תנ"ך - ותקחי
את־בניך
ואת־בנותיך
אשר
ילדת
לי
ותזבחים
להם
לאכול
המעט
מתזנותך
מתזנותיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּקְחִ֞י
אֶת־בָּנַ֤יִךְ
וְאֶת־בְּנוֹתַ֙יִךְ֙
אֲשֶׁ֣ר
יָלַ֣דְתְּ
לִ֔י
וַתִּזְבָּחִ֥ים
לָהֶ֖ם
לֶאֱכ֑וֹל
הַמְעַ֖ט
מִתַּזְנוּתִָֽךְ
מִתַּזְנוּתָֽיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק כ)
וַתִּקְחִי
אֶת־בָּנַיִךְ
וְאֶת־בְּנוֹתַיִךְ
אֲשֶׁר
יָלַדְתְּ
לִי
וַתִּזְבָּחִים
לָהֶם
לֶאֱכוֹל
הַמְעַט
מִתַּזְנוּתִָךְ
מִתַּזְנוּתָיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק כ)
ותקחי
את־בניך
ואת־בנותיך
אשר
ילדת
לי
ותזבחים
להם
לאכול
המעט
מתזנותך
מתזנותיך:
(יחזקאל פרק טז פסוק כ)
ותקחי
את־בניך
ואת־בנותיך
אשר
ילדת
לי
ותזבחים
להם
לאכול
המעט
מתזנותך
מתזנותיך:
(יחזקאל פרק טז פסוק כ)
אֵיכָא
אַסגִּית
לְאַרגָּזָא
קֳדָמַי
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
דִּדבַרתּ
יָת
בְּנַך
וְיָת
בְּנָתַך
דַּעֲתִידִין
לְמִפַּק
מִנְהוֹן
תּוֹלְדָת
קוּדשָׁא
קֳדָמַי
וְנַכֵּיסתִּנוּן
לְהוֹן
קוּרבָּנִין
לְפֻלחָן
הַזְעֵירָא
הֲוָת
בְּעֵינַך
טָעֲוָתִיך
:
לאכול
-
י"ג
מלא:
ש"א
כ
,
ה
,
כד;
ש"ב
יג
,
ט;
טז
,
ב;
יז
,
כט;
מ"ב
ד
,
מ;
יח'
טז
,
כ;
מד
,
ג;
עמ'
ז
,
ב;
מי'
ז
,
א;
חב'
א
,
ח;
קה'
ה
,
יז;
דה"ב
ז
,
יג.
ותזבחים
-
ל';
מתזנותך
-
מתזנותיך
קרי.
אשר
ילדת
לי
-
היו
לו
חמשה
בנים
,
ארבעה
מהם
לעבוד
עבודה
זרה
ואחד
מוקצה
לבית
הספר
,
ובא
להקריב
אחד
מבניו
למולך
-
מקריב
לו
את
זה
שהקצה
ללמוד
תורה
,
במדרש
רבי
תנחומא
(?
וראה
איכ"ר
א
,
לו);
ואני
אומר:
אשר
ילדת
לי
-
אילו
הבכורות
,
וכן
הוא
אומר
בספר
הזה
"ואטמא
אותם
במתנותם
בהעביר
כל
פטר
רחם"
(יח'
כ
,
כו).
ותקחי
את
בנייך...
אשר
ילדת
לי
-
(איכ"
א
,
לו):
אם
היה
לו
ארבעה
בנים
,
היה
מלמד
לאחד
עבודת
השדה
,
ולשני
-
צורכי
הבית
,
ולשלישי
-
פרקמטיא
,
ולרביעי
-
תלמוד
תורה;
וכשהיה
מעביר
מבניו
למולך
היה
מניח
את
השלשה
,
והרביעי
,
שהיה
עוסק
בתלמוד
תורה
,
שורפו
למולך;
הוא
שאמר:
אשר
ילדת
לי.
דבר
אחר:
ותקחי
את
בניך
אשר
ילדת
לי
-
בנייך
שילדת
לי
,
שהיו
ראוין
להיות
לי
לעם
ולעבוד
אותי
,
ותזבחים
להם
לאכול.
המעט
מתזנותיך
-
בתמיה:
וכי
מעט
הם
תזנותיך?
המעט
מתזנותיך
-
המעט
לך
שאת
מזנה
עמם
,
שאת
עדיין
שוחטת
את
בניי
ונותנת
להם?!
בהעביר
אתם
(בנוסחנו:
אותם)
להם
-
באש.
ותקחי.
אשר
ילדת
לי
-
שנכנסו
בבריתי
ולי
היו
,
ואת
לקחת
אותם
ממני
ומתורתי
וזבחת
אותם
להם
,
לאכול
האש
אותם
ולהעביר
למולך;
כמו
שאמר
"לשרוף
את
בניהם
ואת
בנותיהם
באש"
(יר'
ז
,
לא).
ובמדרש
(ראה
איכ"ב
א
,
א
ופס"ר
כט):
אשר
ילדת
לי
-
מי
שהיו
לו
חמשה
בנים
,
נותן
מהם
ארבעה
לעבודה
זרה
ואחד
מקצה
לבית
הספר;
בא
להקריב
אחד
מבניו
למולך
-
מקריב
לו
את
זה
שהוקצה
ללמד
תורה.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"איכא
אסגיתא
לארגזא
קדמי
כנישתא
דישראל
,
די
דברת
ית
בנך
וית
בנתך
דעתידין
למיפק
מינהון
תולדת
קודשא
קדמי
,
ונכסתנון
להון
קרבנין
לפולחן;
הזעירא
הוה
בעיניך
טעותיך?!".
המעט
מתזנותיך
-
כתוב
בלא
יו"ד
וקרי
ביו"ד;
אמר:
המעט
לך
מה
שהכעסתִני
מצד
תזנותיך
,
שזנית
אחרי
אלהים
אחרים
לעבדם
ולהשתחות
להם
,
עד
שהכעסתִני
בבניך
ובבנותיך
,
שהיו
לי
,
וזבחת
אותם
להם?!
ולפי
שקשה
העבודה
הזאת
משאר
העבודות
,
חזר
עוד
ואמר:
ותשחטי
את
בני
-
אמר
בני
,
כמו
שאמר
אשר
ילדת
לי.
ותזבחים
להם
לאכל
-
גם
זה
היה
מכלל
מנהג
עובדי
עבודה
זרה
,
כי
יש
מינים
רבים
מהן
לאין
מספר;
וכבר
כתוב
בספר
יוסיפון
(ע' 32
- 33
)
מעשה
על
צלם
אחד
שהיה
אוכל
,
לפי
מחשבת
ההמון;
ובאור
גם
זה
בכלל
אוצר
יי'
יבא.
ותקחי.
ותזבחם
-
מלה
זרה
בעבור
קמצות
הבי"ת
,
ומשפטו
בשוא.
ומלת
להם
-
שבה
אל
הצלמים.
המעט
-
הה"א
לתימה;
ולא
בשוא
ופתח
כמשפט
,
בעבור
כי
אין
כח
בלשון
לקרא
פתח
חטף
אם
לא
יהיה
מלך
אחריו.
והפירוש:
הדבר
מעט
הוא
ממעשה
תזנותיך
אשר
את
עושה?!
כלומר:
הרבה.
ויש
אומרים
כי
הה"א
להודעה
,
ולא
נדגש
המ"ם
,
כמ"ם
"המדברים
אל
פרעה"
(שמ'
ו
,
כז);
והפירוש:
המעט
הוא
משאר
תזנותיך
,
שהם
רבים
וגדולים
מאלה.
והנכון
בעיני:
המעט
יחשב
בעיני
מתזנותיך
האחרים
,
אם
לא
תשחטי
בניך;
ועל
כן
חזר
פעם
שנית
זה
הטעם
בפסוק
הבא
אחרי
זה:
ותקחי
את
בניך
ואת
בנותייך
אשר
ילדת
לי
-
שיקראו
על
שמי.
ותזבחים
להם
-
שהעברתם
למולך.
המעט
נראה
לך
מתזנותייך
שעשית
,
להשתחות
לעבודה
זרה
ולהקריב
לה
זבחי
מתים
,
אלא
עוד
העברת
להם
בנייך
ובנותייך?!