תנ"ך - לו־חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לוּ־חַיָּ֥ה רָעָ֛ה אַעֲבִ֥יר בָּאָ֖רֶץ וְשִׁכְּלָ֑תָּה וְהָיְתָ֤ה שְׁמָמָה֙ מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֔ר מִפְּנֵ֖י הַחַיָּֽה: (יחזקאל פרק יד פסוק טו)

טקסט וניקוד:

לוּ־חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה: (יחזקאל פרק יד פסוק טו)

טקסט בלבד:

לו־חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה: (יחזקאל פרק יד פסוק טו)

תיקון קוראים:

לו־חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה: (יחזקאל פרק יד פסוק טו)
אִילוּ חַיתָא בִּשׁתָּא אַעבַּר בְּאַרעָא וְתַתכְּלִינַהּ וּתהֵי לְצָדוּ מִבְּלִי עָדֵי מִן קֳדָם חַיתָא :

לו - כ"ב (בלישנא): בר' יז , יח; כג , יג; ל , לד; נ , טו; במ' יד , ב (פעמיים); כ , ג; כב , כט; דב' לב , כט; יהו' ז , ז; שו' ח , יט; יג , כג; ש"א יד , ל; ש"ב יח , יב; יט , ז; יש' מח , יח; סג , יט; יח' יד , טו; מי' ב , יא; תה' פא , יד; איוב ו , ב; טז , ד. אעביר - ג' (ומלא): שמ' לג , יט; יח' יד , טו; זכ' יג , ב.

אעביר - ג'; ושכלתה - ל'.

[לו חיה - אם חיה.]

לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה וגו' - כלומר: כל אחד ואחד מארבעה שפטים הללו יש בי כח לשפוט בו "ארץ כי תחטא לי" (לעיל , יג) , ולהכרית ממנה אדם ובהמה. והרי דברים קל וחומר: ומה באחד מהן אני יכול להכרית מארץ כי תחטא לי אדם ובהמה , "אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי" , ארבעתן יחד , "אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה" (להלן , כא) - כל שכן שהיה להם בהביאי אותן ביחד להכרית מירושלם אדם ובהמה.

לו - אילו.

לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה. לו - כמו 'אם' , כמו "לו החייתם אותם" (שו' ח , יט). ושכלתה - 'פועל יוצא' , כי הארץ משֻכּלת , שהיא כאם ליושבים בה , והחיה משַכלת הארץ. אעביר בארץ - כמו "הנני משליח בך" (שמ' ח , יז). והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה - לא אמר זה ברעב (ראה לעיל , יג) , בחרב (ראה להלן , יז) ובדבר (ראה להלן , יט) , כי אע"פ שתהיה הארץ שממה מיושביה , יעברו דרך עליה אנשי ארצות אחרות , ולא תרבה שם החיה , אבל כשהארץ שממה מפני החיה משולחת , שהאל השליחה בה , כמו שאמר "והשלחתי בכם את חית השדה" (וי' כו , כב) , יראו לעבור בה אפילו אנשים אחרים מפני החיה , כי תרבותה שם.

לו - יש אומרים (רש"י) , שהוא כטעם 'אם' או כטעם 'או'; וזאת המלה לעולם פרושה כטעם מקומה. ושכלתה - מגזרת "משכלה ועקרה" (שמ' כג , כו); והיא מלה מחוברת משתי מלות: 'פועלה' ו'פעולה' , והטעם: ושכלה אותה; ומשקלו "וידו חִלְּקַתָה להם בקו" (יש' לד , יז).
ריכוז קישורים