תנ"ך - בן־אדם ארץ כי תחטא־לי למעל־מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה־לחם והשלחתי־בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶֽחֱטָא־לִי֙ לִמְעָל־מַ֔עַל וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יהָ וְשָׁבַ֥רְתִּי לָ֖הּ מַטֵּה־לָ֑חֶם וְהִשְׁלַחְתִּי־בָ֣הּ רָעָ֔ב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה: (יחזקאל פרק יד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

בֶּן־אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא־לִי לִמְעָל־מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה־לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי־בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה: (יחזקאל פרק יד פסוק יג)

טקסט בלבד:

בן־אדם ארץ כי תחטא־לי למעל־מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה־לחם והשלחתי־בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה: (יחזקאל פרק יד פסוק יג)

תיקון קוראים:

בן־אדם ארץ כי תחטא־לי למעל־מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה־לחם והשלחתי־בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה: (יחזקאל פרק יד פסוק יג)
בַּר אָדָם אַרעָא אֲרֵי תְחוּב קֳדָמַי לְשַׁקָרָא שְׁקַר וַאֲרֵים מַחַת גְּבוּרְתִי עֲלַהּ וְאַתבַּר בַּהּ סְעֵיד מֵיכְלָא וְאַשׁלַח בַּהּ כַּפנָא וַאֲשֵׁיצֵי מִנַהּ אֱנָשָׁא וּבעִירָא :

והשלחתי - ג': וי' כו , כב; יח' יד , יג; עמ' ח , יא.

והשלחתי ג' את חית השדה ארץ כי תחטא לי והשלחתי רעב בארץ.

והשלחתי - ג'.

מטה לחם - "משען לחם" (יש' ג , א; וראה רש"י יח' ד , טז; ה , טז).

ארץ כי תחטא לי למעול מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה - כך היא המדה לפני: ארץ כי תחטא לי , ונטיתי ידי עליה באחד מארבעה שפטים המפורשים בעינין , והכרתי ממנה אדם ובהמה: או ב"חרב" (להלן , יז) , או ברעב , או ב"חיה" (להלן , טו) , או ב"דבר" (להלן , יט).

ארץ כי תחטא לי - ארץ אחרת.

ויהי. בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל - לא בעבור כל חטא אשלח להם העונש הגדול הזה , אלא כשיהיה החטא למעל מעל - לכחש בי וביכלתי , שיאמרו (ראה ב"ר כו , ו): 'לית דין ולית דיין' , כאנשי סדום ועמורה. ונטיתי ידי עליה - בשידפון ובירקון (ע"פ דב' כח , כב) , או אצוה על העבים מהמטיר עליה מטר (ע"פ יש' ה , ו). אדם ובהמה - הבהמה לעונש האדם.

אדם ובהמה - הראשון בעצם או בכונה ראשונה , והשני במקרה או בכונה שנית , כי מה שהוא בכונה שנית הוא נמנית כמקרה בפנים מה , כמו שכתבו הפילוסופים; ובאור גם זה אוצר יי' יבא.

ארץ כי תחטא - רמז לאנשיה; כמו "העיר היוצאת" (עמ' ה , ג); והטעם: ארץ שהיא מארצות הגוים. מטה לחם - מפורש בראש הספר (יח' ד , טז).
ריכוז קישורים