תנ"ך - היה היה דבר־ה' אל־יחזקאל בן־בוזי הכהן בארץ כשדים על־נהר־כבר ותהי עליו שם יד־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר־יְ֠הוָה אֶל־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל־נְהַר־כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד־יְהוָֽה: (יחזקאל פרק א פסוק ג)

טקסט וניקוד:

הָיֹה הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יְחֶזְקֵאל בֶּן־בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל־נְהַר־כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד־יְהוָה: (יחזקאל פרק א פסוק ג)

טקסט בלבד:

היה היה דבר־ה' אל־יחזקאל בן־בוזי הכהן בארץ כשדים על־נהר־כבר ותהי עליו שם יד־ה': (יחזקאל פרק א פסוק ג)

תיקון קוראים:

היה היה דבר־יהוה אל־יחזקאל בן־בוזי הכהן בארץ כשדים על־נהר־כבר ותהי עליו שם יד־יהוה: (יחזקאל פרק א פסוק ג)
מִהוָה הֲוָה פִתגָם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם יְחֶזקֵאל בַּר בּוּזִי כָהֲנָא בְּאַרעָא דְיִשׂרָאֵל תָּב תִּניָנוּת וְאִתמַלַל עִמֵיהּ בִּמדִינַת אֲרַע כַּסדָּאֵי עַל נְהַר כְּבָר וּשׁרָת עֲלוֹהִי תַּמָן רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ :

היה - ב' כתיב ה"א: מ"א יג , לב; יח' א , ג. יחזקאל - ב': יח' א , ג; כד , כד.

היה ב' כת' ה' כי היה יהיה הדבר היה היה דבר יי'.

היה - ב' כ' (ו') [ה']; יחזקאל - ב'; ותהי עליו שם יד - יי' - ל'.

היה היה דבר יי' - אמרו רבותינו (מו"ק כה , א) שהיה כבר , לפי שאין השכינה שורה בחוצה לארץ אלא על ידי ששרת עליו תחילה בארץ , ושנינו בברייתא דמכילתא (מכיל' בשלח שירה ז): "בן אדם עמוד על רגליך" (יח' ב , א) - הוא היה תחילת הספר , אלא שאין מוקדם ומאוחר; ויש אומרים (מכיל' שם): "בן אדם חוד חידה" (יח' יז , ב) - הוא תחילת הספר. ואומר אני , שאותה נבואה (יח' ב) נאמרה לו קודם שגלו , שהיא ראויה ליאמר לו בארץ , שאין מפורש בה גולה , והיא נכרת תחילת שליחותו אליהם (ראה שם , ג). ויונתן אף הוא כן תירגם (כאן): "מהוה הוה פיתגם נבואה מן קדם יי' עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל , תב תיניינות ואתמלל עימיה במדינת ארע כשדאי". ויחזקאל גלה עם החרש והמסגר , שגלו עם יהויכין (השווה קדמוניות י ו , ג , ושם: יהויקים; והשווה מ"ב כד , טז; סע"ר כה; גיטין פח , א). [יד יי'] - כל "יד יי'" האמורה בספר זה , ובכל לשון נבואה , אינה אלא לשון 'אכף' , שהנבואה תוקפתו על כרחו , כאדם משתגע , 'דישטריצא' בלעז.

היה היה דבר יי' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים - אמרו רבותינו ז"ל (מכיל' בא פסחא א): אין השכינה שורה על הנביאים בחוצה לארץ , וכשנדבר עמהם בחוצה לארץ אינו נדבר עמהם אלא במקום טהור , על מים , שנאמר: על נהר כבר; "ואני הייתי על אובל אולי" (דנ' ח , ב); "ואני הייתי על יד הנהר" (דנ' י , ד). רבי אליעזר בן רבי צדוק אומר: הרי הוא אומר "קום צא אל הבקעה" (יח' ג , כב)!? מגיד שהבקעה כשרה; תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ , שנאמר "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני יי'" (יונה א , ג). ויש אומרים (ראה מכיל' בא פסחא א) , כי פעם ראשונה אינו נדבר עם הנביא בחוצה לארץ , אבל פעם שנייה מדבר , ולזה נוטה דעת יונתן , שתרגם: "מהוה הוה פתגם נבואה מן קדם יי' עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל , תב תיניינות איתמלל עימיה במדינת ארעא כשדאי". ומה שאמר אל יחזקאל בן בוזי , היה לו לומר 'אלי' , וכן ותהי עליו - 'עלי'? אלא שכן דרך המקרא לפעמים , כמו "נשי למך" (בר' ד , כג); "ואל משה אמר עלה אל יי'" (שמ' כד , א); "ואת יפתח ואת שמואל" (ש"א יב , יא). ובתרגום ירושלמי: "יחזקאל נביא בר ירמיה נבייא"; ונקרא ירמיה 'בוזי' , על שהיו מבזין אותו.

היה היה - מבואר הוא.

היה. הנביא היה מספר , כי זאת המראה ראה על נהר כבר; ומלת כבר - שם הנהר. ומלת היֹה - מקור , כמו "בנֹה בניתי" (מ"א ח , יג). ולא ידענו מקרה שם אבי זה הנביא למה , כמו "נח" בעבור "ינחמנו" (בר' ה , כט) , גם "יעבץ" , שטעמו בצדו מפרש (ראה דה"א ד , ט). רק יש אנשים שאומרים , שבוזי היה ירמיהו , וזה הנביא - בנו; ונקרא כן בעבור היותו נבזה ומוכה על ידי ישראל. וכן נמצא בספר הערוך באות הבי"ת ('בז') , וזה לשון הערוך: יחזקאל בן בוזי - תרגום: יחזקאל נביא בר ירמיה נביא; ונקרא ירמיה בוזי על דהוו מבזין יתיה.
ריכוז קישורים