תנ"ך - כי
איש
איש
מבית
ישראל
ומהגר
אשר־יגור
בישראל
וינזר
מאחרי
ויעל
גלוליו
אל־לבו
ומכשול
עונו
ישים
נכח
פניו
ובא
אל־הנביא
לדרש־לו
בי
אני
ה'
נענה־לו
בי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי֩
אִ֨ישׁ
אִ֜ישׁ
מִבֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֗ל
וּמֵהַגֵּר֘
אֲשֶׁר־יָג֣וּר
בְּיִשְׂרָאֵל֒
וְיִנָּזֵ֣ר
מֵאַחֲרַ֗י
וְיַ֤עַל
גִּלּוּלָיו֙
אֶל־לִבּ֔וֹ
וּמִכְשׁ֣וֹל
עֲוֺנ֔וֹ
יָשִׂ֖ים
נֹ֣כַח
פָּנָ֑יו
וּבָ֤א
אֶל־הַנָּבִיא֙
לִדְרָשׁ־ל֣וֹ
בִ֔י
אֲנִ֣י
יְהוָ֔ה
נַעֲנֶה־לּ֖וֹ
בִּֽי:
(יחזקאל פרק יד פסוק ז)
כִּי
אִישׁ
אִישׁ
מִבֵּית
יִשְׂרָאֵל
וּמֵהַגֵּר
אֲשֶׁר־יָגוּר
בְּיִשְׂרָאֵל
וְיִנָּזֵר
מֵאַחֲרַי
וְיַעַל
גִּלּוּלָיו
אֶל־לִבּוֹ
וּמִכְשׁוֹל
עֲוֺנוֹ
יָשִׂים
נֹכַח
פָּנָיו
וּבָא
אֶל־הַנָּבִיא
לִדְרָשׁ־לוֹ
בִי
אֲנִי
יְהוָה
נַעֲנֶה־לּוֹ
בִּי:
(יחזקאל פרק יד פסוק ז)
כי
איש
איש
מבית
ישראל
ומהגר
אשר־יגור
בישראל
וינזר
מאחרי
ויעל
גלוליו
אל־לבו
ומכשול
עונו
ישים
נכח
פניו
ובא
אל־הנביא
לדרש־לו
בי
אני
ה'
נענה־לו
בי:
(יחזקאל פרק יד פסוק ז)
כי
איש
איש
מבית
ישראל
ומהגר
אשר־יגור
בישראל
וינזר
מאחרי
ויעל
גלוליו
אל־לבו
ומכשול
עונו
ישים
נכח
פניו
ובא
אל־הנביא
לדרש־לו
בי
אני
יהוה
נענה־לו
בי:
(יחזקאל פרק יד פסוק ז)
אֲרֵי
גְבַר
גְּבַר
מִבֵּית
יִשׂרָאֵל
וּמִן
גִּיוֹרַיָא
דְּיִתגַּיְירוּן
בְּיִשׂרָאֵל
וְיִסטֵי
מִבָּתַר
פּוּלחָנִי
וְיַסֵיק
פּוּלחַן
טָעֲוָתֵיהּ
עַל
לִבֵּיהּ
וְתַקלַת
חוֹבוֹהִי
יְשַׁוֵי
לִקבֵיל
אַפּוֹהִי
וְיֵיתֵי
לְוָת
נְבִיָא
לְמִשׁאַל
לֵיהּ
בְּמֵימְרִי
אֲנָא
יְיָ
מִשׁתְּאֵיל
לֵיהּ
בְּמֵימְרִי
:
מבית
ישראל
-
ו':
ראה
לעיל
,
ד.
ויעל
-
ז'
(רפין):
*שמ'
י
,
יב;
ש"ב
כד
,
כב;
מ"א
כב
,
כ;
יח'
יד
,
ז;
עז'
א
,
ג;
דה"ב
יח
,
יט;
לו
,
כג.
לדרש
-
ח'
חסר:
עז'
ו
,
כא;
ז
,
י;
דה"א
כא
,
ל;
דה"ב
יט
,
ג;
כו
,
ה;
לא
,
כא;
לב
,
לא;
וכל
אורייתא
ונביאיי
(בר'
כה
,
כב;
שמ'
יח
,
טו;
מ"א
יד
,
ה;
כב
,
ח;
מ"ב
א
,
ג
,
ו
,
טז
(פעמיים);
כב
,
יח;
יח'
יד
,
ז;
כ
,
א
-
נמנים
כאחד)
בר
מן
ב'
(מלא):
ש"א
ט
,
ט;
הו'
י
,
יב.
נענה
-
ב':
יש'
נג
,
ז;
יח'
יד
,
ז.
מבית
ישראל
-
ו';
ומהגר
-
ל';
וינזר
-
ל';
ויעל
-
ז';
נענה
-
ב'.
נענה
לו
בי
-
"משתאיל
ליה
במימרי"
(ת"י)
,
אדרש
לו.
כי
איש
איש
מבית
ישראל
ומהגר
אשר
יגור
בישראל
וינזר
מאחרי
ויעל
גילוליו
אל
לבו
ומכשול
עוונו
ישים
נכח
פניו
ובא
אל
הנביא
לדרוש
לו
בי
אני
יי'
נענה
לו
בי
-
פתרונו:
נענה
לו
כשהנביא
בא
לדרוש
לו
,
אבל
אני
לא
אענה
לו
על
שאילתו
,
אלא
על
עבירתו
שבידו.
וראייה
לדבריי
מן
המקרא
של
מעלה:
"אני
יי'
נעניתי
לו
בה
ברוב
גילוליו"
(לעיל
,
ד)
-
כתיב
בה"א
ולא
באל"ף
-
כאן
לימדך
שעל
עבירות
שבידו
משיבו
,
ולא
על
שאילתו.
נענה
לו
בי
-
בעצמי
,
ולא
יוכל
להכחישני
,
שודאי
"בא
ברב
גלוליו"
(לעיל
,
ד)
,
ולא
אדרש
לו.
נענה
-
'דרשניין'
(בלעז:
מתווכח).
כי
איש
איש...
ומהגר
אשר
יגור
בישראל
-
זכר
הגרים
,
נראה
כי
מן
הכשדים
שבו
לדת
ישראל
משגלו
ישראל
בתוכם
,
כי
ראו
כי
אלהי
ישראל
בתוכם
אלהי
אמת
,
וכי
הביא
אליהם
כל
אשר
דבר
בעזבם
תורתו.
לדרוש
לו
בי
-
לדרוש
לנביא
בעבורי
,
שאתן
שאלתו.
אני
יי'
נענה
לו
בי
-
כי
אני
אענהו
בעבור
שמי
,
כדי
שאגלה
לו
צפון
לבו
הרע;
אבל
לא
אדרוש
לו
לתת
שאלתו
,
אבל
הפך
שאילתו
אתן
לו
,
שאתן
פני
בו.
כי
-
הטעם:
תדעו
כי
איש
איש
מבית
ישראל
ומן
הגר
,
שיעשה
כך
וכך
ויבא
אל
נביא
השקר
לדרוש
לו
בי
,
אני
יי'
נענה
לו
כאשר
יבא
לדרוש
בי.
והטעם
קצר
,
שהוא
חושב
כי
נביא
השקר
מדבר
עם
השם
,
אמר
לדרוש
לו
בי.
ומלת
נענה
-
כדמות
תואר
,
כמלת
'נִדְבָּר'
(ראה
יח'
לג
,
ל);
"נרגן"
(מש'
יח
,
ח);
הנקרא
האיש
'נדבר'
-
על
דרך
הדבור
שידבר
,
ו"נרגן"
-
על
דבר
הרגינות
שירגן.
ומלת
וינזר
-
מגזרת
"וינזרו
מקדשי
בני
ישראל"
(וי'
כב
,
ב)
,
והוא
ענין
הסרה
והפרשה.
ופירוש
זה
הפסוק
כפירוש
פסוק
שנזכר
למעלה
"לכן
דבר
אותם"
(פס'
ד)
,
על
כן
אין
צורך
לפרשו.
ולחזוק
הדבר
ולהכניס
הגר
נכתב
פעם
שנית.
ובא
-
אותו
הרשע
אל
הנביא
לדרוש
לו
בי
,
שאענה
לו
ברוח
קדשי.
אני
יי'
נענה
לו
בי
-
ברוח
קודשי!?
בתימה;
אינו
ראוי
שאענה
לו
,
אלא:
ונתתי
פני
באיש
ההוא
-
ואנקום
ממנו.