תנ"ך - חברת
אשה
אל־אחותה
כנפיהם
לא־יסבו
בלכתן
איש
אל־עבר
פניו
ילכו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חֹ֥בְרֹ֛ת
אִשָּׁ֥ה
אֶל־אֲחוֹתָ֖הּ
כַּנְפֵיהֶ֑ם
לֹא־יִסַּ֣בּוּ
בְלֶכְתָּ֔ן
אִ֛ישׁ
אֶל־עֵ֥בֶר
פָּנָ֖יו
יֵלֵֽכוּ:
(יחזקאל פרק א פסוק ט)
חֹבְרֹת
אִשָּׁה
אֶל־אֲחוֹתָהּ
כַּנְפֵיהֶם
לֹא־יִסַּבּוּ
בְלֶכְתָּן
אִישׁ
אֶל־עֵבֶר
פָּנָיו
יֵלֵכוּ:
(יחזקאל פרק א פסוק ט)
חברת
אשה
אל־אחותה
כנפיהם
לא־יסבו
בלכתן
איש
אל־עבר
פניו
ילכו:
(יחזקאל פרק א פסוק ט)
חברת
אשה
אל־אחותה
כנפיהם
לא־יסבו
בלכתן
איש
אל־עבר
פניו
ילכו:
(יחזקאל פרק א פסוק ט)
מַכוְנָן
חֲדָא
לָקֳבֵל
חֲדָא
גַּפֵּיהוֹן
לָא
מִתחַזרָן
בְּמֵיזַלהוֹן
בִּריָא
לָקֳבֵל
אַפַּהָא
אָזְלָא
:
בלכתן
-
ג':
יח'
א
,
ט
,
יב
,
יז.
אל
-
עבר
-
ז':
שמ'
כח
,
כו;
לט
,
יט;
דב'
ל
,
יג;
יהו'
כב
,
יא;
יח'
א
,
ט
,
יב;
י
,
כב.
בלכתן
ג'
חברת
ואיש
רבעיהן
תינ'
דפסוק.
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
-
כנפה
של
זו
פרושה
לצד
כנפה
של
זו
לכאן
וכן
לכאן
,
עד
שמגיעות
וחוברות
זו
לזו
,
וכך
הן
מכסות
פניהם
,
שהכנפים
פרושות
למעלה
מן
הפנים.
לא
יסבו
בלכתן
-
אם
רוצות
ללכת
לאיזה
רוח
שירצו
,
אין
צריכות
להסב
פניהם
,
שהרי
יש
להם
פנים
לכל
צד
,
לפיכך
איש
אל
עבר
פניו
,
לצד
פניו
של
אותה
הרוח
שהם
רוצים
ללכת
,
ילכו.
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
-
לכסות
פניהם
,
שלא
להביט
במראה
הכבוד.
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
-
שכל
שמֹנה
הכנפים
שמעופפות
בהן
,
כלן
מחוברות
באמצע
במקום
חיבור
ארבעת
הגבין
,
למעלה
בין
הכתפים
,
ולמטה
מהן
-
שמֹנה
שמתכסות
בהן;
אילו
פרושות
לעולם
כדרך
כרוב
הסוכך
(ע"פ
שמ'
כה
,
כ
ויח'
כח
,
יד)
,
שלעולם
סוכך
ופורש
,
ואילו
מונחות
לעולם
לכסות.
לא
יסבו
בלכתם
ברגליהם;
אבל
בעופפם
בכנפיהם
,
והן
נישאות
מעל
הארץ
לעוף
,
צריכות
להסב
גופן
לאחורי
הראש
,
שכשהראש
יפנה
למזרח
,
הגוף
ישתטח
לצד
מערב;
וכנפים
התחתונות
מעופפות
,
שאותו
הראש
ילך
,
ואחריו
ילכו
העליון
הימני
והשמאלי.
וגם
יש
לומר
,
שמעומָד
מעופפות
,
ומוטות
קצת
לרוח
אחרת
,
ואין
כאן
כל
כך
עליון
ותחתון.
חברת.
אשה
-
כמו
ביריעות
"אשה
אל
אחותה"
(שמ'
כו
,
ג)
,
כי
לכל
דבר
יקרא
'איש'
ו'אשה'.
וכנה
החיות
באשה
ואיש
,
כמו
שכִּנה
אותם
ב"חיות"
(לעיל
,
ה)
ו"כרובים"
(יח'
י
,
ו).
ותרגם
יונתן:
"מכוונן
חדא
לקביל
חדא
,
גפיהון
לא
מתחזרן
במיזלהון
,
בריא
לקביל
אפהא
אזלא".
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
-
אמר
,
שראה
החיות
שהיו
חוברות
בכנפיהם
הפרושות
אשה
אל
אחותה.
והבין
מזה
,
כי
פעולותיהן
אינם
חלוקות
,
שיפעלו
אלה
במקצת
העולם
ואלה
במקצת
העולם
,
אלא
כולם
חוברות
אשה
אל
אחותה
בפעולתם.
לא
יסבו
בלכתן
-
לא
היו
מסבבות
פניהם
בלכתן
מרוח
זה
לרוח
זה;
למה?
כי
איש
אל
עבר
פניו
ילכו
,
ולכל
רוח
היו
להם
פנים;
גם
רגליהם
עגולים
,
שלא
היה
צורך
להסיבם.
והבין
מזה
,
כי
בהשתנות
פעולתם
מפעולה
לפעולה
,
אין
ביניהם
עיכוב
ולא
חזרת
פנים;
והסבה
,
כי
בכל
מקום
הם
בשוה
בפעולתם
,
כי
הם
-
אין
להם
מקום.
ותרגם
יונתן:
"מכוונן
חדא
לקביל
חדא
גפיהון;
לא
מתחזרן
במיזלהון
,
בריא
לקבל
אפהא
אזלא".
וכינה
אותם
איש
ואשה
,
כי
הן
מכוונות
בלשון
"חיות"
(לעיל
,
ה)
,
שהוא
לשון
נקבה
,
ובלשון
"כרובים"
במראה
השנית
(יח'
י
,
יא)
,
שהם
לשון
זכר.
אחר
אמר:
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
לא
יסבו
בלכתם
(בנוסחנו:
בלכתן)
איש
אל
עבר
פניו
ילכו
-
זהו
מה
שאמר
המורה
ז"ל
(מו"נ
ג
,
ב)
,
שאלו
הארבע
חיות
אין
ביניהם
הפרש
ולא
מקום
פנוי
,
אלא
כל
אחת
מחוברת
בחברתה
,
וזהו
עניין
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם.
ואמרו:
לא
יסבו
בלכתם
-
כמו
שאמר
ז"ל
,
שתנועות
החיות
אין
ביניהם
לא
כפיפה
ולא
עקמימות
,
אבל
תנועה
אחת
מדובקת.
ואמרו:
איש
אל
עבר
פניו
ילכו
-
מדעתי:
אין
הכרח
כי
פניו
בזה
יהיה
מִכַּוונת
הפנים
שכבר
קדם
זכרם
(לעיל
,
ו)
,
אבל
הטעם
בהם
,
שכל
אחת
מהן
יש
לו
תנועה
מערבית
מיוחדת
,
כמו
שהתבאר
בתכונה.
חברות
-
זאת
המלה
מהפעלים
ה'בודדים'
מפעל
'קל'
,
שלא
יתכן
לאמר
ממנו
'פָּעוּל'
,
כי
הפועֵל
בעצם
הפעול.
ומלת
"חבור
עצבים
אפרים"
(הו'
ד
,
יז)
באה
כמו
"השכוני
באהלים"
(שו'
ח
,
יא);
"כי
בך
בטוח"
(יש'
כו
,
ג);
והם
פעלים
זרים.
ואמר
רבי
אברהם
בן
עזרא
בזאת
המלה
(שמ'
הארוך
כו
,
ג)
,
שיתכן
שיהיה
כדמות
פועֵל:
שזאת
חוברת
זאת
,
והעד:
"חבור
עצבים
אפרים"
(הו'
ד
,
יז).
והטעם
הראשון
הוא
הנכון
בעיני.
יסבו
-
מבנין
'נפעל'
,
מפעלי
הכפל.
והפירוש:
לא
יסבו
-
בעבור
כי
ארבעה
פנים
להם
,
וילכו
לכל
רוח
שירצו.
והיה
הכתוב
בחיות
בשתי
לשונות
,
כמנהגו
בהרבה
מקומות;
שלא
חשו
העברים
בזה.
חוברות
אשה
אל
אחותה
כנפיהם
-
כשהיו
החיות
פורשות
כנפיהם
,
מגעת
כנף
חיה
זו
לכנף
חיה
זו.
לא
יסבו
בלכתן
איש
אל
עבר
פניו
ילכו
-
שאינן
צריכות
להסב
פניהם
בלכתן
,
שלכל
צד
וצד
יש
להם
פנים.