תנ"ך - וארא והנה רוח סערה באה מן־הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה־לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: (יחזקאל פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן־הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ־לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: (יחזקאל פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

וארא והנה רוח סערה באה מן־הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה־לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש: (יחזקאל פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

וארא והנה רוח סערה באה מן־הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה־לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש: (יחזקאל פרק א פסוק ד)
וַחֲזֵית וְהָא רוּחַ עַלעוּלָא אָתֵי מִן צִפּוּנָא עֲנַן רַב וְאִישָׁתָא מִשׁתַּלהֲבָא וְזֵיהוֹרָא לֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר וּמִגּוֹ עֲנָנָא וּמִגּוֹ עַלעוּלָא כְּעֵין חַשׁמְלָא מִגּוֹ אִישָׁתָא :

וארא - ה' בסיפרא: יח' א , ד , טו , כז; כג , יג; מד , ד. מתלקחת - ב': שמ' ט , כד; יח' א , ד.

וארא ה' בסיפ' והנה רוח וארא החיות כעין חשמל כי נטמאה והנה מלא.

וארא - ה' בסיפ'; מתלקחת - ב'; החשמל - ל'.

והנה רוח סערה באה מן הצפון - היא מרכבת כסא כבוד השכינה , כמה שנאמר בעניין (להלן , ה - כח); ולפי שבאה בחימה , להשחית את ישראל , לכך נדמית לרוח סערה וענן. באה מן הצפון - חוזרת היתה מארץ כשדים , שהיא בצפון , שנאמר "מצפון תפתח הרעה" (יר' א , יד). ולמה הלכה שם? כדי לכבוש את כל העולם תחת נבוכד נצר , שלא יאמרו האומות: ביד אומה שפלה מסר את בניו , שכשדים אומה שפלה היא , שנאמר "זה העם לא היה" (יש' כג , יג) , כך דרשו רבותינו במסכת חגיגה (יג , ב; וראה ויק"ר יז , ד). ונוגה לו - לענן סביביו , מבחוץ , רמז הוא שעתידין ישראל ליגאל משם. ומתוכה - של אותה האש , ראיתי כעין החשמל הנראה מתוך אש; ולא נודע מהו. ומדרש שדרשו בו רבותינו (חגיגה יג , ב): חיות אש ממללות , אינו מיושב לי על העניין. [(תר"ש:) כעין החשמל. חשמל - מלאך ששמו כך (ראה להלן); וכעין , גוון שלו , ראה מתוך האש. וכך אמרו רבותינו (חגיגה יג , א): מעשה בתינוק שהיה דורש במעשה מרכבה , והיה מבין בחשמל , ויצאה אש מחשמל ואכלתו; ועוד אמרו כי המלה מורכבת , באמרם (שם , א - ב): מאי חשמל? אמר רב יהודה , חיות אש ממללות; במתניתא תנא , עתים חשות ועתים ממללות: בשעה שהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות , בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות , כלומר: משבחות ומהללות את השם; ויתכן שיהא חשמל שם העין , שהוא קרוב לעין האש , כי אמר חשמל מתוך האש , ואמר "כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה" (להלן , כז) , ואמר במראה השניה "וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמלה" (יח' ח , ב).].

והנה רוח סערה - מרכבת כסא כבוד בעולם , שנאמר "בסופה ובסערה (בנוסחנו: ובשערה) דרכו" (נח' א , ג). ולפי שבאה בחימה , נדמית לרוח סערה וענן. באה מן הצפון - חוזרת מכשדים שהיא בצפון; ולמה הלכה שם? כדי לכבוש את העולם וכו' (חגיגה יג , ב). ענן גדול ואש מתלקחת - מתוך הענן. והאש שמתלקחת מתוך הענן מפיק לו נוגה סביב , ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. פירשו רבותינו ז"ל (חגיגה יג , א - ב): חשמל - חיות אש ממללות. וכו'. אבל אין דרך הרב להיות מלמד לתלמידו מה שלא ראה התלמיד מימיו! אף כאן , היאך אמר יחזקאל: 'רצונך לידע היאך היה הענן והאש מתלקחת מתוך הענן? והאש מתלקחת כעין חיות אש ממללות , והאש מתלקחת מתוכו הוא' , והן ישיבוהו: 'לא ראינו מִיָמֵינוּ חיות אש'?! אלא על כרחיך , אין אדם מלמד לתלמידו דבר הנעלם , אלא דבר הנראה והניכר; אף כאן , אין חשמל אלא לשון "שלהבת" (יח' כא , ג) ו"לבת אש" (שמ' ג , ב) , הבוער ועולה מתוך האש בזמן שעולה , והאש בוער מתוכו: ומתוכה של אותה אש ראיתי כעין חשמל הנראה מתוך האש; ולא נודע מה הוא.

והנה רוח סערה - היא תחלת המראה. ואחרי כן הרוח הביאה ענן גדול , שכן דרך העולם , ואחרי כן אש מתלקחת מתוך הענן; וכן הוא אומר: "חשכת מים עבי שחקים מנוגה נגדו עביו... ברד וגחלי אש" (תה' יח , יב - יג) , וכן בסיני (ראה שמ' יט , טז - יח). מתלקחת - ממקום למקום. ונגה לו - לענן , סביב. ומראה הנגה מפורש בסוף הענין: "כמראה הקשת" (להלן , כח). ומתוכה - של אש. כעין החשמל - על כרחנו , בדבר הנראה לנו הנביא מדמה: "כעין תרשיש" (להלן , טז); "כמראה הלפידים" (להלן , יג); "כעין הקרח הנורא" (להלן , כב); "כמראה הבזק" (להלן , יא); "כעין נחשת קלל" (להלן , ז); "כמראה הקשת" (להלן , כח) - כלם בנראה לעולם. אף כעין החשמל דבר הוא בעולם , אבל אין אנו בקיאין בלשון המקרא ברוב דברים; ואין לנו אלא הענין , וענינו יורה עליו כי זוהר צח וברור במאד מאד הוא , כזוהר ברירוּת החמה , שנראת נעה ונדה כגלי מים , כלהבת אוכלת מתוך האש. ומפרש כיצד מתוכה - מתוך האש , והוא שאומר למטה "כמראה אש בית לה סביב" (להלן , כז).

וארא. ואש מתלקחת - פירוש: מתלקחת בתוך הענן , כמו "ואש מתלקחת בתוך הברד" (שמ' ט , כד). ומתוכה כעין החשמל - תרגם יונתן: "ומגו עננא ומגו עלעולא כעין חשמלא מגו אשתא". ודעת רבותינו ז"ל בחשמל - שהוא מלאך , ואמרו (חגיגה יג , א - ב): מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בספר יחזקאל בבית רבו , והיה מבין בחשמל , יצתה אש מחשמל ושרפתו. ועוד דרשוהו נוטריקון (שם): חיות אש ממללות; במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות; בשעה שהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות , בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות.

וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון - לענין מה שראה במראה הגלות וחרבן הארץ ענין סערה וצפון - כי מצפון באה להם הרעה , כמו שכתוב "מצפון תפתח הרעה" (יר' א , יד) , כי בבל צפונית; ולענין הנהגת העולם הוא סערה וצפון , כי ענין הנהגת העולם - ענין 'צפוּן' ונסתר , ולב האדם 'מסתער' עליו. ענן גדול - וראיתי גם כן ענן גדול ואש מתלקחת. לענין הגלות - מפורש הוא , כי הוא ענן גדול וחשכה גדולה (ראה בר' טו , יב) , וכן אש - שאכלה ירושלם ויושביה. ולענין הנהגת העולם - כי הענן והאש הם מתהפכין , וכן יש בהנהגת העולם דברים סותרים זה את זה לרוב רעות בני אדם; ועוד הם משל לחום ולקור , שהם קיום העולם השפל. ומה שאמר מתלקחת - כמו "ואש מתלקחת בתוך הברד" (שמ' ט , כד) , שזהו מן הפלאים. ונוגה לו סביב - פירוש: לענן ולאש גם כן , כי כאחד נראו לו , מתערבין זה בזה; כי פירוש מתלקחת בתוך הענן תהיה ענין 'לקיחה' , או ענין הבערה , כתרגומו: "משתלהבא". ולענין הגלות פירושו , שיצאו ישראל תחלה מאורה לחשכה , ועתידין לצאת מחשכה לאורה. והנה הנוגה - סביב , והחשכה והבלבול - בתוך. ולעניין הנהגת העולם - כי מי שילך סביב המבוכה והבלבול והסתירות , ויסוב תמיד בדעתו סביב העניין ההוא , יתבאר לו ויצא מן המבוכה , ויהיה נוגה לו: אין חשך ואין סתירה. ולענין ההשגה - יש קצת השגה במה שסביביו , והם הנבדלים; זהו הנוגה. אבל להשיג עצמו (את האל) - הוא כנכנס בחשך ובערפל. ומתוכה כעין החשמל מתוך האש - מתוך הסערה , ש'הסתער' והשתומם לבי על המראה , ראיתי כעין החשמל. ויונתן תרגם ומתוכה: "ומגו עננא ומגו עלעולא". וחשמל - הוא הזך אשר באש , המריקה מן העשן; זהו שאמר: מתוך האש , וכן אמר במראה השלישית "כמראה זהר כעין החשמלה" (יח' ח , ב); ודמה בו הרוכב (ראה שם). ומה שזכר כעין החשמל - הוא מה שזכר למטה "וארא כעין חשמל" (פס' כז). וזכרו בראשונה ובאחרונה: בראשונה זכרו דרך כלל , ופתח לנו בזה שני פתחים: זכר החשמל ראשונה , לפי שהוא ראשון ועליון על הכל במדרגה ובמעלה; וזכרו באחרונה , לפי שהוא אחרון וסוף בלמוד ובהשגה. ולענין מציאותו דמה אותו בדרך משל לעין החשמל , אבל לעניין השגת בן אדם אותו - ישת חושך סתרו (ע"פ תה' יח , יב); "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים" (שמ' כ , יז); "ונגש משה לבדו אל יי' והם לא יגשו" (שמ' כד , ב). ובדברי רבותינו ז"ל (חגיגה יג , א - ב): מאי חשמל? אמר רב יהודה: חיות אש ממללות; במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות: בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - חשות , ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא - ממללות.

וארא והנה רוח סערה - השוטים יחשבו ש'מעשה מרכבה' , הנשא בלשון רבותינו ז"ל (ראה תוס' חגיגה ב , א) , הוא לבדו נכון ביחזקאל ובמראה השנית שראה אחר זה (ראה פרק י); ואין הדבר כן , כי עיקרו בתורת משה בארבע - חמשה מקומות , אין אני רוצה לזכרם. והנביאים לא כונו , רק לפרש מה שכתב משה רבנו ורבן; ולכן נזכר גם כן זה בישעיה (ו , א - ד) ובזכריה (א , ח; י , א). ואין הכונה ממנו בספרנו זה לבאר אלה הענינים , ולכן אעזוב פירוש כל זה; ובאורו אחר המורה ז"ל (מו"נ ג , א - ז) , אוצר יי' יבא (ראה להלן ע' 336 , יח' א , א).

אמנם אמרו: וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש - דעתי בזה , כי כלל לכל השגותיו לשלשת העולמות בלשון קצרה: כי רוח סערה וענן ואש הוא מן העולם השפל , ונוגה הוא מן העולם האמצעי , כמו שיזכרהו עוד בו , וחשמל הוא מן העולם העליון; וזה כאלו אמר: 'וארא כל המציאות הכולל כל שלשת העולמות , ואמנם איך ראיתי זה , כמו שאבאר פרט ופרט'. והתחיל באמצעי (ראה להלן , ה - יד) , וירד אחר כן אל השפל (ראה להלן , טו - כא) , ואחר שב לעלות אל העליון (ראה להלן , כו - כח); וזה הסדור טוב , וכבר נתן טעם לזה המורה (מו"נ ג , ה); ואלו התחיל בשפל או בעליון , זה גם כן טוב. ואמנם זָכרו (הכלל) ואחר ישוב לזכר פרטים - הוא על דרך מנהגינו , כאמרו "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" , ואחר "ויפגע במקום" וכו' (בר' כח , י - יא); וכן "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" , ואחר "והארץ היתה תוהו ובוהו" וכו' (בר' א , א - ב); כמו שפירשתי בספר 'מזרק כסף'.

וארא - עתה יספר המראות שראה שם בנהר כבר. ומלת ענן חסר וי"ו , כ"אדם שת אנוש" (דה"א א , א). ומלת מתלקחת - 'פועלת' מבנין 'התפעל' , והטעם: מתדבקת עם הענן ומתחברת עמו; וכמוהו "ואש מתלקחת בתוך הברד" הכתוב בתורה (שמ' ט , כד). והמתרגם תרגמה "משתלהבא" , כתרגום "בלבת אש" (שמ' ג , ב). ונוגה לו סביב - הטעם: לענן היה נוגה סביב מפאת האש. ומתוכה - סימן הנקבה יענה לאש; גם נמצא זכר ונקבה בפסוק אחד , והוא "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ , כו). וחזר פעם שנית מתוך האש - לחזק דבר , כמו "ויי' המטיר על סדום ועל עמרה גפרית ואש מאת יי' מן השמים" (בר' יט , כד) , ורבים כן. חשמל - מלה 'רביעית'. ואמר רבי יונה הספרדי ז"ל (השרשים ע' 176 ) , כי הוא צבע תכלת מצבע האש , כאילו אמר וארא כעין אש חשמל. ורבותינו ז"ל דרשו בו (חגיגה יג , א - ב): 'חיות אש ממללות'; ואינו נופל על הענין.

וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון - כשנפתחו לו השמים (ראה לעיל , א) ראה המרכבה , ונראה לו שהיתה באה מן הצפון; ואמרו חכמים בחגיגה (יג , ב) , שהלך הבורא לכבש העולם תחת נבוכדנצר. ענן גדול נראה לו , ואש מתלקחת - שמשתלהבת בתוך הענן. ונוגה לו לענן סביב - זהו אור השכינה. ומתוכה שלאש היה נראה כעין החשמל מתוך האש - זה שכתב עוד מתוך האש , משמע שלא היה החשמל נראה לעצמו , אלא מתוך האש היה מעורב. ואין מי שיוכל לדעת מהו חשמל.
ריכוז קישורים