תנ"ך - כה־אמר אדני ה' יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּה־אָמַ֞ר אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה יַ֣עַן הִשָּׁפֵ֤ךְ נְחֻשְׁתֵּךְ֙ וַתִּגָּלֶ֣ה עֶרְוָתֵ֔ךְ בְּתַזְנוּתַ֖יִךְ עַל־מְאַֽהֲבָ֑יִךְ וְעַל֙ כָּל־גִּלּוּלֵ֣י תוֹעֲבוֹתַ֔יִךְ וְכִדְמֵ֣י בָנַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תְּ לָהֶֽם: (יחזקאל פרק טז פסוק לו)

טקסט וניקוד:

כֹּה־אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל־מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כָּל־גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם: (יחזקאל פרק טז פסוק לו)

טקסט בלבד:

כה־אמר אדני ה' יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם: (יחזקאל פרק טז פסוק לו)

תיקון קוראים:

כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם: (יחזקאל פרק טז פסוק לו)
כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים חֲלָף דְּאִתגַּלִיאַת בַּהתְּתִיך וְאִיתַּחזִי קְלָנִיך בְּדִטעֵית בָּתַר רָחֲמַך וְיָת כָּל חוֹבֵי פוּלחַן טָעֲוָת תּוֹעֵיבְתִיך וּכחוֹבַת דַּם בְּנַך דִּנכֵסתּ לְהוֹן :

כה - אמר - ח' בטעמא (גרשיים , בסיפרא): ראה יח' ו , יא.

כה - אמר - ח' בט'; נחשתך - ל'; ותגלה - ל'; וכדמי - ל'.

השפך נחשתך - הוא לשון שוליים , שקורין 'פונץ' [בלעז]; וכן הרבה בסדר טהרות (משנה כלים ח , ג; ט , א , ג): נחשתו של תנור. השפך נחשתך - מרוב תאות זנות היה מקורך זב. ועל כל גילולי תועבותיך - ויען כל גילולי תועבותיך. ובדמי (בנוסחנו: וכדמי) בניך - ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בעניין: "הנני מקבץ" וגו' (להלן , לז).

יען השפך נחשתך - נגלה יסודך. [והביא (ראה רש"י) ראיה מן המשנה (כלים ח , ג): נחושתו של תנור]. אשר ערבת עליהן (בנוסחנו: עליהם) - אשר נעמת. [פירש (רש"י ?): השפך נחשתך להם , לזנות אליהם]. ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת. את כל אשר אהבת - הם בני מצרים ובני אשור וכל כשדים (ע"פ יח' כג , כג) , על כל אשר שנאת - אלו בני פלשתים; כעניין שנאמר "ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים" (לעיל , כז).

השפך נחשתך - לב זונה ורוח זנונים שבקרבך שפכת והוצאת לזנות , להִפָּקֵר עם הכל , כנחשת ופסולת הנשפך ומתגלה מחום האש; כן מחום יצר עבירה שבוער בך נפקרת לכל. גם יש לומר: השפך נחשתך - שלא יכול להכיל חלאתו וריקוחו מרוב חומו , כענין "למען תחם וחרה נחשתה" (יח' כד , יא).

כה אמר יי' אלהים יען השפך נחשתך - פירושו: 'תחתיתך'; ובאמרו אחריו ותגלה ערותך הוא כפל עניין במלות שונות; כי עניין השפך כעניין ותגלה , כי הדבר הנשפך נגלה ונראה; ועניין נחשתך כעניין ערותך , כי תחתית האשה היא הערוה , ונחשתך - תחתיתך , כמו "וחרה נחשתה" (יח' כד , יא) , וכן בדברי רבותינו ז"ל (תוס' כלים ז , ב) 'נחשתו שלתנור' , פירוש: תחתיתו. ויונתן תרגם: "חלף דאיתגליאת בהתתיך". ועניין זה המשל , כי נגלו מעשיה הרעים לעיני העמים בקבלת עונש גדול על מעשיה הרעים , וכעניין זה אמר הושע "אגלה את נבלותה לעיני מאהביה" (ב , יב). מאהביך - הם שהיתה מתחברת להם לעבוד עבודה זרה שלהם. וכדמי בניך - בכ"ף , פירוש: כאותו החטא קבלת עונש , מדה כנגד מדה: את לא חמלת על דמי בניך שזבחת להם , גם אני לא חמלתי על דמך והבאתי עליך חרב נוקמת נקם ברית (ע"פ וי' כו , כה). אשר נתת להם - לגלולים שזכר.

נחשתך - כמו "וחרה נחשתה" (יח' כד , יא) , שהוא על שיפולי הכלי ותחתיהו; ואם בכלל זה השרש , רוצה לומר: נָחָש , הנה ענינו אחד בסוג , והוא מונח לכל דבר רע וקשה בכלל. ובאורו יותר יארך מאד , ואין זה מקומו , והכל אוצר יי' יבא.

יען. מלת יען באה עם הגמול לעולם; והטעם: מן עשית כל אלה , אעשה לך כך וכך. ומלת השפך - מקור מבנין 'נפעל' , כמו "ביום הגמל את יצחק" (בר' כא , ח). נחשתך - מלה זרה ונכריה , וגזרו אותו מלשון רבותינו , שאמרו (משנה כלים ח , ג) 'נחשתו שלתנור'; ופירושו: תחתיתך , והוא כנוי ערוה; והעד: ותגלה ערותך , כי הוא טעם כפול. גם דברי המתרגם לְעֵד , שאמר: "חלף דאתגליאת בהתתך" , כתרגום "והחזיקה במבושיו" (דב' כה , יא): "ותתקף בבית בהתתיה". ושאלתי לאחד מחכמי התלמוד , למה כנו ה'תחת' - 'נחשת' , והוא השיב: מפני שחזק וסובלת מהתשמיש הרבה. וטעם השפך - שהיא שופעת מרוב תאות זנות. וטעם ובדמי (בנוסחנו: וכדמי) - והענין: דמי בניך שתשפכי , אשר נתת אותם לצלמים , אעשה לך , שאשפוך גם אני דמך. ומלת נתת - יענה למלת בניך ולא למלת ובדמי , כמו "קול דודי הנה זה בא" (שה"ש ב , ח) , שיענה מלת "בא" ל"דודי" , ולא ל"קול"; ורבים כמוהו.

יען השפך נחשתך - שמרוב תאות הזנות היתה זבה דם. נחשתך הוא ערוותך; בלשון חכמים (משנה כלים ט , א) 'נחשתו שלתנור' קורא לקרקעיתו שלמטה.
ריכוז קישורים