). בית לה - מלפנים לה כמראה אש.

בית לה סביב - מבפנים.

וארא - בעד הקרח (ראה לעיל , כב). כעין חשמל - חוזר לתחלת המראה (ראה לעיל , ד) , לסיימה ולפרש דברים ששמע ממנו , היאך כעין חשמל? כמראה אש ראיתי בית לה - לפנים לאש היה החשמל , סביב האש , אבל ממתניו ולמטה כמראה אש בלבד , בלא חשמל. וכל זה כבוד שסביב המלך הגדול , אבל עצמו לא ראה , רק "דמות כמראה אדם" (לעיל , כו) , כעין בבואה; ואף עטיית אורו ולבוש הודו והדרו (ע"פ תה' קד , א - ב) לא ראה אלא בעד הקרח , כי ממטה למעלה ראה הכל והרקיע מפסיק בנתים. וכל הנביאים שראו כבודו - כגון מיכיהו בן ימלא (מ"א כב , יט) וישעיה וכיוצא בם - כך ראוהו , "על כסא רם ונשא" (יש' ו , א) , שהרקיע של כסא מפסיק; אבל משה - הכבוד יורד עליו ומדבר עמו פה אל פה (שמ' לג , יא) , וכן האבות (ראה בר' יב , ז; יז , א; ח , א; כו , ב , כד; לב , לא; לה , ז). ונגה לו - לכבוד החשמל. סביב - ולפי שהוא עצמו נגה , צריך לפרש איך היה הנוגה הזה סביב לו: שענן היה חוצה לו , ובענן היה מקיפו הנוגה (ראה לעיל , ד).

וארא. בית לה - מבפנים לה. ותרגם יונתן הפסוק כן: "וחזית כעין חשמלא כחיזו אישתא מגיו לה סחור סחור , חיזו יקר דלא יכלא עינא למיחזי ולא אפשר לאסתכלא ביה , ולעילא חיזו יקר דלא יכלא עינא למיחזי ולא אפשר לאיסתכלא ביה , ולרע חזיתי כחיזו אישתא וזיהורא ליה סחור סחור". ובנסחא אחרת מצאתי: "דלא אפשר דלא לאיסתכלא ביה ולרע".

וארא כעין חשמל - זה שהיה כמראה אדם (ראה לעיל , כו) , ראיתיו בעינו כעין חשמל. כמראה אש בית לה סביב. פירוש בית לה - כמו 'מתוכה' , כמו שאמר למעלה "מתוך האש" (פס' ד) , והוא הדק שבאש , כמו שפירשנו; והאש - העב סביבו , והדק - בתוכו. וראה לו שני מראים: כעין חשמל... ממראה מתניו ולמעלה , וממתניו ולמטה... כמראה אש ונוגה לו סביב; והדק לא יֵראה לרוב דקותו. והחלוק הזה הוא משל , כעניין שאמר "וראית את אחורי ופני לא יראו" (שמ' לג , כג). והחלק הנכבד באדם הוא ממראה מתניו ולמעלה , כי באותו החלק צורת הפנים וכלי המעשה וכלי הנשימה , אשר בהם ישכיל האדם. ורוצה לומר , כי תשיג המרכבה מן הרוכב קצת מצד עצמה , שתכיר כי רוכב עליה. ומהות הרוכב ואמתתו , שהם הפנים , לא תשיג על האמת , "כי לא יראני האדם וחי" (שמ' לג , כ) - אפילו חיות הקודש אינן רואין אותו (ראה פירושו לעיל , כב). וזהו פירוש ונוגה לו סביב - ההשגה שמשיגות אותו חיות הקודש והרקיע שעל ראשם; ובמדרש 'חזית' (? וראה קה"ר ב , ב): אמר רבי יודן: גדול כחן שלנביאים , שהן מדמים את הצורה ליוצרה; הדא הוא דכתיב "ואשמע קול אדם בין אולי" (דנ' ח , טז). אמר רבי יודן , אמר רבי סימון: אית ליה הדין דהוא מחוור מן הדין: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (לעיל , כו). ויונתן תרגם הפסוק כן: "וחזית כעין חשמלא כחיזו אשתא מגיו לה סחור סחור , חיזו יקר דלא יכלא עינא למיחזי... ולא אפשר לאסתכלא ביה , ולרע חזיתי כחיזו אשתא וזהור ליה סחור סחור"; ובנוסחא אחרינא מצאתי: "דלא איפשר לאסתכלא ביה ולרע".

וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונוגה לו סביב - הענין בזה , כי אחר שסָתם ואמר שראה "כמראה אדם" על הכסא (לעיל , כו) , באר שזה האדם הוא כעין חשמל - וזאת האבן טובה מספיר (ראה לעיל , כו) , כל שכן מתרשיש (ראה לעיל , טז); או הוא צבע אחר , ואינו אבן; ואיך הוא שיהיה , הוא עניין נכבד שאין כמוהו. יתאר זה האדם כשעניינו חלוק לשניים , האחד יותר נכבד מן האחר: כי חציו העליון הוא כעין חשמל מתוך האש , וחציו השפל כעין אש עם נוגה. וזה מצד מה שקדם לנו (ראה מנ"כ ע' 83 - 84 ) , כי הַשְנִיִים יתעצמו משני עניינים , האחד נכבד מחבירו , והוא שֵׂכֶל עצמו ושֵׂכֶל עִלָּתוֹ , עד ש'המִשְנֶה' , הוא השְנִיִי העליון , חציו העליון , על דרך משל , הוא ציורו השם הנכבד , וחציו השפל הוא ציורו עצמותו; וכל זה מבואר. ואולם המורה ז"ל (מו"נ ג , ז) רוצה בחשמל שנעמיק בו הפוכים להוראות שונות; וזה כי עניינו 'מלחש' , מטעם 'חשות' (ראה חגיגה יג , ב) , כי המלאך הוא מלחש עם הנביא , אין אומר ואין דברים (ע"פ תה' יט , ד) , וכן "קול דממה דקה" (מ"א יט , יב); וכן עוד עניינו 'משחל' ו'מחלש' , כי הוא נוצח ומִגַּבֵּר על העולם האמצעי , כל שכן על השפל. וכל זה טוב.

וארא. בית לה - כמו בטעם האבן שהיא דמות הכסא (ראה לעיל , כו). ומלת לה נופלת על האבן , כי היא לשון נקבה.

וארא כעין חשמל - על זה אמרו חכמים בחגיגה (יג , א) , שעד כאן מוסרין ראשי פרקים , מיכן ואילך אין מוסרין אפילו ראשי פרקים , אלא אם כן היה חכם ומבין מליבו; כי משנה היתה להם סדורה ב'מעשה מרכבה'.
ריכוז קישורים