תנ"ך - והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דנאל
דניאל
ואיוב
המה
בצדקתם
ינצלו
נפשם
נאם
אדני
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְ֠הָיוּ
שְׁלֹ֨שֶׁת
הָאֲנָשִׁ֤ים
הָאֵ֙לֶּה֙
בְּתוֹכָ֔הּ
נֹ֖חַ
דָּנִֵ֣אל
דָּנִיֵּ֣אל
וְאִיּ֑וֹב
הֵ֤מָּה
בְצִדְקָתָם֙
יְנַצְּל֣וּ
נַפְשָׁ֔ם
נְאֻ֖ם
אֲדנָ֥י
יְהֹוִֽה:
(יחזקאל פרק יד פסוק יד)
וְהָיוּ
שְׁלֹשֶׁת
הָאֲנָשִׁים
הָאֵלֶּה
בְּתוֹכָהּ
נֹחַ
דָּנִֵאל
דָּנִיֵּאל
וְאִיּוֹב
הֵמָּה
בְצִדְקָתָם
יְנַצְּלוּ
נַפְשָׁם
נְאֻם
אֲדנָי
יְהֹוִה:
(יחזקאל פרק יד פסוק יד)
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דנאל
דניאל
ואיוב
המה
בצדקתם
ינצלו
נפשם
נאם
אדני
ה':
(יחזקאל פרק יד פסוק יד)
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דנאל
דניאל
ואיוב
המה
בצדקתם
ינצלו
נפשם
נאם
אדני
יהוה:
(יחזקאל פרק יד פסוק יד)
וִיהוֹן
תְּלָתָה
גֻּברַיָא
הָאִלֵין
בְּגַוַהּ
נֹחַ
דָּנִיֵאל
וְאִיוֹב
אִנוּן
בְּזָכוּתְהוֹן
יְשֵׁיזְבוּן
נַפשְׁהוֹן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
:
והיו
-
ב'
(בטעמא
(בתלישא
גדולה)
בנביאים):
יהו'
ד
,
ז;
יח'
יד
,
יד.
דנאל
-
ג'
חסר
(בלישנא):
יח'
יד
,
יד
,
כ;
כח
,
ג.
ואיוב
-
ד':
יח'
יד
,
יד
,
כ;
איוב
לה
,
טז;
מב
,
ח.
דנאל
-
ג'
חס';
ואיוב
-
ד'.
נח
דניאל
ואיוב
-
לפי
שאילו
שלשה
ראו
שלשה
עולמות:
נח
ראה
את
העולם
בנוי
,
חרב
ובנוי
(ראה
בר'
ו
-
ט)
,
ודניאל
את
בית
המקדש
(ראה
דנ'
א
,
א
-
ו)
,
או
את
עצמו
,
תחילה
שר
על
כל
השרים
(ראה
דנ'
ב
,
מח)
וסוף
הושלך
לגוב
אריות
וחזר
לגדולתו
(ראה
דנ'
ו)
,
וכן
איוב
ראה
את
עצמו
מיושב
וחרב
(ראה
איוב
א
-
ב)
ומיושב
(ראה
איוב
מב
,
י
-
יז;
וראה
תנח'
נח
ה)
,
לפיכך
הביאו
דוגמא
לדורו
של
יכניה
,
שראו
את
הבית
בביניינו
ובחורבנו
ובביניין
שיני
(ראה
עז'
ג
,
יב);
וכך
אמר
להם
הקדוש
ברוך
הוא:
חיבה
יתירה
אני
מראה
לכם
,
אתם
יכניה
וגלותו:
אילו
תחטא
לי
אחת
מארצות
הגוים
וגזרתי
עליה
אחת
מארבעת
שפטי
הרעים
האלה
,
או
רעב
או
חיה
או
חרב
או
דבר
,
כמו
שמסדרן
בפרשה
זה
אחר
זה
(ראה
לעיל
,
יג
ולהלן
,
טו
,
יז
,
יט)
,
ושלשת
צדיקים
אילו
בתוכה
,
לא
יצילו
לא
בן
ולא
בת;
ואני
אביא
ארבעתן
על
ירושלים
ואשאיר
לכם
מבניכם
אשר
שם
,
ואע"פ
שאינכם
בתוכה;
ולא
שהן
ראויין
להצלה
,
אלא
לנחם
אתכם
,
כשיגלו
אצלכם
ותראו
מעשיהם
הרעים
,
ותתנחמו
על
הרעה
אשר
הבאתי
עליהם
,
כי
תראו
שלא
היו
כדי
לסובלם
עוד
(ראה
להלן
,
כא
-
כג).
הרי
זה
מהלך
סדר
פרשה
זו
כולה.
מ"או".
[לשון
אחר:
ארץ
כי
תחטא
לי
וגו'
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דנאל
ואיוב
-
לפי
ששלשת
האנשים
האלה
הצילם
הקדוש
ברוך
הוא
משלשת
שפטים
האלה
,
הזכיר
הכתוב
את
אלו;
נח
-
נח
[נמלט...
שבימין]
נמלט
משלשתן:
מ"חיה
רעה"
(להלן
,
טו)
מניין?
אתה
מוצא:
בשעה
שנכנס
לתיבה
בקשו
כל
החיות
ליכנס
ולא
הניחן
הקדוש
ברוך
הוא
,
דכתיב
"ויסגור
יי'
בעדו"
(בר'
ז
,
טז)
,
אין
"ויסגר"
אלא
מחיות
,
כמא
דאת
אמר
"וסגר
פום
אריוותא
ולא
חבלונני"
(לפנינו:
חבלוני;
דנ'
ו
,
כג);
ארי
בא
ליכנס
והיו
שיניו
כהות
,
דוב
בא
ליכנס
והיו
רגליו
מתערסלות
כו'
,
בבראשית
רבה
(בר"ת
לא
,
יח).
מן
ה"רעב"
(לעיל
,
יג)
מניין?
שנאמר
"מן
האדמה
אשר
אררה"
(בר'
ה
,
כט)
,
צא
ולמד
בבראשית
רבה
,
במקום
שחושב
עשרה
שני
רעבון
שירדו
לעולם
(ב"ר
כה
,
ג)
,
ותמצא
שבימי
נח
היה
אחד
מהם
,
ומביא
ראיה
"מן
האדמה
אשר
אררה".
מן
ה"חרב"
(להלן
,
יז)
-
זה
המבול
,
ועוד:
שהיו
דורו
מבקשין
ליזדווג
לו
,
והיו
אומרים:
אין
אנו
מניחין
אותו
ליכנס
,
אלא
שהצילו
הקדוש
ברוך
הוא;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
אין
אני
מניחו
ליכנס
אלא
בחצי
היום
,
ודרגיש
ליה
ימלל
(ראה
ב"ר
לב
,
ח);
הדא
דכתיב
"בעצם
היום
הזה
בא
נח"
(בר'
ז
,
יג)
,
בעצומו
של
יום.
דניאל:
(מן
ה"חרב"
(להלן
,
יז)
מניין?)
בשעה
שנכנס
נבוכד
נצר
להיכל
בימי
יהויקים
,
והרג
יהויקים
והניח
לדניאל
,
הגלה
לדניאל
הגלת
שלומים
(ע"פ
יר'
יג
,
יט)
,
לפי
שמצאו
מלא
רוח
חכמה
(ע"פ
דרשה
שאינה
לפנינו;
וראה
דנ'
א
,
א
-
ד).
מן
ה"רעב"
(לעיל
,
יג)
-
שהרי
עד
שלא
נכבשה
ירושלם
בימי
יהויקים
צר
עליה
נבוכד
נצר
שלש
שנים
,
שנאמר
"ויהי
רעב
גדול
בעיר"
(צירוף
של
מ"ב
ו
,
כה
ומ"ב
כה
,
ג).
מן
החיות
(ראה
להלן
,
טו)
מניין?
"וסגר
פום
אריוותא
ולא
חבלונני"
(לפנינו:
חבלוני;
דנ'
ו
,
כג).
וכן
אתה
מוצא
איוב
שנמלט
משלשתן:
מן
ה"רעב"
(לעיל
,
יג)
מניין?
לדברי
האומר
איוב
בימי
יעקב
היה
(ראה
ב"ב
טו
,
ב)
,
מצינו
שהיה
רעב
בימיו
(ראה
בר'
מא
,
נד
ואי').
מן
"החיה"
(להלן
,
טו)
מניין?
דכתיב
"ומקנהו
פרץ
בארץ"
(איוב
א
,
י)
,
פרץ
גדרו
של
עולם
(ראה
ב"ב
שם).
מן
ה"חרב"
(להלן
,
יז)
מניין?
"יפלח
כליותי
ולא
יחמול"
(איוב
טז
,
יג).
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דניאל
ואיוב
המה
בצדקתם
ינצלו
נפשם
-
מפני
מה
לא
הוזכרו
במיתת
הרעב
(בפסוקנו)
בנים
ובנות
,
שלא
נאמר
בהם
'אם
בנים
אם
בנות
יצילו'
כמו
שהוזכרו
בשני
שפטים
האחרונים
(ראה
להלן
,
טז
,
כ)?
דוגמא
לדניאל
,
שהוא
אחד
מהם
,
והוא
היה
מדורו
של
יכניה
(ראה
דנ'
א
,
א
,
ו;
מ"ב
כד
,
א
,
ו)
,
ולא
נמלטו
עמו
לא
בנים
ולא
בנות
,
ועליו
נתנבא
ישעיה
"כה
אמר
יי'
לסריסים
אשר
ישמרו
את
שבתותי"
(נו
,
ד;
וראה
סנה'
צג
,
ב).].
נח
דניאל
ואיוב
-
מה
ראה
להזכיר
בני
אדם
שלא
ראו
זה
את
זה
מימיהם?
לפי
שכל
אחד
מהם
ראה
עולם
בנוי
,
ועולם
חרב
,
ובנוי
,
דימה
אותם
הנביא
לישראל
שגלו
בימי
יכוניה
,
שהרבה
מגלות
יכניה
היו
עד
סוף
שבעים
,
עד
מלאת
לבבל
שבעים
שנה
,
עד
שנת
שתים
לדריוש
,
שנבנה
בית
שני
(ראה
חגי
א
,
א
ועז'
ד
,
כד);
נמצא
שאף
הם
ראו
הבית
בנוי
וחרב
ובנוי.
המה
בצדקתם
ינצלו
נפשם
-
הם
גלות
יכניה
,
שהיו
צדיקים
ונמלטו
בצדקתם
,
שגלו
אחת
עשרה
שנה
הגלת
שלומים
(ע"פ
יר'
יג
,
יט)
קודם
שחרב
הבית;
ודימה
אותן
הכתוב
לנח
דניאל
ואיוב
,
שהיו
שלשתן
צדיקים.
ודורו
שלצדקיה
שנשארו
,
שלא
גלו
בימי
יכוניה
,
היו
כולם
רשעים
,
כמו
שלמדת
בספר
ירמיהו
,
שדימה
אותם
הכתוב
לתאנים
השוערות
(ראה
יר'
כט
,
יז).
נח
דניאל
ואיוב
-
שלשתן
ניצולו
בצדקתם:
נח
במבול
(בר'
ו
-
ח)
,
דניאל
בצדקתו
ניצול
מחרב
נבוכד
נצר
כשביקש
להרוג
כל
חכמי
בבל
(ראה
דנ'
ב)
,
וכן
כשנלכדה
בבל
כשאחרים
לקו
והוא
ניצול
(ראה
דנ'
ה
,
א
-
ו
,
ג)
,
וכן
איוב
(איוב
א
,
א;
מב
,
ז
-
יז);
וכלם
-
בארץ
אחרת
,
שלא
בארץ
ישראל
היו.
שלשת
האנשים
האלה
-
יחדו.
המה
-
בלא
בן
ובת.
ונח
שהציל
בנים
,
כדי
"לחיות
זרע
על
פני
כל
הארץ"
(בר'
ז
,
ג)
,
ולוט
לא
בצדקתו
ניצול
אלא
בצדקת
אברהם
,
כדכתיב
"ויזכר
אלהים
את
אברהם
וישלח
את
לוט
מתוך
ההפכה"
(בר'
יט
,
כט)
,
אבל
איוב
,
שלא
זו
ולא
זו
-
לא
הציל
לא
בן
ולא
בת
,
והוא
יוכיח
על
נח
דניאל
,
שלא
היו
מצילין
בן
ובת.
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
נח
דנאל
ואיוב
-
דנאל
חסר
היו"ד
,
וכן
האחר
הנזכר
בפרשה
(להלן
,
כ)
,
וכן
"הנה
חכם
אתה
מדנאל"
(יח'
כח
,
ג).
והיו"ד
נקראת
,
ואע"פ
שאיננה
כתובה
,
כיו"ד
'ירושלם';
והאל"ף
נחה
,
כי
הצירי
תחת
היו"ד
,
והיו"ד
דגושה.
וזכר
אלה
השלשה
צדיקים
,
לפי
שכל
אחד
מהם
ראה
שלשה
עולמות:
בנוי
וחָרֵב
ובנוי.
נח
ראה
העולם
בנוי
וראהו
חרב
וראהו
בנוי;
דניאל
ראה
בית
המקדש
בנוי
וראהו
חרב
,
אע"פ
שלא
ראהו
חרב
בעיניו
כי
בגלות
היה
,
שגלה
עם
יהויקים
(ראה
דנ'
א
,
ב
-
ו)
,
אע"פ
כן
בימיו
חרב
,
ואחר
כך
ראהו
בנוי
כשצוה
כורש
לבנותו
(ראה
עז'
א
,
א
-
ב);
איוב
ראה
עצמו
בנוי
בבנים
ובבנות
בעושר
ובנכסים
,
וראה
עצמו
חרב
מבנים
ומבנות
ומכל
נכסיו
ומדוכא
בייסורין
,
ואחר
כך
ראה
עצמו
בנוי
בבנים
ובבנות
בעושר
ובנכסים.
וזכרם
בעניין
זה
,
כי
חרבן
הארץ
יהיה
בעון
היושבים
בה
,
והם
בצדקתם
לא
הצילו
אלא
עצמם.
כי
נח
לבדו
היה
צדיק
בדורו
עם
בניו
,
כמו
שאמר
"כי
אותך
ראיתי
צדיק
לפני
בדור
הזה"
(בר'
ז
,
א)
,
ולא
הציל
מכל
בני
דורו
אלא
הוא
ובניו
לבדם
,
שהיו
צדיקים;
ודניאל
גם
כן
לא
הציל
בצדקתו
אלא
עצמו
―
ומן
הגלות
לא
היה
יכול
להציל
עצמו
,
כי
איך
ישאר
בארץ
יחידי?
או
הוא
וחביריו
הצדיקים
,
כיחזקאל
וחנניה
מישאל
ועזריה
(ראה
דנ'
א
,
ו
-
ג
,
לג)
,
איך
יתכן
שישארו
יחידים
בארץ
חרבה?
ולטובתם
גלו
ראשונים
,
כדי
שלא
יראו
בחרבן
העיר
ובית
המקדש
―
ואע"פ
שבחרבן
העיר
נהרגו
חסידים
ולא
הצילו
עצמם
,
כמו
שכתוב
"נתנו
את
נבלת
עבדיך"
וגו'
(תה'
עט
,
ב)
,
אפשר
שהיה
החסיד
ההוא
יחידי
בין
רבים
בעת
ההרג
,
ונאמר
"כי
עד
צדק
ישוב
משפט"
(תה'
צד
,
טו)
,
אבל
כשהם
שלשה
או
יותר
יצטרפו
זכיותיהם
ויצילו
עצמם;
ואיוב
גם
כן
הציל
עצמו
לבד
ממיתה
,
ולא
הציל
בניו
ובנותיו
,
כי
לא
היו
צדיקים
,
כמו
שאמר
"אם
בניך
חטאו
לו
וישלחם
ביד
פשעם"
(איוב
ח
,
ד).
וכן
אמרו
רבותינו
ז"ל
(סנה'
קד
,
א):
"ואין
מידי
מציל"
(דב'
לב
,
לט)
-
אין
אברהם
מציל
את
ישמעאל
,
ואין
יצחק
מציל
את
עשו;
ולא
איוב
הציל
עצמו
מייסורין
,
כי
לטובתו
היו
,
בעבור
למרק
קצת
עוונות
שהיו
בו
,
אע"פ
שהוא
לא
היה
יודעם
בעצמו.
ועוד
זכר
אלה
השלשה
,
כי
שלשתם
עמדו
בצדקתם
בניסיון
ונצלו;
כי
דבר
נח
אין
לך
ניסיון
גדול
מזה
,
שכיון
שאמר
לו
האל
"עשה
לך
תיבת
עצי
גופר"
(בר'
ו
,
יד)
,
עשה
אותה
לעיני
כל
בני
דורו
,
והיה
המעשה
ההוא
כנגד
דעתם
ומורה
על
הִמחות
זכרם
,
ובטח
באל
ולא
פחד
שיהרגוהו;
וכן
דניאל
עמד
בנסיון
גדול
,
שהשליכוהו
לבור
אריות
(ראה
דנ'
ו
,
ז)
,
ובטח
באל
שיצילנו
ולא
כפר
בו
מיראתו
מיתתו
,
ונצל;
וכן
איוב
עמד
בנסיון
,
שהכהו
השטן
"בשחין
רע
מכף
רגלו
ועד
קדקדו"
(איוב
ב
,
ז)
,
ועמד
בנסיון
ולא
חטא
בשפתיו
(ראה
שם
,
י)
,
לדבר
דברים
אשר
לא
כן
כנגד
האל
(ע"פ
מ"ב
יז
,
ט)
,
ונצל;
לפיכך
זכר
צדקת
אלה
שלשה
צדיקים.
אע"פ
כן
,
המה
בצדקתם
הצילו
את
עצמם
,
ולא
אחרים
עמם.
ינצלו
נפשם
-
זה
לבדו
מ'הדגוש'
בזה
העניין.
נח
דניאל
ואיוב
-
ולא
אברהם
יצחק
ויעקב
,
או
משה
ואהרון
ושמואל;
וזה
סוד
גדול
,
ואולם
אין
זה
כענין
"אם
יעמוד
משה
ושמואל
לפני"
(יר'
טו
,
א).
ובאור
כל
זה
אוצר
יי'
יבא.
והיו.
ינצלו
-
מהבנין
'הכבד
הדגוש'
,
כטעם
'יצילו'.
ויתכן
לאמר
,
כי
הוא
מגזרת
"וינצלו
את
מצרים"
(שמ'
יב
,
לו);
והטעם:
בצדקתם
יוציאו
נפשם
בגנבה
משם
,
וימלטו.
והיו
שלשת
האנשים
האלה
בתוכה
-
אילו
היו
צדיקים
כאלה
בתוכה
,
לא
יצילו
העיר
מידי
,
כי
אם
יצילו
נפשם
ולא
יותר
,
שלא
אניח
בעבורם
שלא
אנקום
מהרשעים.