תנ"ך - אל־כל־ראש
דרך
בנית
רמתך
ותתעבי
את־יפיך
ותפשקי
את־רגליך
לכל־עובר
ותרבי
את־תזנותך
תזנותיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶל־כָּל־רֹ֣אשׁ
דֶּ֗רֶךְ
בָּנִית֙
רָמָתֵ֔ךְ
וַתְּתַֽעֲבִי֙
אֶת־יָפְיֵ֔ךְ
וַתְּפַשְּׂקִ֥י
אֶת־רַגְלַ֖יִךְ
לְכָל־עוֹבֵ֑ר
וַתַּרְבִּ֖י
אֶת־תַּזְנוּתִָֽךְ
תַּזְנוּתָֽיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק כה)
אֶל־כָּל־רֹאשׁ
דֶּרֶךְ
בָּנִית
רָמָתֵךְ
וַתְּתַעֲבִי
אֶת־יָפְיֵךְ
וַתְּפַשְּׂקִי
אֶת־רַגְלַיִךְ
לְכָל־עוֹבֵר
וַתַּרְבִּי
אֶת־תַּזְנוּתִָךְ
תַּזְנוּתָיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק כה)
אל־כל־ראש
דרך
בנית
רמתך
ותתעבי
את־יפיך
ותפשקי
את־רגליך
לכל־עובר
ותרבי
את־תזנותך
תזנותיך:
(יחזקאל פרק טז פסוק כה)
אל־כל־ראש
דרך
בנית
רמתך
ותתעבי
את־יפיך
ותפשקי
את־רגליך
לכל־עובר
ותרבי
את־תזנותך
תזנותיך:
(יחזקאל פרק טז פסוק כה)
בְּרֵישׁ
כָּל
פָּרָשׁוּת
אוֹרַח
בְּנֵית
רָמָתִיך
וַאֲחֵלתּ
יָת
קְדוּשְׁתִיך
וְאִתחַבַּרתּ
לִיך
לְמִפלַח
לְטָעֲוָתָא
עִם
כָּל
דְּעָדֵי
וְאַסגֵּית
יָת
טָעֲוָתִיך
:
אל
-
כל
-
מן
'יעבר
בתוך
העיר'
(יח'
ט
,
ד)
עד
'בעשרים
וחמש
שנה'
(יח'
מ
,
א)
'על
כל
,
ועל
כל'
בר
מן
ג'
('אל
כל
,
ואל
כל'):
יח'
טז
,
כה;
כא
,
ט;
לא
,
ד.
את
-
ט'
פסוקים
בסיפרא
'את
את
את':
ראה
יח'
ח
,
יז.
לכל
-
עובר
-
ב':
יח'
טז
,
כה;
דה"ב
ז
,
כא.
תזנותיך
-
ב':
יח'
טז
,
כה;
כג
,
לה.
אל
-
כל
-
ראש
-
ל';
ותתעבי
-
ל';
ותפשקי
-
ל';
לכל
-
עובר
-
ב';
תזנותך
-
ב'
,
תיך
ק'.
ותפשקי
את
רגליך
-
לפי
שדימה
אותה
לזונה
דיבר
בלשון
תשמיש
,
שיש
בו
פיסוק
הרגלים
['איאקיישמש'
בלעז
(אולי
צ"ל:
'איאקלוושאש')].
ותתעבי
את
יופיך
-
פתרונו:
חללת
קדושתך
,
כאשה
הזאת
שהיא
טובת
חן
(ע"פ
נח'
ג
,
ד)
ויפת
תאר
,
ומחללת
את
יופיה
מרוב
תזנותיה;
וכן
תירגם
יונתן:
"ואחלית
ית
קדושתך
ואיתחברת
ליך
למיפלח
לטעוותא".
ותפשקי...
רגליך
לכל
עובר
-
כמו:
ותרחיבי
את
רגליך;
כדרך
אשה
מנאפת
,
שהרחיבה
יריכותיה
בתשמיש
לכל
באיה.
ותתעבי
את
יפיך
-
שהפקרת
גופך
לכל
,
בפיסוק
רגלים
לכל
עובר.
אל
כל
ראש
דרך.
אל
-
במקום
בי"ת
,
וכן
"ואל
הארון
תתן"
(שמ'
כה
,
כא)
-
כמו
'ובארון'.
אמר:
בפרשת
דרכים
בנית
רמתך
,
שיהיה
גלוי
ונמצא
לכל
עובר.
ותתעבי
את
יופיך
-
יופיך
והֲדָרך
שהיה
לך
,
שיצא
לך
"שם
בגוים
ביופיך
בהדרי
אשר
שמתי
עליך"
(לעיל
,
יד)
,
את
תיעבת
אותו
ולא
רצית
בו
במעשיך
הרעים
שעשית.
ויונתן
תרגם:
"ואחלית
ית
קדושתיך".
ואפשר
לפרש
ותתעבי
-
פועל
יוצא
לשלישי
,
כלומר
,
שיתעבו
אותך
אחרים
מרוב
שהפקרת
עצמך
לכל.
ותפשקי
את
רגליך
לכל
עובר
-
פִּסּוּק
הרגלים
הוא
מדֶרך
התשמיש
,
ולפי
שהמשילהּ
לזונה
אמר
כן.
ועניין
המליצה
הוא
,
שזמנת
עצמך
לכל
עובר
שיבא
עליך;
ועניין
המשל
הוא
,
שהפקרת
עצמך
לעבוד
כל
עבודה
זרה
שיספר
לך
כל
עובר
עליך.
תזנותיך
-
כתוב
בלא
יו"ד
וקרי
ביו"ד.
ותתעבי
-
מהבנין
'הכבד
הדגוש'
,
יוצא
לשני;
והעי"ן
לא
יוכל
להדגש
,
שהיא
גרונית.
והיא
כנוי
לגנאי
על
התקון
המשימות
בפנים.
ומלת
ותפשקי
-
כינוי
ערוה
,
והוא
מגזרת
"פושק
שפתיו
מחתה
לו"
(מש'
יג
,
ג);
והוא
ענין
פתח
,
שהיא
פתוחה
ומושכת
לזנות.
ולפי
דעתי
מלת
ותתעבי
-
יוצאה
לשלישי
,
והיא
כמשמעה;
והטעם:
היית
מסבבת
לתעב
יופיך
בעבור
שפשקת
ירכיך
לכל
עובר;
כי
הזונה
הנואפת
עם
כל
איש
,
יתעבוה
וימאסוה;
וכמוהו
בטעם
"הן
אתה
קצפת
ונחטא"
(יש'
סד
,
ד)
-
בעבור
שנחטא
תקצוף
עלינו.
וכל
אלה
הפעלים
הופכין
אותם
לשעבר
כמנהג.
ותפשקי
את
רגלייך
-
לשון
פתיחה
הוא
,
כמו
"פושק
שפתיו"
(מש'
יג
,
ג).