תנ"ך - יחזקאל פרק יג פסוק ו - חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם־ה' וה' לא שלחם ויחלו לקים דבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר: (יחזקאל פרק יג פסוק ו)

טקסט וניקוד:

חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם־יְהוָה וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר: (יחזקאל פרק יג פסוק ו)

טקסט בלבד:

חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם־ה' וה' לא שלחם ויחלו לקים דבר: (יחזקאל פרק יג פסוק ו)

תיקון קוראים:

חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם־יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר: (יחזקאל פרק יג פסוק ו)
מִתנַבַּן שְׁקַר וּמַלְפִין כַּדבִּין אָמְרִין אֲמַר יְיָ וַייָ לָא שְׁלַחִינוּן וּמַחצְפִין דְּתִתקַיַים מִלַתהוֹן :

נאם - יי' - ד' בסיפרא: יח' יג , ו , ז; טז , נח; לז , יד. ויחלו - ב': יח' יג , ו; איוב כט , כג.

ויחלו - ב' כמטר לי.

[חזו - לשון נבואה.] ויחלו לקיים דבר - ואיך סבורים לקיים דבריהם? [לשון 'תוחלת'; ויש אומרים 'איקויידירונט' בלעז (ויחשבו); לשון אחר: לשון המתנה.]

ויחלו לקיים דבר - מבטלין דברי הנביאים כדי לקיים דבריהם; כמו "לא יחל דברו" (במ' ל , ג) , דמתרגמינן: "לא יבטל" (ת"א).

ויחלו לקיים דבר - ומוחילים אל העם תוחלת לקיים דבריהם , ואיך יכולין לעשות זאת?! הלא מחזה שוא חזיתם!

חזו שוא וקסם כזב - וקסם כזב קָסמוּ. או אמר , כי נביאי השקר היו דבריהם על שני פנים: היו יודעים דברי קסמים להגיד עתידות , ולפעמים היו באים דבריהם , כמו שאמר "מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך" (יש' מז , יג) - (ב"ר פה , ב): "מאשר" ולא 'כל אשר' - לפיכך היו נפתים לדבריהם; והיו אומרים גם כן כי דבר יי' היה להם בחזון , וזהו "חזון שוא" (יח' יב , כד) שאומרים שחזו , והחזון היה שוא , והקסם - כזב. ויחלו לקים דבר - מיחלים ישראל לקיים דבריהם , והיא תוחלת נכזבת.

ויחלו - מטעם 'תוחלת' , כלומר: כי היו מיחלים לזה כל בני ישראל , שהיו שוטים גמורים.

חזו - התימה: הם חזו שוא ואומרים שהוא דבר השם שצוה אותם לדבר כן , ועם כל זה שהיה שקר - היו מקוים לאל לקיים דבריהם. ופירוש ויחלו - כמו "יחל ישראל אל יי'" (תה' קל , ז) , והוא מבנין 'פִעל' הדגוש; רק החי"ת איננה ראויה להדגש , שהיא אות גרונית. והוא פעל עבר בשקל "וטהרו הארץ" (יח' לט , טז) , והוי"ו השיבו לעתיד; וכמוהו "ויחלו כמטר לי" (איוב כט , כג). ומזאת הגזרה לא נמצא פעל 'קל' במקרא על דעת רבי יהודה המדקדק ראשון ז"ל (שלשה ס"ד ע' 24 : 'יחל'). רק בעלי השיר חשבו היות ויחלו - 'ויפעלו' , באמרם בשיריהם 'וחֹלֵי חסדך' ולא אמרו 'מְיַחֲלֵי' , הנכון לאמר.

ויחלו לקיים דבר - הם ממתינים ומצפים לקיים דברם , ולא יתקים לעולם; והוא מלשון "וייחל עוד" (בר' ח , יב); "יחלנו לך" (תה' לג , כב).