תנ"ך - יחזקאל פרק יג פסוק ד - כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ: (יחזקאל פרק יג פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ: (יחזקאל פרק יג פסוק ד)

טקסט בלבד:

כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו: (יחזקאל פרק יג פסוק ד)

תיקון קוראים:

כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו: (יחזקאל פרק יג פסוק ד)
כְּתַעלִין בְּחָרבָתָא נְבִיֵי שִׁקרָך יִשׂרָאֵל הֲווֹ :

בחרבות - ב' בקמץ: יש' מח , כא; יח' יג , ד.

כשעלים - ל'; בחרבות - ב'.

כשועלים בחרבות - כשיבא אדם על פרץ החורבה , בורח השועל דרך פרץ האחר , ואינו עומד בפרץ להלחם.

כשועלים בחרבות נביאיך ישראל היו - כשועל הזה שבורח אילך ואילך בזמן שהוא רואה אדם , כך הם נביאי השקר , שמתנבאין להם שלום , ובזמן שפורענות באה עליהם מתחבאים בחדר.

כשועלים בחרבות - שועלים מצויין בחרבות שנעשו מטעי כרם , כענין "שועלים הלכו בו" (איכה ה , יח); "שועלים קטנים מחבלים כרמים" (שה"ש ב , טו). וירושלם מטעי כרם היתה , והן קופצים ומדלגים בפרצות , ופורצין בהן עוד ומוסיפין על הפרצה. כך נביאיך ישראל היו - רואין הפרצות שבכם , שגלו עשרת השבטים וגלו אחרי כן יויכין וגלותו , ורואין שיעבוד מלך בבל שמתחזק יום יום , והיה להוכיחם , והן מתנבאין להן: 'שלום שלום יהיה לכם' (ע"פ יר' ו , יד וכג , יז) , ומחזקין ידיהם לעשות הרע , לספות עוד על חרון אף יי' אל ישראל (ע"פ במ' לב , יד).

כשועלים בחרבות - כמו השועלים שנכנסים במקום שנפרץ בגדר הכרם ומשחיתים הכרמים , כן היו נביאיך , כמו שאמר "שועלים קטנים מחבלים כרמים" (שה"ש ב , טו). והפרץ נקרא 'חרבה' , כי חָרֵב הוא מקום הפרץ , ובאמרו בחרבות - כאמרו "בפרצות" (להלן , ה). וישראל נקרא "כרם" (יש' ה , ז) , והנה נביאי השקר שהם שועלים נכנסים דרך הפרץ להשחית הכרם. והפרץ הוא משל לקטני אמנה שבהם , שמְיַפִּים להם נביאי השקר דבריהם ונפתים להם , והם סומכים ידיהם שישמעו להם גם כן האחרים , ומשחיתים "כרם יי' צבאות" (שם). ואמר נביאיך - כלומר: נביאיך הם ולא נביאי יי'.

כשועלים - הטעם: כשועלים בחרבות , שאינם בישוב , ועשו פרצות שם ואין שם מי שימנעם ויסגר הפרצים , כן היו נביאיך ישראל , שעשו פרצים בכם בשקר ובכזב שיחזו לכם , ואין בישראל שימנעם ויסגרם , כמו שכתוב בפסוק הבא:

כשועלים העומדים בחרבות - שכשעולה אדם עליהם בורחים , כך היו נביאיך ישראל - שכשבא האויב כולם ברחו.