תנ"ך - חזו
שוא
וקסם
כזב
האמרים
נאם־ה'
וה'
לא
שלחם
ויחלו
לקים
דבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חָ֤זוּ
שָׁוְא֙
וְקֶ֣סֶם
כָּזָ֔ב
הָאֹֽמְרִים֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וַיהוָ֖ה
לֹ֣א
שְׁלָחָ֑ם
וְיִחֲל֖וּ
לְקַיֵּ֥ם
דָּבָֽר:
(יחזקאל פרק יג פסוק ו)
חָזוּ
שָׁוְא
וְקֶסֶם
כָּזָב
הָאֹמְרִים
נְאֻם־יְהוָה
וַיהוָה
לֹא
שְׁלָחָם
וְיִחֲלוּ
לְקַיֵּם
דָּבָר:
(יחזקאל פרק יג פסוק ו)
חזו
שוא
וקסם
כזב
האמרים
נאם־ה'
וה'
לא
שלחם
ויחלו
לקים
דבר:
(יחזקאל פרק יג פסוק ו)
חזו
שוא
וקסם
כזב
האמרים
נאם־יהוה
ויהוה
לא
שלחם
ויחלו
לקים
דבר:
(יחזקאל פרק יג פסוק ו)
מִתנַבַּן
שְׁקַר
וּמַלְפִין
כַּדבִּין
אָמְרִין
אֲמַר
יְיָ
וַייָ
לָא
שְׁלַחִינוּן
וּמַחצְפִין
דְּתִתקַיַים
מִלַתהוֹן
:
נאם
-
יי'
-
ד'
בסיפרא:
יח'
יג
,
ו
,
ז;
טז
,
נח;
לז
,
יד.
ויחלו
-
ב':
יח'
יג
,
ו;
איוב
כט
,
כג.
[חזו
-
לשון
נבואה.]
ויחלו
לקיים
דבר
-
ואיך
סבורים
לקיים
דבריהם?
[לשון
'תוחלת';
ויש
אומרים
'איקויידירונט'
בלעז
(ויחשבו);
לשון
אחר:
לשון
המתנה.]
ויחלו
לקיים
דבר
-
מבטלין
דברי
הנביאים
כדי
לקיים
דבריהם;
כמו
"לא
יחל
דברו"
(במ'
ל
,
ג)
,
דמתרגמינן:
"לא
יבטל"
(ת"א).
ויחלו
לקיים
דבר
-
ומוחילים
אל
העם
תוחלת
לקיים
דבריהם
,
ואיך
יכולין
לעשות
זאת?!
הלא
מחזה
שוא
חזיתם!
חזו
שוא
וקסם
כזב
-
וקסם
כזב
קָסמוּ.
או
אמר
,
כי
נביאי
השקר
היו
דבריהם
על
שני
פנים:
היו
יודעים
דברי
קסמים
להגיד
עתידות
,
ולפעמים
היו
באים
דבריהם
,
כמו
שאמר
"מודיעים
לחדשים
מאשר
יבאו
עליך"
(יש'
מז
,
יג)
-
(ב"ר
פה
,
ב):
"מאשר"
ולא
'כל
אשר'
-
לפיכך
היו
נפתים
לדבריהם;
והיו
אומרים
גם
כן
כי
דבר
יי'
היה
להם
בחזון
,
וזהו
"חזון
שוא"
(יח'
יב
,
כד)
שאומרים
שחזו
,
והחזון
היה
שוא
,
והקסם
-
כזב.
ויחלו
לקים
דבר
-
מיחלים
ישראל
לקיים
דבריהם
,
והיא
תוחלת
נכזבת.
ויחלו
-
מטעם
'תוחלת'
,
כלומר:
כי
היו
מיחלים
לזה
כל
בני
ישראל
,
שהיו
שוטים
גמורים.
חזו
-
התימה:
הם
חזו
שוא
ואומרים
שהוא
דבר
השם
שצוה
אותם
לדבר
כן
,
ועם
כל
זה
שהיה
שקר
-
היו
מקוים
לאל
לקיים
דבריהם.
ופירוש
ויחלו
-
כמו
"יחל
ישראל
אל
יי'"
(תה'
קל
,
ז)
,
והוא
מבנין
'פִעל'
הדגוש;
רק
החי"ת
איננה
ראויה
להדגש
,
שהיא
אות
גרונית.
והוא
פעל
עבר
בשקל
"וטהרו
הארץ"
(יח'
לט
,
טז)
,
והוי"ו
השיבו
לעתיד;
וכמוהו
"ויחלו
כמטר
לי"
(איוב
כט
,
כג).
ומזאת
הגזרה
לא
נמצא
פעל
'קל'
במקרא
על
דעת
רבי
יהודה
המדקדק
ראשון
ז"ל
(שלשה
ס"ד
ע' 24
:
'יחל').
רק
בעלי
השיר
חשבו
היות
ויחלו
-
'ויפעלו'
,
באמרם
בשיריהם
'וחֹלֵי
חסדך'
ולא
אמרו
'מְיַחֲלֵי'
,
הנכון
לאמר.
ויחלו
לקיים
דבר
-
הם
ממתינים
ומצפים
לקיים
דברם
,
ולא
יתקים
לעולם;
והוא
מלשון
"וייחל
עוד"
(בר'
ח
,
יב);
"יחלנו
לך"
(תה'
לג
,
כב).