תנ"ך - וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן־הצפון
ענן
גדול
ואש
מתלקחת
ונגה־לו
סביב
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וָאֵ֡רֶא
וְהִנֵּה֩
ר֨וּחַ
סְעָרָ֜ה
בָּאָ֣ה
מִן־הַצָּפ֗וֹן
עָנָ֤ן
גָּדוֹל֙
וְאֵ֣שׁ
מִתְלַקַּ֔חַת
וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ
סָבִ֑יב
וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ
כְּעֵ֥ין
הַחַשְׁמַ֖ל
מִתּ֥וֹךְ
הָאֵֽשׁ:
(יחזקאל פרק א פסוק ד)
וָאֵרֶא
וְהִנֵּה
רוּחַ
סְעָרָה
בָּאָה
מִן־הַצָּפוֹן
עָנָן
גָּדוֹל
וְאֵשׁ
מִתְלַקַּחַת
וְנֹגַהּ־לוֹ
סָבִיב
וּמִתּוֹכָהּ
כְּעֵין
הַחַשְׁמַל
מִתּוֹךְ
הָאֵשׁ:
(יחזקאל פרק א פסוק ד)
וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן־הצפון
ענן
גדול
ואש
מתלקחת
ונגה־לו
סביב
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש:
(יחזקאל פרק א פסוק ד)
וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן־הצפון
ענן
גדול
ואש
מתלקחת
ונגה־לו
סביב
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש:
(יחזקאל פרק א פסוק ד)
וַחֲזֵית
וְהָא
רוּחַ
עַלעוּלָא
אָתֵי
מִן
צִפּוּנָא
עֲנַן
רַב
וְאִישָׁתָא
מִשׁתַּלהֲבָא
וְזֵיהוֹרָא
לֵיהּ
סְחוֹר
סְחוֹר
וּמִגּוֹ
עֲנָנָא
וּמִגּוֹ
עַלעוּלָא
כְּעֵין
חַשׁמְלָא
מִגּוֹ
אִישָׁתָא
:
וארא
-
ה'
בסיפרא:
יח'
א
,
ד
,
טו
,
כז;
כג
,
יג;
מד
,
ד.
מתלקחת
-
ב':
שמ'
ט
,
כד;
יח'
א
,
ד.
וארא
ה'
בסיפ'
והנה
רוח
וארא
החיות
כעין
חשמל
כי
נטמאה
והנה
מלא.
וארא
-
ה'
בסיפ';
מתלקחת
-
ב';
החשמל
-
ל'.
והנה
רוח
סערה
באה
מן
הצפון
-
היא
מרכבת
כסא
כבוד
השכינה
,
כמה
שנאמר
בעניין
(להלן
,
ה
-
כח);
ולפי
שבאה
בחימה
,
להשחית
את
ישראל
,
לכך
נדמית
לרוח
סערה
וענן.
באה
מן
הצפון
-
חוזרת
היתה
מארץ
כשדים
,
שהיא
בצפון
,
שנאמר
"מצפון
תפתח
הרעה"
(יר'
א
,
יד).
ולמה
הלכה
שם?
כדי
לכבוש
את
כל
העולם
תחת
נבוכד
נצר
,
שלא
יאמרו
האומות:
ביד
אומה
שפלה
מסר
את
בניו
,
שכשדים
אומה
שפלה
היא
,
שנאמר
"זה
העם
לא
היה"
(יש'
כג
,
יג)
,
כך
דרשו
רבותינו
במסכת
חגיגה
(יג
,
ב;
וראה
ויק"ר
יז
,
ד).
ונוגה
לו
-
לענן
סביביו
,
מבחוץ
,
רמז
הוא
שעתידין
ישראל
ליגאל
משם.
ומתוכה
-
של
אותה
האש
,
ראיתי
כעין
החשמל
הנראה
מתוך
אש;
ולא
נודע
מהו.
ומדרש
שדרשו
בו
רבותינו
(חגיגה
יג
,
ב):
חיות
אש
ממללות
,
אינו
מיושב
לי
על
העניין.
[(תר"ש:)
כעין
החשמל.
חשמל
-
מלאך
ששמו
כך
(ראה
להלן);
וכעין
,
גוון
שלו
,
ראה
מתוך
האש.
וכך
אמרו
רבותינו
(חגיגה
יג
,
א):
מעשה
בתינוק
שהיה
דורש
במעשה
מרכבה
,
והיה
מבין
בחשמל
,
ויצאה
אש
מחשמל
ואכלתו;
ועוד
אמרו
כי
המלה
מורכבת
,
באמרם
(שם
,
א
-
ב):
מאי
חשמל?
אמר
רב
יהודה
,
חיות
אש
ממללות;
במתניתא
תנא
,
עתים
חשות
ועתים
ממללות:
בשעה
שהדבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
חשות
,
בשעה
שאין
הדבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
ממללות
,
כלומר:
משבחות
ומהללות
את
השם;
ויתכן
שיהא
חשמל
שם
העין
,
שהוא
קרוב
לעין
האש
,
כי
אמר
חשמל
מתוך
האש
,
ואמר
"כעין
חשמל
כמראה
אש
בית
לה
סביב
ממראה
מתניו
ולמעלה"
(להלן
,
כז)
,
ואמר
במראה
השניה
"וממתניו
ולמעלה
כמראה
זוהר
כעין
החשמלה"
(יח'
ח
,
ב).].
והנה
רוח
סערה
-
מרכבת
כסא
כבוד
בעולם
,
שנאמר
"בסופה
ובסערה
(בנוסחנו:
ובשערה)
דרכו"
(נח'
א
,
ג).
ולפי
שבאה
בחימה
,
נדמית
לרוח
סערה
וענן.
באה
מן
הצפון
-
חוזרת
מכשדים
שהיא
בצפון;
ולמה
הלכה
שם?
כדי
לכבוש
את
העולם
וכו'
(חגיגה
יג
,
ב).
ענן
גדול
ואש
מתלקחת
-
מתוך
הענן.
והאש
שמתלקחת
מתוך
הענן
מפיק
לו
נוגה
סביב
,
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש.
פירשו
רבותינו
ז"ל
(חגיגה
יג
,
א
-
ב):
חשמל
-
חיות
אש
ממללות.
וכו'.
אבל
אין
דרך
הרב
להיות
מלמד
לתלמידו
מה
שלא
ראה
התלמיד
מימיו!
אף
כאן
,
היאך
אמר
יחזקאל:
'רצונך
לידע
היאך
היה
הענן
והאש
מתלקחת
מתוך
הענן?
והאש
מתלקחת
כעין
חיות
אש
ממללות
,
והאש
מתלקחת
מתוכו
הוא'
,
והן
ישיבוהו:
'לא
ראינו
מִיָמֵינוּ
חיות
אש'?!
אלא
על
כרחיך
,
אין
אדם
מלמד
לתלמידו
דבר
הנעלם
,
אלא
דבר
הנראה
והניכר;
אף
כאן
,
אין
חשמל
אלא
לשון
"שלהבת"
(יח'
כא
,
ג)
ו"לבת
אש"
(שמ'
ג
,
ב)
,
הבוער
ועולה
מתוך
האש
בזמן
שעולה
,
והאש
בוער
מתוכו:
ומתוכה
של
אותה
אש
ראיתי
כעין
חשמל
הנראה
מתוך
האש;
ולא
נודע
מה
הוא.
והנה
רוח
סערה
-
היא
תחלת
המראה.
ואחרי
כן
הרוח
הביאה
ענן
גדול
,
שכן
דרך
העולם
,
ואחרי
כן
אש
מתלקחת
מתוך
הענן;
וכן
הוא
אומר:
"חשכת
מים
עבי
שחקים
מנוגה
נגדו
עביו...
ברד
וגחלי
אש"
(תה'
יח
,
יב
-
יג)
,
וכן
בסיני
(ראה
שמ'
יט
,
טז
-
יח).
מתלקחת
-
ממקום
למקום.
ונגה
לו
-
לענן
,
סביב.
ומראה
הנגה
מפורש
בסוף
הענין:
"כמראה
הקשת"
(להלן
,
כח).
ומתוכה
-
של
אש.
כעין
החשמל
-
על
כרחנו
,
בדבר
הנראה
לנו
הנביא
מדמה:
"כעין
תרשיש"
(להלן
,
טז);
"כמראה
הלפידים"
(להלן
,
יג);
"כעין
הקרח
הנורא"
(להלן
,
כב);
"כמראה
הבזק"
(להלן
,
יא);
"כעין
נחשת
קלל"
(להלן
,
ז);
"כמראה
הקשת"
(להלן
,
כח)
-
כלם
בנראה
לעולם.
אף
כעין
החשמל
דבר
הוא
בעולם
,
אבל
אין
אנו
בקיאין
בלשון
המקרא
ברוב
דברים;
ואין
לנו
אלא
הענין
,
וענינו
יורה
עליו
כי
זוהר
צח
וברור
במאד
מאד
הוא
,
כזוהר
ברירוּת
החמה
,
שנראת
נעה
ונדה
כגלי
מים
,
כלהבת
אוכלת
מתוך
האש.
ומפרש
כיצד
מתוכה
-
מתוך
האש
,
והוא
שאומר
למטה
"כמראה
אש
בית
לה
סביב"
(להלן
,
כז).
וארא.
ואש
מתלקחת
-
פירוש:
מתלקחת
בתוך
הענן
,
כמו
"ואש
מתלקחת
בתוך
הברד"
(שמ'
ט
,
כד).
ומתוכה
כעין
החשמל
-
תרגם
יונתן:
"ומגו
עננא
ומגו
עלעולא
כעין
חשמלא
מגו
אשתא".
ודעת
רבותינו
ז"ל
בחשמל
-
שהוא
מלאך
,
ואמרו
(חגיגה
יג
,
א
-
ב):
מעשה
בתינוק
אחד
שהיה
קורא
בספר
יחזקאל
בבית
רבו
,
והיה
מבין
בחשמל
,
יצתה
אש
מחשמל
ושרפתו.
ועוד
דרשוהו
נוטריקון
(שם):
חיות
אש
ממללות;
במתניתא
תנא:
עתים
חשות
עתים
ממללות;
בשעה
שהדבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
חשות
,
בשעה
שאין
הדבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
ממללות.
וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן
הצפון
-
לענין
מה
שראה
במראה
הגלות
וחרבן
הארץ
ענין
סערה
וצפון
-
כי
מצפון
באה
להם
הרעה
,
כמו
שכתוב
"מצפון
תפתח
הרעה"
(יר'
א
,
יד)
,
כי
בבל
צפונית;
ולענין
הנהגת
העולם
הוא
סערה
וצפון
,
כי
ענין
הנהגת
העולם
-
ענין
'צפוּן'
ונסתר
,
ולב
האדם
'מסתער'
עליו.
ענן
גדול
-
וראיתי
גם
כן
ענן
גדול
ואש
מתלקחת.
לענין
הגלות
-
מפורש
הוא
,
כי
הוא
ענן
גדול
וחשכה
גדולה
(ראה
בר'
טו
,
יב)
,
וכן
אש
-
שאכלה
ירושלם
ויושביה.
ולענין
הנהגת
העולם
-
כי
הענן
והאש
הם
מתהפכין
,
וכן
יש
בהנהגת
העולם
דברים
סותרים
זה
את
זה
לרוב
רעות
בני
אדם;
ועוד
הם
משל
לחום
ולקור
,
שהם
קיום
העולם
השפל.
ומה
שאמר
מתלקחת
-
כמו
"ואש
מתלקחת
בתוך
הברד"
(שמ'
ט
,
כד)
,
שזהו
מן
הפלאים.
ונוגה
לו
סביב
-
פירוש:
לענן
ולאש
גם
כן
,
כי
כאחד
נראו
לו
,
מתערבין
זה
בזה;
כי
פירוש
מתלקחת
בתוך
הענן
תהיה
ענין
'לקיחה'
,
או
ענין
הבערה
,
כתרגומו:
"משתלהבא".
ולענין
הגלות
פירושו
,
שיצאו
ישראל
תחלה
מאורה
לחשכה
,
ועתידין
לצאת
מחשכה
לאורה.
והנה
הנוגה
-
סביב
,
והחשכה
והבלבול
-
בתוך.
ולעניין
הנהגת
העולם
-
כי
מי
שילך
סביב
המבוכה
והבלבול
והסתירות
,
ויסוב
תמיד
בדעתו
סביב
העניין
ההוא
,
יתבאר
לו
ויצא
מן
המבוכה
,
ויהיה
נוגה
לו:
אין
חשך
ואין
סתירה.
ולענין
ההשגה
-
יש
קצת
השגה
במה
שסביביו
,
והם
הנבדלים;
זהו
הנוגה.
אבל
להשיג
עצמו
(את
האל)
-
הוא
כנכנס
בחשך
ובערפל.
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש
-
מתוך
הסערה
,
ש'הסתער'
והשתומם
לבי
על
המראה
,
ראיתי
כעין
החשמל.
ויונתן
תרגם
ומתוכה:
"ומגו
עננא
ומגו
עלעולא".
וחשמל
-
הוא
הזך
אשר
באש
,
המריקה
מן
העשן;
זהו
שאמר:
מתוך
האש
,
וכן
אמר
במראה
השלישית
"כמראה
זהר
כעין
החשמלה"
(יח'
ח
,
ב);
ודמה
בו
הרוכב
(ראה
שם).
ומה
שזכר
כעין
החשמל
-
הוא
מה
שזכר
למטה
"וארא
כעין
חשמל"
(פס'
כז).
וזכרו
בראשונה
ובאחרונה:
בראשונה
זכרו
דרך
כלל
,
ופתח
לנו
בזה
שני
פתחים:
זכר
החשמל
ראשונה
,
לפי
שהוא
ראשון
ועליון
על
הכל
במדרגה
ובמעלה;
וזכרו
באחרונה
,
לפי
שהוא
אחרון
וסוף
בלמוד
ובהשגה.
ולענין
מציאותו
דמה
אותו
בדרך
משל
לעין
החשמל
,
אבל
לעניין
השגת
בן
אדם
אותו
-
ישת
חושך
סתרו
(ע"פ
תה'
יח
,
יב);
"ומשה
נגש
אל
הערפל
אשר
שם
האלהים"
(שמ'
כ
,
יז);
"ונגש
משה
לבדו
אל
יי'
והם
לא
יגשו"
(שמ'
כד
,
ב).
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(חגיגה
יג
,
א
-
ב):
מאי
חשמל?
אמר
רב
יהודה:
חיות
אש
ממללות;
במתניתא
תנא:
עתים
חשות
עתים
ממללות:
בשעה
שהדיבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
חשות
,
ובשעה
שאין
הדיבור
יוצא
מפי
הקדוש
ברוך
הוא
-
ממללות.
וארא
והנה
רוח
סערה
-
השוטים
יחשבו
ש'מעשה
מרכבה'
,
הנשא
בלשון
רבותינו
ז"ל
(ראה
תוס'
חגיגה
ב
,
א)
,
הוא
לבדו
נכון
ביחזקאל
ובמראה
השנית
שראה
אחר
זה
(ראה
פרק
י);
ואין
הדבר
כן
,
כי
עיקרו
בתורת
משה
בארבע
-
חמשה
מקומות
,
אין
אני
רוצה
לזכרם.
והנביאים
לא
כונו
,
רק
לפרש
מה
שכתב
משה
רבנו
ורבן;
ולכן
נזכר
גם
כן
זה
בישעיה
(ו
,
א
-
ד)
ובזכריה
(א
,
ח;
י
,
א).
ואין
הכונה
ממנו
בספרנו
זה
לבאר
אלה
הענינים
,
ולכן
אעזוב
פירוש
כל
זה;
ובאורו
אחר
המורה
ז"ל
(מו"נ
ג
,
א
-
ז)
,
אוצר
יי'
יבא
(ראה
להלן
ע' 336
,
יח'
א
,
א).
אמנם
אמרו:
וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן
הצפון
ענן
גדול
ואש
מתלקחת
ונגה
לו
סביב
ומתוכה
כעין
החשמל
מתוך
האש
-
דעתי
בזה
,
כי
כלל
לכל
השגותיו
לשלשת
העולמות
בלשון
קצרה:
כי
רוח
סערה
וענן
ואש
הוא
מן
העולם
השפל
,
ונוגה
הוא
מן
העולם
האמצעי
,
כמו
שיזכרהו
עוד
בו
,
וחשמל
הוא
מן
העולם
העליון;
וזה
כאלו
אמר:
'וארא
כל
המציאות
הכולל
כל
שלשת
העולמות
,
ואמנם
איך
ראיתי
זה
,
כמו
שאבאר
פרט
ופרט'.
והתחיל
באמצעי
(ראה
להלן
,
ה
-
יד)
,
וירד
אחר
כן
אל
השפל
(ראה
להלן
,
טו
-
כא)
,
ואחר
שב
לעלות
אל
העליון
(ראה
להלן
,
כו
-
כח);
וזה
הסדור
טוב
,
וכבר
נתן
טעם
לזה
המורה
(מו"נ
ג
,
ה);
ואלו
התחיל
בשפל
או
בעליון
,
זה
גם
כן
טוב.
ואמנם
זָכרו
(הכלל)
ואחר
ישוב
לזכר
פרטים
-
הוא
על
דרך
מנהגינו
,
כאמרו
"ויצא
יעקב
מבאר
שבע
וילך
חרנה"
,
ואחר
"ויפגע
במקום"
וכו'
(בר'
כח
,
י
-
יא);
וכן
"בראשית
ברא
אלהים
את
השמים
ואת
הארץ"
,
ואחר
"והארץ
היתה
תוהו
ובוהו"
וכו'
(בר'
א
,
א
-
ב);
כמו
שפירשתי
בספר
'מזרק
כסף'.
וארא
-
עתה
יספר
המראות
שראה
שם
בנהר
כבר.
ומלת
ענן
חסר
וי"ו
,
כ"אדם
שת
אנוש"
(דה"א
א
,
א).
ומלת
מתלקחת
-
'פועלת'
מבנין
'התפעל'
,
והטעם:
מתדבקת
עם
הענן
ומתחברת
עמו;
וכמוהו
"ואש
מתלקחת
בתוך
הברד"
הכתוב
בתורה
(שמ'
ט
,
כד).
והמתרגם
תרגמה
"משתלהבא"
,
כתרגום
"בלבת
אש"
(שמ'
ג
,
ב).
ונוגה
לו
סביב
-
הטעם:
לענן
היה
נוגה
סביב
מפאת
האש.
ומתוכה
-
סימן
הנקבה
יענה
לאש;
גם
נמצא
זכר
ונקבה
בפסוק
אחד
,
והוא
"תאכלהו
אש
לא
נפח"
(איוב
כ
,
כו).
וחזר
פעם
שנית
מתוך
האש
-
לחזק
דבר
,
כמו
"ויי'
המטיר
על
סדום
ועל
עמרה
גפרית
ואש
מאת
יי'
מן
השמים"
(בר'
יט
,
כד)
,
ורבים
כן.
חשמל
-
מלה
'רביעית'.
ואמר
רבי
יונה
הספרדי
ז"ל
(השרשים
ע' 176
)
,
כי
הוא
צבע
תכלת
מצבע
האש
,
כאילו
אמר
וארא
כעין
אש
חשמל.
ורבותינו
ז"ל
דרשו
בו
(חגיגה
יג
,
א
-
ב):
'חיות
אש
ממללות';
ואינו
נופל
על
הענין.
וארא
והנה
רוח
סערה
באה
מן
הצפון
-
כשנפתחו
לו
השמים
(ראה
לעיל
,
א)
ראה
המרכבה
,
ונראה
לו
שהיתה
באה
מן
הצפון;
ואמרו
חכמים
בחגיגה
(יג
,
ב)
,
שהלך
הבורא
לכבש
העולם
תחת
נבוכדנצר.
ענן
גדול
נראה
לו
,
ואש
מתלקחת
-
שמשתלהבת
בתוך
הענן.
ונוגה
לו
לענן
סביב
-
זהו
אור
השכינה.
ומתוכה
שלאש
היה
נראה
כעין
החשמל
מתוך
האש
-
זה
שכתב
עוד
מתוך
האש
,
משמע
שלא
היה
החשמל
נראה
לעצמו
,
אלא
מתוך
האש
היה
מעורב.
ואין
מי
שיוכל
לדעת
מהו
חשמל.