תנ"ך - הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִנֵּה־זֶ֣ה הָיָ֔ה עֲוֺ֖ן סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֑ךְ גָּא֨וֹן שִׂבְעַת־לֶ֜חֶם וְשַׁלְוַ֣ת הַשְׁקֵ֗ט הָ֤יָה לָהּ֙ וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ וְיַד־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן לֹ֥א הֶחֱזִֽיקָה: (יחזקאל פרק טז פסוק מט)

טקסט וניקוד:

הִנֵּה־זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת־לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד־עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה: (יחזקאל פרק טז פסוק מט)

טקסט בלבד:

הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה: (יחזקאל פרק טז פסוק מט)

תיקון קוראים:

הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה: (יחזקאל פרק טז פסוק מט)
הָא דֵין הֲוָה חוֹב סְדֹם אֲחָתִיך גֵּיוְתָנִין סָבְעִין לַחמָא וּשׁלֵיוָא וּשׁדוֹכְיָא הֲוָה לַהּ וּלכַפרָנַהָא וְיַד מִסכֵּין וְחַשִׁיך לָא אַתקֵיפַת :

הנה - י' ראשי פסוקים בסיפרא: ראה יח' ג , ח. גאון - ג': יח' טז , מט; מש' טז , יח; איוב מ , י. וחד: וגאון - מש' ח , יג.

גאון ג' גאון שבעת לחם לפני שבר גאון עדה נא גאון וגבה. וחד גאה וגאון.

גאון - ג'.

הנה זה - שהרי זה. גאון שבעת לחם - כענין "פן תאכל ושבעת... ורם לבבך ושכחת את יי'... ואמרת... כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יב - יז). ושלות השקט - מוסב על גאון; לומר , שהיו מתגאים בשובע ובשלוה שהיה להם.

הנה זה. גאון - גאון היה לה , שבעת לחם ושלות השקט היה לה - למה היה לה גאון? לפי שהיה לה שובע לחם ושלות השקט. וסמיכות 'שלוה' אל השקט - לרוב השלום. שבעת - שם או תואר בפלס "שפלת קומה" (יח' יז , ו). וטעם היה לה - אל ושלות השקט.

הנה זה היה עון סדום וגו' - בזה פרש הנביא הזה מה שכתוב בתורה "זעקת סדום" וגו' (בר' יח , כ) , "ובני סדם רעים" וגו' (ראה בר' יג , יג) , וכְדַי הוא לסמוך עליו! ודי בזה עֵד נאמן , כי עיקר ספרי הנביאים - לעשות פירוש לכל מה שכתב בתורה; וזה ענין יקר , אין כמהו , ובאור כלל זה אוצר יי' יבא. גאון שבעת לחם וגו' - הנה לא היה עון בידיה לה שבעת לחם וכן שלות השקט , אבל העון היה כי התגאו בהיות להם כל זה , וזה עון גדול כמו שיבאר בזה כן , "ותגבהין" (בנוסחנו: ותגבהינה; להלן , נ) , כל שכן עד שיד עני ואביון לא החזיקו. וזה רמז משה באמרו "זעקת סדם" וגו' (בר' יח , כ) , כי היו העניים צועקים , כמו שכתוב "והיה כי יצעק אלי ושמעתי" וגו' (שמ' כב , כו); "שמע אשמע צעקתו" וגו' (שם , כב). ודי בזה עֵד נאמן לרמזי התורה , רוצה לומר , שהכל רמוז בתורה , כמו שבארנו. "זעקת" (בר' יח , כ) - ולא אמר עון , אבל אמר אחריו "וחטאתם" וגו' (שם); ובאור זה יותר אוצר יי' יבא. ועתה ראה איך אבן עזרא וזולתו מן המפרשים לא יוכלו להבין כונת משה בשם "זעקת סדום" , ויחזקאל הבין זה כי היה מקרובי הקבלה מפי משה , לשמרם ספרו. ואין ספק אצלי שמשה רבנו , שנתן התורה ליהושע ולמדוֹ פרושה מלה מלה וגזרה גזרה , הנה עשה כן בספר בראשית כמו בספר ויקרא; וזכור זה מאד מאד , ובאור זה יותר אוצר יי' יבא.

הנה. גאון - שם נפרד , כמו "חזון" (ש"א ג , א) , "רזון" (יש' י , טז). וחסר הנסמך למלת שבעת , כמו "האהלה שרה" (בר' כד , סז) , שפירושו 'האהלה אהל שרה'; וככה זה: גאון - גְאון שבעת לחם; ופירושו: מרבית שבעת לחם. או הם שני ענינים: גאון ושבעת לחם , והעד: "ותגבהינה ותעשינה תועבה" הנאמר אחרי כן (פס' נ); וחסר ממנה וי"ו החבור , כמו "אודם פטדה" (שמ' כח , יז) , ועניינו 'אודם ופטדה'. והם שם , כמו "ברשעת הגוים" (דב' ט , ה). ושבעת הוא כענין "שבע גדול" (בר' מא , כט). ושלות השקט - פירושו: על דבר השקט היה לה שלוה. והוא מבעלי הה"א , כי הוי"ו תחת ה"א כמנהג אהו"י , ואיננה מן השלמים בעבור שמצאנו מלת "שָלַוְתִי" (איוב ג , כו) , כי היא מלה זרה. ויש אומרים , כי הוי"ו מושכת בעד השקט , והתי"ו תחת ה"א , כמו "ושבת לנשיא" (יח' מו , יז); פירושו: 'שלוה והשקט'. וטעם זה היה - כאומר: זה מעט היה , שלא הרבתה לפשוע כמותך; כן דעת מפרשים רבים. והנכון בעיני , כן הפירוש: זה היה עון - גָדול; אחותך - זה היה העון הקשה בעיני מכל אשר עשתה , שהיה לחם הרבה , ושלוה והשקט היה לה , ולא החזיקו יד עני ואביון. והוצרכתי לפרש ככה , בעבור מצאנו כתוב "ואנשי סדום רעים וחטאים ליי'" (בר' יג , יג); "הוציאם אלינו ונדעה אותם" (בר' יט , ה); ועם כל זה רצה לאמר , שלא הרבה לפשוע כמוה.

גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה - גאון ושובע של לחם היה לה. ואין פירושו , שהיתה שְׂבֵיעַת לחם , אלא: שובע שללחם; במשקל "אומר" (תה' יט , ג) - "אִמְרַת יי'" (ש"ב כב , לא) , כך: 'שובע' , "שבעך" (דב' כג , כה) - שִבְעַת לחם.
ריכוז קישורים