תנ"ך - למען
תפש
את־בית־ישראל
בלבם
אשר
נזרו
מעלי
בגלוליהם
כלם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְמַ֛עַן
תְּפֹ֥שׂ
אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּלִבָּ֑ם
אֲשֶׁ֤ר
נָזֹ֙רוּ֙
מֵֽעָלַ֔י
בְּגִלּוּלֵיהֶ֖ם
כֻּלָּֽם:
ס
(יחזקאל פרק יד פסוק ה)
לְמַעַן
תְּפֹשׂ
אֶת־בֵּית־יִשְׂרָאֵל
בְּלִבָּם
אֲשֶׁר
נָזֹרוּ
מֵעָלַי
בְּגִלּוּלֵיהֶם
כֻּלָּם:
ס
(יחזקאל פרק יד פסוק ה)
למען
תפש
את־בית־ישראל
בלבם
אשר
נזרו
מעלי
בגלוליהם
כלם:
ס
(יחזקאל פרק יד פסוק ה)
למען
תפש
את־בית־ישראל
בלבם
אשר
נזרו
מעלי
בגלוליהם
כלם:
ס
(יחזקאל פרק יד פסוק ה)
בְּדִיל
לְקָרָבָא
יָת
בֵּית
יִשׂרָאֵל
לְמִתַּן
תִיוּבתָּא
בְּלִבְּהוֹן
דִּסטוֹ
מִבָּתַר
פֻּלחָנִי
וְאִסתָּאַבוּ
בְפֻלחַן
טָעֲוָתְהוֹן
כּוּלְהוֹן
:
בלבם
-
ט':
ש"א
י
,
כו;
יש'
נא
,
ז;
יח'
יד
,
ה;
הו'
ז
,
יד;
זכ'
יב
,
ה;
תה'
לה
,
כה;
לז
,
טו;
עד
,
ח;
קה'
ג
,
יא.
נזרו
-
ב':
יש'
א
,
ד;
יח'
יד
,
ה.
למען
תפוש
את
ישראל
(בנוסחנו:
בית
ישראל)
-
"בדיל
לקרבא
ית
בני
ישראל
למיתן
תיובא
בלבהון"
(ת"י).
[נזורו
-
כמו
"נזיר
אחיו"
(בר'
מט
,
כו);
'פורינט
אשיבריץ'
בלעז
(התנתקו).]
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
-
[כדי
שידעו
בית
ישראל
שאני
יודע
מחשבות
לבם.
כך
פירש
מורי
רבי
יוסף
ברבי
שמעון
לפי
פשוטו
של
מקרא.]
ויונתן
תירגם:
"אני
יי'
נעניתי
לו
בה
ברוב
גילוליו"
(לעיל
,
ד)
-
"אנא
יי'
משתאיל
ליה
במימריה
דאתי
למתבע
אולפן
מן
קדמיי
אף
על
גב
דמערב
בסגי
טעוותיה";
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
-
"בדיל
לקרבא
ית
בית
ישראל
למיתן
תיובא
בליבהון
דיסטן
מבתר
פולחני
ואיסתאבו
בפולחן
טעוותהון
כולהון".
אבל
אין
לשון
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
נוטה
אחר
פתרון
זה
,
ואין
הפתרון
נופל
על
הלשון
,
שלשון
תפוש
משמע
,
שרוצה
לתופשן
בעוונן.
אשר
נזרו
מעלי
-
פתרונו:
שנפרשו
מעלי
,
כמו
"וינזרו
מקדשי
בני"
(וי'
כב
,
ב).
למען
תפש
את
בני
(בנוסחנו:
בית)
ישראל
בלבם
-
שלא
יוכלו
להעלים
מחשבתם
הרעה
,
וידעו
כי
אני
"בחן
כליות
ולב"
(יר'
יא
,
כ).
אשר
נזרו
מעלי
-
בלבם
הזונה
,
ומראין
עצמן
כאילו
הן
צדיקים
,
ובאין
לדרשיני.
לכן
דבר
אותם
-
עמם
,
כמו
'אִתָם'.
נעניתי
לו
בה
ברב
גלוליו
-
נעניתי
לו
אבל
לא
נדרשתי
לו;
אבל
אענה
לו
ואשיבנו
על
דבריו
כדי
לגלות
צפון
לבו
,
אבל
לא
אדרש
לו
לתת
את
שאלתו
ולעשות
את
בקשתו
(ע"פ
אס'
ה
,
ח).
ונעניתי
לו
ו"נענה
לו"
(להלן
,
ז)
צריכים
פירוש
לפי
בניינם
ולפי
עניינם
,
כי
נעניתי
ו"נענה"
הם
מבנין
'נפעל'
,
והאל
הוא
הפועֵל
בענותו
הצועק
אליו
,
כמו
שאמר
"ענני
יי'
ענני"
(מ"א
יח
,
לז);
"אשר
יענה
באש
הוא
האלהים"
(שם
,
כד).
והאדם
הצועק
הוא
נַעֲנֶה
,
כמו
שאומר
"הן
אצעק
חמס
ולא
אעָנה"
(איוב
יט
,
ז).
הנה
כי
האל
הוא
העונה
והאדם
הוא
הנַעֲנֶה
,
ואיך
אמר
הֵנה
על
האל
נעניתי
ו"נענה"?!
נאמר
כי
הטעם
-
לפי
שלשון
'מענה'
הוא
על
שני
פנים:
האחד
הוא
תחלת
הדבור
,
כמו
"ויען
איוב"
הראשון
(איוב
ג
,
ב);
"וענית
ואמרת"
(דב'
כו
,
ה)
,
והשני
הוא
השבת
הדיבור
,
והוא
הנמצא
ברוב;
וכשאמר
כי
הקדוש
ברוך
הוא
הוא
העונה
,
כן
הוא
לקורא
ולצועק
,
וכשאמר
עליו
"נענה"
ונעניתי
-
הוא
נענה
לעונה
אליו
,
והוא
-
הקורא
והצועק.
בה
-
כתיב
בה"א
וקרי
באל"ף
,
כי
אותיות
אהו"י
מתחלפות.
ופירוש:
בעבור
שבא
ברוב
גלוליו
,
אענה
לו
כדי
לגלות
צפון
לבו.
וזהו
שאמר
אחריו:
למען
תפש
את
בית
ישראל
בלבם
-
שהם
מכסים
לבם
ממני
,
ואני
אתפשם
בלבם
,
שאגלה
להם
גילולי
לבם
ומחשבתם
הרעה.
ויונתן
תרגם
אני
יי'
נעניתי
לו
בא
ברוב
גילוליו:
"אנא
יי'
משתאיל
ליה
במימרי
דאתי
למתבע
אולפן
מן
קדמי
,
אף
על
גב
דמערב
בסגי
פולחן
טעוותא".
ותרגם
למען
תפש:
"בדיל
לקרבא
ית
בית
ישראל
למיתן
תיובתא
בלבהון
,
דסטו
מבתר
פולחני
ואיסתאבו
בפולחן
טעוותהון
כולהון".
ורבותינו
ז"ל
פרשו
(קידושין
מ
,
א):
למען
תפש
את
בית
ישראל
בלבם
-
כי
בעבודה
זרה
,
מחשבה
רעה
הקדוש
ברוך
הוא
מצרפה
למעשה;
כי
הם
לא
היו
עובדים
עבודה
זרה
אחר
שגלו
,
אלא
לפי
שהיו
חושבים
עליה
עדיין
,
חשבה
עליהם
כאלו
עבדוה.
נזורו
-
אפשר
שהנו"ן
שורש
,
ויהי
מן
הקל
לגזירת
'פָּעוֹל'
,
בשקל
"ולא
יכולו"
(שמ'
ח
,
יד)
,
מעניין
"וינזרו
מקדשי
בני
ישראל"
(וי'
כב
,
ב);
או
יהיה
מבנין
'נפעל'
,
משורש
'זור'
,
מעניין
"זָר"
(שם
,
י).
האדרש
אדרש
להם
-
מטעם
"נדרשתי"
(יש'
סה
,
א)
,
שטעמו
כמו
"נמצאתי"
(שם).
והנה
ה'דרישה'
יותר
נכבדת
מה'מענה'
,
באמרו
נעניתי
לו
,
כמו
ש'רצה'
יותר
נכבד
מ'שעה'
,
רוצה
לומר:
אמרו
"וישע
יי'
אל
הבל"
(בר'
ד
,
ד)
,
לכן
אמר
השם
לאלה
כי
לא
יהיה
נדרש
להם
,
אבל
יהיה
נענה.
אני
יי'
נעניתי
לו
בה
-
ואחר
זה
כתב
"אני
יי'
נענה
לו
בי"
(להלן
,
ז)!?
וטעם
הראשון
-
באותה
המראה
,
הנבואה
,
וטעם
השני
-
כנוי
לַשֵם
,
שהוא
המראֶה
לנביא
אותה
המראה
והנבואה;
והכל
ישוב
לענין
אחד.
והכונה
בכל
זה
,
כי
אמר
השם
,
שאע"פ
שאלה
רשעים
,
הנה
אחר
שיבאו
לנביא
האל
לשאול
דבר
,
הנה
השם
לא
ישתוק
ויחריש
מלדבר
לנביא
בזה
לגמרי
,
אבל
על
כל
פנים
ידבר
הוא
יתברך
אליו
בענינם
,
ויצוהו
שיוכיחם
ויעצם
עצה
טובה
,
ואע"פ
שהוא
יודע
שלא
ישמעו
לו.
והוא
יתברך
יעשה
כל
זה
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
,
ולא
יתנצלו
מחר
לאמר:
אלו
הודִעָנו
השם
רצונו
על
ידי
נביא
ולא
החריש
ממנו
,
לא
תעינו;
כל
שכן
שטוב
זה
בעיני
השם
אם
ישמעו
לו.
ואין
לנו
משל
יותר
נאות
בזה
מדברי
יוחנן
בן
קרח
וסיעתו
לירמיה
(יר'
מב
,
ב
-
ג)
,
כי
אֵלוּ
התחננו
לו
תחלה
והתחסדו
מאד
,
דרך
אונאה
וגנבת
הדעת
,
והכל
גלוי
וידוע
לפני
השם
יתברך
,
אבל
אע"פ
כן
ענה
השם
לירמיה
והשיבו
עצה
הגונה
שישיב
להם
,
ובאחרית
נתן
יי'
פניו
בהם
והכריתם
,
כמו
שיאמר
בכאן
"ונתתי
פני
באיש
ההוא"
וגו'
(להלן
,
ח).
למען.
הטעם:
לא
אענה
להם
בעבור
כבודם
,
רק
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
,
שלא
יוכלו
לאמר:
אנחנו
דרשנו
את
יי'
ולא
עננו;
כי
כל
זמן
שידרשוני
,
אני
מזומן
לענותם.
ויש
אומרים
(ראה
רד"ק
לעיל
,
ד
-
ה)
,
כי
כל
אלה
באים
לפני
הנביא
לדרוש
מאת
השם
העתידות
,
לנסות
אם
יֵדָעֵם;
והשם
אמר
,
כי
לא
ידרש
להם
על
מה
שידרשוהו
,
רק
יענה
ויגיד
להם
,
כי
הם
באים
אליו
בגלוליהם
לנסותו
אם
ידעֵם.
וזה
יעשה
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
,
שידעו
כי
הוא
יודע
צפון
לבם
ומחשבותם
ולא
נסתרו
מנגד
עיניו.
ומלת
תפוש
-
מקור
יוצא
,
והפעול:
ישראל.
ורבי
משה
קמחי
ז"ל
אמר
,
כי
זה
הנביא
-
נביא
שקר
הוא
,
וכן
פירושו:
לא
אדרש
אני
להם;
רק
"דבר"
עמם
בשמי
"ואמרת
אליהם"
,
כי
כל
"איש
מבית
ישראל
אשר
יעלה...
גלוליו
אל
לבו
ומכשול
עונו
ישים
נוכח
פניו"
ויבא
"אל
הנביא"
שהוא
נביא
השקר
,
ויעזוב
נביא
האמת
,
"אני
יי'"
אהי
נענה
לו
,
לאותו
הבא
אליו
"ברוב
גלוליו"
(לעיל
,
ד);
והטעם:
אשים
מענה
בפי
נביא
השקר
להיות
מכשול
לו
,
על
דרך
"אני
אצא
ואהי
רוח
שקר
בפי
כל
נביאיו"
(ראה
מ"א
כב
,
כב)
,
להטעותו
וללכת
למקום
חפצו
,
ויבא
שם
לידי
פגע
רע
וימות
שם
,
כדרך
שמת
אחאב
(ראה
מ"א
כב
,
כט
-
לח).
וזה
טעם
למען
תפוש
את
בית
ישראל;
והטעם:
לבם
שסר
מעלי
,
יתפשו
במצודה
רעה
(ע"פ
קה'
ט
,
יב)
על
ידי
האויבים.
ומלת
נזורו
-
מבנין
'נפעל'
מעלומי
העי"ן
,
כמו
"נכונו
ללצים
שפטים"
(מש'
יט
,
כט);
והוא
מגזרת
"זר"
(וי'
כב
,
י)
,
ושרשו
'זור'.
למען
תפוש
את
בית
ישראל
בלבם
-
אמור
להם
אלה
הדברים
,
שלא
יסברו
שאיני
חוקר
מה
שבלבבם
,
כי
אני
חוקר
הלבבות
ואני
תופש
אותם
בלבם
הרע
,
אשר
נזורו
מעלי
,
אע"פ
שמראים
עצמם
צדיקים
כאלה
,
שהם
רשעים
ועובדי
גילולים
ובאו
לדרוש
נבואה
מלפני.