תנ"ך - והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְ֠הָיוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּתוֹכָ֔הּ נֹ֖חַ דָּנִֵ֣אל דָּנִיֵּ֣אל וְאִיּ֑וֹב הֵ֤מָּה בְצִדְקָתָם֙ יְנַצְּל֣וּ נַפְשָׁ֔ם נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: (יחזקאל פרק יד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִֵאל דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה: (יחזקאל פרק יד פסוק יד)

טקסט בלבד:

והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני ה': (יחזקאל פרק יד פסוק יד)

תיקון קוראים:

והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה: (יחזקאל פרק יד פסוק יד)
וִיהוֹן תְּלָתָה גֻּברַיָא הָאִלֵין בְּגַוַהּ נֹחַ דָּנִיֵאל וְאִיוֹב אִנוּן בְּזָכוּתְהוֹן יְשֵׁיזְבוּן נַפשְׁהוֹן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים :

והיו - ב' (בטעמא (בתלישא גדולה) בנביאים): יהו' ד , ז; יח' יד , יד. דנאל - ג' חסר (בלישנא): יח' יד , יד , כ; כח , ג. ואיוב - ד': יח' יד , יד , כ; איוב לה , טז; מב , ח.

דנאל - ג' חס'; ואיוב - ד'.

נח דניאל ואיוב - לפי שאילו שלשה ראו שלשה עולמות: נח ראה את העולם בנוי , חרב ובנוי (ראה בר' ו - ט) , ודניאל את בית המקדש (ראה דנ' א , א - ו) , או את עצמו , תחילה שר על כל השרים (ראה דנ' ב , מח) וסוף הושלך לגוב אריות וחזר לגדולתו (ראה דנ' ו) , וכן איוב ראה את עצמו מיושב וחרב (ראה איוב א - ב) ומיושב (ראה איוב מב , י - יז; וראה תנח' נח ה) , לפיכך הביאו דוגמא לדורו של יכניה , שראו את הבית בביניינו ובחורבנו ובביניין שיני (ראה עז' ג , יב); וכך אמר להם הקדוש ברוך הוא: חיבה יתירה אני מראה לכם , אתם יכניה וגלותו: אילו תחטא לי אחת מארצות הגוים וגזרתי עליה אחת מארבעת שפטי הרעים האלה , או רעב או חיה או חרב או דבר , כמו שמסדרן בפרשה זה אחר זה (ראה לעיל , יג ולהלן , טו , יז , יט) , ושלשת צדיקים אילו בתוכה , לא יצילו לא בן ולא בת; ואני אביא ארבעתן על ירושלים ואשאיר לכם מבניכם אשר שם , ואע"פ שאינכם בתוכה; ולא שהן ראויין להצלה , אלא לנחם אתכם , כשיגלו אצלכם ותראו מעשיהם הרעים , ותתנחמו על הרעה אשר הבאתי עליהם , כי תראו שלא היו כדי לסובלם עוד (ראה להלן , כא - כג). הרי זה מהלך סדר פרשה זו כולה. מ"או". [לשון אחר: ארץ כי תחטא לי וגו' והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב - לפי ששלשת האנשים האלה הצילם הקדוש ברוך הוא משלשת שפטים האלה , הזכיר הכתוב את אלו; נח - נח [נמלט... שבימין] נמלט משלשתן: מ"חיה רעה" (להלן , טו) מניין? אתה מוצא: בשעה שנכנס לתיבה בקשו כל החיות ליכנס ולא הניחן הקדוש ברוך הוא , דכתיב "ויסגור יי' בעדו" (בר' ז , טז) , אין "ויסגר" אלא מחיות , כמא דאת אמר "וסגר פום אריוותא ולא חבלונני" (לפנינו: חבלוני; דנ' ו , כג); ארי בא ליכנס והיו שיניו כהות , דוב בא ליכנס והיו רגליו מתערסלות כו' , בבראשית רבה (בר"ת לא , יח). מן ה"רעב" (לעיל , יג) מניין? שנאמר "מן האדמה אשר אררה" (בר' ה , כט) , צא ולמד בבראשית רבה , במקום שחושב עשרה שני רעבון שירדו לעולם (ב"ר כה , ג) , ותמצא שבימי נח היה אחד מהם , ומביא ראיה "מן האדמה אשר אררה". מן ה"חרב" (להלן , יז) - זה המבול , ועוד: שהיו דורו מבקשין ליזדווג לו , והיו אומרים: אין אנו מניחין אותו ליכנס , אלא שהצילו הקדוש ברוך הוא; אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני מניחו ליכנס אלא בחצי היום , ודרגיש ליה ימלל (ראה ב"ר לב , ח); הדא דכתיב "בעצם היום הזה בא נח" (בר' ז , יג) , בעצומו של יום. דניאל: (מן ה"חרב" (להלן , יז) מניין?) בשעה שנכנס נבוכד נצר להיכל בימי יהויקים , והרג יהויקים והניח לדניאל , הגלה לדניאל הגלת שלומים (ע"פ יר' יג , יט) , לפי שמצאו מלא רוח חכמה (ע"פ דרשה שאינה לפנינו; וראה דנ' א , א - ד). מן ה"רעב" (לעיל , יג) - שהרי עד שלא נכבשה ירושלם בימי יהויקים צר עליה נבוכד נצר שלש שנים , שנאמר "ויהי רעב גדול בעיר" (צירוף של מ"ב ו , כה ומ"ב כה , ג). מן החיות (ראה להלן , טו) מניין? "וסגר פום אריוותא ולא חבלונני" (לפנינו: חבלוני; דנ' ו , כג). וכן אתה מוצא איוב שנמלט משלשתן: מן ה"רעב" (לעיל , יג) מניין? לדברי האומר איוב בימי יעקב היה (ראה ב"ב טו , ב) , מצינו שהיה רעב בימיו (ראה בר' מא , נד ואי'). מן "החיה" (להלן , טו) מניין? דכתיב "ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א , י) , פרץ גדרו של עולם (ראה ב"ב שם). מן ה"חרב" (להלן , יז) מניין? "יפלח כליותי ולא יחמול" (איוב טז , יג). והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם - מפני מה לא הוזכרו במיתת הרעב (בפסוקנו) בנים ובנות , שלא נאמר בהם 'אם בנים אם בנות יצילו' כמו שהוזכרו בשני שפטים האחרונים (ראה להלן , טז , כ)? דוגמא לדניאל , שהוא אחד מהם , והוא היה מדורו של יכניה (ראה דנ' א , א , ו; מ"ב כד , א , ו) , ולא נמלטו עמו לא בנים ולא בנות , ועליו נתנבא ישעיה "כה אמר יי' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי" (נו , ד; וראה סנה' צג , ב).].

נח דניאל ואיוב - מה ראה להזכיר בני אדם שלא ראו זה את זה מימיהם? לפי שכל אחד מהם ראה עולם בנוי , ועולם חרב , ובנוי , דימה אותם הנביא לישראל שגלו בימי יכוניה , שהרבה מגלות יכניה היו עד סוף שבעים , עד מלאת לבבל שבעים שנה , עד שנת שתים לדריוש , שנבנה בית שני (ראה חגי א , א ועז' ד , כד); נמצא שאף הם ראו הבית בנוי וחרב ובנוי. המה בצדקתם ינצלו נפשם - הם גלות יכניה , שהיו צדיקים ונמלטו בצדקתם , שגלו אחת עשרה שנה הגלת שלומים (ע"פ יר' יג , יט) קודם שחרב הבית; ודימה אותן הכתוב לנח דניאל ואיוב , שהיו שלשתן צדיקים. ודורו שלצדקיה שנשארו , שלא גלו בימי יכוניה , היו כולם רשעים , כמו שלמדת בספר ירמיהו , שדימה אותם הכתוב לתאנים השוערות (ראה יר' כט , יז).

נח דניאל ואיוב - שלשתן ניצולו בצדקתם: נח במבול (בר' ו - ח) , דניאל בצדקתו ניצול מחרב נבוכד נצר כשביקש להרוג כל חכמי בבל (ראה דנ' ב) , וכן כשנלכדה בבל כשאחרים לקו והוא ניצול (ראה דנ' ה , א - ו , ג) , וכן איוב (איוב א , א; מב , ז - יז); וכלם - בארץ אחרת , שלא בארץ ישראל היו. שלשת האנשים האלה - יחדו. המה - בלא בן ובת. ונח שהציל בנים , כדי "לחיות זרע על פני כל הארץ" (בר' ז , ג) , ולוט לא בצדקתו ניצול אלא בצדקת אברהם , כדכתיב "ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה" (בר' יט , כט) , אבל איוב , שלא זו ולא זו - לא הציל לא בן ולא בת , והוא יוכיח על נח דניאל , שלא היו מצילין בן ובת.

והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב - דנאל חסר היו"ד , וכן האחר הנזכר בפרשה (להלן , כ) , וכן "הנה חכם אתה מדנאל" (יח' כח , ג). והיו"ד נקראת , ואע"פ שאיננה כתובה , כיו"ד 'ירושלם'; והאל"ף נחה , כי הצירי תחת היו"ד , והיו"ד דגושה. וזכר אלה השלשה צדיקים , לפי שכל אחד מהם ראה שלשה עולמות: בנוי וחָרֵב ובנוי. נח ראה העולם בנוי וראהו חרב וראהו בנוי; דניאל ראה בית המקדש בנוי וראהו חרב , אע"פ שלא ראהו חרב בעיניו כי בגלות היה , שגלה עם יהויקים (ראה דנ' א , ב - ו) , אע"פ כן בימיו חרב , ואחר כך ראהו בנוי כשצוה כורש לבנותו (ראה עז' א , א - ב); איוב ראה עצמו בנוי בבנים ובבנות בעושר ובנכסים , וראה עצמו חרב מבנים ומבנות ומכל נכסיו ומדוכא בייסורין , ואחר כך ראה עצמו בנוי בבנים ובבנות בעושר ובנכסים. וזכרם בעניין זה , כי חרבן הארץ יהיה בעון היושבים בה , והם בצדקתם לא הצילו אלא עצמם. כי נח לבדו היה צדיק בדורו עם בניו , כמו שאמר "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (בר' ז , א) , ולא הציל מכל בני דורו אלא הוא ובניו לבדם , שהיו צדיקים; ודניאל גם כן לא הציל בצדקתו אלא עצמו ― ומן הגלות לא היה יכול להציל עצמו , כי איך ישאר בארץ יחידי? או הוא וחביריו הצדיקים , כיחזקאל וחנניה מישאל ועזריה (ראה דנ' א , ו - ג , לג) , איך יתכן שישארו יחידים בארץ חרבה? ולטובתם גלו ראשונים , כדי שלא יראו בחרבן העיר ובית המקדש ― ואע"פ שבחרבן העיר נהרגו חסידים ולא הצילו עצמם , כמו שכתוב "נתנו את נבלת עבדיך" וגו' (תה' עט , ב) , אפשר שהיה החסיד ההוא יחידי בין רבים בעת ההרג , ונאמר "כי עד צדק ישוב משפט" (תה' צד , טו) , אבל כשהם שלשה או יותר יצטרפו זכיותיהם ויצילו עצמם; ואיוב גם כן הציל עצמו לבד ממיתה , ולא הציל בניו ובנותיו , כי לא היו צדיקים , כמו שאמר "אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם" (איוב ח , ד). וכן אמרו רבותינו ז"ל (סנה' קד , א): "ואין מידי מציל" (דב' לב , לט) - אין אברהם מציל את ישמעאל , ואין יצחק מציל את עשו; ולא איוב הציל עצמו מייסורין , כי לטובתו היו , בעבור למרק קצת עוונות שהיו בו , אע"פ שהוא לא היה יודעם בעצמו. ועוד זכר אלה השלשה , כי שלשתם עמדו בצדקתם בניסיון ונצלו; כי דבר נח אין לך ניסיון גדול מזה , שכיון שאמר לו האל "עשה לך תיבת עצי גופר" (בר' ו , יד) , עשה אותה לעיני כל בני דורו , והיה המעשה ההוא כנגד דעתם ומורה על הִמחות זכרם , ובטח באל ולא פחד שיהרגוהו; וכן דניאל עמד בנסיון גדול , שהשליכוהו לבור אריות (ראה דנ' ו , ז) , ובטח באל שיצילנו ולא כפר בו מיראתו מיתתו , ונצל; וכן איוב עמד בנסיון , שהכהו השטן "בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו" (איוב ב , ז) , ועמד בנסיון ולא חטא בשפתיו (ראה שם , י) , לדבר דברים אשר לא כן כנגד האל (ע"פ מ"ב יז , ט) , ונצל; לפיכך זכר צדקת אלה שלשה צדיקים. אע"פ כן , המה בצדקתם הצילו את עצמם , ולא אחרים עמם. ינצלו נפשם - זה לבדו מ'הדגוש' בזה העניין.

נח דניאל ואיוב - ולא אברהם יצחק ויעקב , או משה ואהרון ושמואל; וזה סוד גדול , ואולם אין זה כענין "אם יעמוד משה ושמואל לפני" (יר' טו , א). ובאור כל זה אוצר יי' יבא.

והיו. ינצלו - מהבנין 'הכבד הדגוש' , כטעם 'יצילו'. ויתכן לאמר , כי הוא מגזרת "וינצלו את מצרים" (שמ' יב , לו); והטעם: בצדקתם יוציאו נפשם בגנבה משם , וימלטו.

והיו שלשת האנשים האלה בתוכה - אילו היו צדיקים כאלה בתוכה , לא יצילו העיר מידי , כי אם יצילו נפשם ולא יותר , שלא אניח בעבורם שלא אנקום מהרשעים.
ריכוז קישורים