תנ"ך - בת־אמך
את
געלת
אישה
ובניה
ואחות
אחותך
את
אשר
געלו
אנשיהן
ובניהן
אמכן
חתית
ואביכן
אמרי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּת־אִמֵּ֣ךְ
אַ֔תְּ
גֹּעֶ֥לֶת
אִישָׁ֖הּ
וּבָנֶ֑יהָ
וַאֲח֨וֹת
אֲחוֹתֵ֜ךְ
אַ֗תְּ
אֲשֶׁ֤ר
גָּֽעֲלוּ֙
אַנְשֵׁיהֶ֣ן
וּבְנֵיהֶ֔ן
אִמְּכֶ֣ן
חִתִּ֔ית
וַאֲבִיכֶ֖ן
אֱמֹרִֽי:
(יחזקאל פרק טז פסוק מה)
בַּת־אִמֵּךְ
אַתְּ
גֹּעֶלֶת
אִישָׁהּ
וּבָנֶיהָ
וַאֲחוֹת
אֲחוֹתֵךְ
אַתְּ
אֲשֶׁר
גָּעֲלוּ
אַנְשֵׁיהֶן
וּבְנֵיהֶן
אִמְּכֶן
חִתִּית
וַאֲבִיכֶן
אֱמֹרִי:
(יחזקאל פרק טז פסוק מה)
בת־אמך
את
געלת
אישה
ובניה
ואחות
אחותך
את
אשר
געלו
אנשיהן
ובניהן
אמכן
חתית
ואביכן
אמרי:
(יחזקאל פרק טז פסוק מה)
בת־אמך
את
געלת
אישה
ובניה
ואחות
אחותך
את
אשר
געלו
אנשיהן
ובניהן
אמכן
חתית
ואביכן
אמרי:
(יחזקאל פרק טז פסוק מה)
לְמָא
הֲוֵית
בְּרַתָּא
לְאַרעָא
דִּכנַעַן
לְמֶעֱבַד
כְּעוּבָדֵי
עַמַהּ
דְּאִתָּרַכוּ
אֲבָהָן
עִם
בְּנִין
וַאֲחָתָא
לִסדֹם
וַעֲמוֹרָה
דְּאִשׁתֵּיצִי
עַמְהוֹן
אֲבָהָן
עִם
בְּנִין
הֲלָא
אִמְכוֹן
שָׂרָה
בֵּינֵי
חִתָּאֵי
הֲוָת
וְלָא
עֲבַדַת
כְּעוּבָדֵיהוֹן
וַאֲבוּכוֹן
אַברָהָם
בֵּינֵי
אֱמוֹרָאֵי
הֲוָה
וְלָא
הַלֵיך
בְּעֵיצָתְהוֹן
:
ובניהן
-
ג'
(בלישנא):
בר'
לא
,
מג;
יח'
טז
,
מה;
כג
,
לז.
ואביכן
-
ב':
בר'
לא
,
ז;
יח'
טז
,
מה.
געלת
-
ל';
אנשיהן
-
ל';
ובניהן
-
ל';
אמכן
-
ל';
ואביכן
-
ב'
התל
בי.
בת
אמך
-
אומה
של
כנען
,
אשר
ירשתם
את
ארצם.
גועלת
אישה
ובניה
-
אשר
הרבו
תועבותם
עד
כי
געלה
והקיאה
הארץ
את
יושביה
,
האבות
והבנים
יחד.
ואחות
אחותך
-
סדום
,
הסמוכה
לארץ
ישראל.
אמכם
(בנוסחנו:
אמכן)
חתית
וגו'
-
תירגם
יונתן:
"הלא
אמכון
שרה
,
ביני
חיתאי
הות
ולא
עבדת
כעובדיהון
,
ואבוכון
אברהם
-
ביני
אמוראי
,
ולא
הליך
בעצתהון".
כאמה
בתה
-
כמעשה
האם
כן
מעשה
הבת.
ומה
היו
מעשה
אמך?
אילו
הם
מעשה:
גועלת
אישה
ובניה
-
מואסת
בבעלה
ובבניה
שילדה
,
שאינה
חשה
אם
יצא
עליה
שם
דופי
שמזנה
תחת
בעלה
,
ודבר
זה
הוא
שמץ
(עיין
פסחים
ג
,
ב)
לבעלה
ולבניה.
והאם
והאב
-
מפרש
בסוף
המקרא
מי
הם
,
כשם
שאומר:
אמכן
חתית
ואביכן
אמורי.
ואחות
אחותך
את
אשר
געלו
אנשים
ובניהם
,
וגם
שני
אחיות
היו
לך
שאף
הן
תפשו
דרך
אביהן
ואימותן.
בת
אמך
את
-
ודאי
זו
גדלה
בין
האמרי
והחתי
,
שהיא
עשה
כמעשיהם:
לגעול
אנשיהן
ולנאף
את
זרים
,
ולגעול
בניהם
ולשחטם
למולך.
בת
אמך
את
-
שדומה
לה
במעשיה
,
עד
שיאמרו
עליך:
'בת
אמה
היא'
,
וכמו
שגעלה
היא
אישה
ובניה
,
כמו
שכתוב
"כאשר
קאה
את
הגוי
אשר
לפניכם"
(וי'
יח
,
כח);
וה'גיעול'
וה'קיא'
-
עניין
אחד.
ואישה
ובניה
-
משל
על
המלך
ועל
העם
דרך
פרט
,
כי
על
דרך
כלל
העם
היא
הכְּנסה
,
והיא
הבת
,
כן
ירושלם
געלה
מלכה
ועמה.
ואחות
אחותך
את
-
וכן
את
אחות
אחותך
"סדום"
(להלן
,
מו)
,
שדומים
מעשיך
למעשיהם
,
שהיו
אנשי
חמס
ותועבות
אחרות
,
וכן
את
כמוה.
ואמר
אחותך
,
לפי
שהיתה
שכנה
לה;
ואמר
געלו
,
לשון
רבים
,
על
סדום
ועמורה
,
ואמר
אחותך
-
דרך
כלל;
גם
סדום
היה
עיקר
המלכות.
אנשיהן
ובניהן
-
מלכיהם
ועמם
וכל
היקום
אשר
בה
,
כי
נהפכה
הארץ.
אמכן
חתית
ואביכן
אמרי
-
ידמה
למעשיכם
כי
אמכם
היתה
חתית
ואביכם
היה
אמרי
,
שעשיתם
כמעשיהם;
ולא
כן
,
אלא
אמכם
ואביכם
היו
צדיקים
,
אברהם
ושרה
,
יצחק
ורבקה
,
יעקב
ונשיו
,
ולא
למדתם
מעשיהם
הטובים
,
אלא
למדתם
מעשה
הארץ
אשר
באתם
בה
,
כאלו
אביכם
ואמכם
היו
אמרי
וחתי
ושאר
האומות
ההם
יושבי
הארץ.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"למה
הוית
ברתא
לארעא
דכנען
למעבד
כעובדי
עמא
,
דאתרכו
אבהן
עם
בנין
ואחתא
לסדום
ועמורה
דאישתיצי
עמהון
אבהן
עם
בנין
,
הלא
אימכון
שרה
ביני
חיתאי
הות
ולא
עבדת
כעובדיהון
,
ואבוכון
אברהם
ביני
אמוראי
ולא
הליך
בעיצתהון".
אמכן
חתית
ואביכן
האמורי
(לפנינו:
אמרי)
-
זה
הפוך
בלשון
ממה
שקדם:
"אביך
האמורי
ואמך
חתית"
(לעיל
,
ג)
,
אבל
המכוון
אחד;
ומי
שיתן
בזה
טעם
וסבה
הוא
מכוין
כונות
לא
כון
אומרם.
וזכור
זה
והקש
על
זה.
בת.
גועלת
-
כמו
"מואסת"
(יח'
כא
,
טו)
,
כמוהו
געלו;
ובתורה:
"וגעלה
נפשי
אתכם"
(וי'
כו
,
ל).
ואחות
אחותך
-
הטעם
כפול.
וזה
הפסוק
פירוש
המשל
"אביך
האמורי
ואמך
חתית"
(לעיל
,
ג):
כן
נדמה
במעשיך
,
שהיית
חתית
ואביכן
אמורי
,
ולא
היית
בת
אברהם
ושרה.
בת
אמך
את
גועלת
אישה
ובניה
-
מפני
שנתגדלו
בארץ
כנען
ולמדו
מעשיהם
,
קורא
אותן
'בנותיהן';
וכמו
שהאמוריות
היו
מזנות
תחת
בעליהן
והיו
מואסות
בבעליהן
ובבניהן
ללכת
אחרי
הנואפים
,
כן
עשיתם
גם
אתם.
ואחות
אחותך
את
-
את
דומה
לסדום.
ואמכם
היא
חתית
,
ואביכן
הוא
אמורי
-
שכל
דרכיהם
למדת
לעשות.