תנ"ך - ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָה וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה תוֹעֵבָ֖ה לְפָנָ֑י וָאָסִ֥יר אֶתְהֶ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר רָאִֽיתִי: ס (יחזקאל פרק טז פסוק נ)

טקסט וניקוד:

וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי: ס (יחזקאל פרק טז פסוק נ)

טקסט בלבד:

ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי: ס (יחזקאל פרק טז פסוק נ)

תיקון קוראים:

ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי: ס (יחזקאל פרק טז פסוק נ)
וְאִתרָרַבָא וַעֲבַדָא תוֹעֵיבָא קֳדָמַי וְאַגלִיתִּי יָתְהוֹן כְּמָא דִגלֵי קֳדָמָי :

ותגבהינה - ל'.

ותגבהנה - היא ובנותיה , כמו שמפורש באיוב "ארץ ממנה יצא לחם" (כח , ה) , וכל העניין , עד "שאמרו: נשכח תורת רגל מארצינו , שאין באין אלא לחסרינו" (ראה תנח' אחרי מות א; במ"ר ט , כד). ואסיר אתהן כאשר ראיתי - דרכם , כעניין שנאמר בסדום "ארדה נא ואראה" וגו' (בר' יח , כא).

ואסיר אתהן כאשר ראית (בנוסחנו: ראיתי). ותצדקי את אחותך - שהרבית לפשוע ולעשות מהן; מעשים מכוערים מאחותך , שנראו מעשיה מתוקנין כנגד מעשיך.

ותגבהינה - כמו 'ותגבהנה' , אלא בא כן לְזַוֵג המלות מפני מלת תעשינה. או יאמר כן גם בלא זווג , כמו "תבאנה" ו"תבואינה" (יר' ט , טז). ואמר ותגבהינה , לשון רבות , על סדום ובנותיה שזכר (לעיל , מט). ויהיה פירוש ואסיר אתהן - שהשחתי העם והערים כולם , כי הפכתי אותם שלא יהיה שם יישוב; זהו ואסיר. או יהיה פירוש ותגבהינה - על סדום ועל שומרון שזכר (לעיל , מו) , ויהיה פירוש ואסיר - זאת בגלות וזאת בהשחתה. ופירוש כאשר ראיתי - כמו שנראה לי כי משפטם כן. או פירוש כאשר ראיתי - כמו שאמר בסדום "ארדה נא ואראה" (בר' יח , כא). והנכון , כי פירוש ותגבהינה ואסיר אתהן - על סדום ובנותיה , כי זכר סדום בפרט (לעיל , מח - מט) אחר שזכר אותה בכלל עם שומרון (לעיל , מו); וכן פרט אחר זה שמרון ואמר: ושמרון. מהנה - משמרון ובנותיה. ותצדקי את אחותיך - כשאדם רואה כל תועבותיך , חושב אותן צדיקות כנגד מעשיך הרעים , כאלו את שמת אותן צדיקות. אחותך - כתוב לשון יחידה , וקרי אחותיך , לשון רבות; הכתוב - על שמרון , והקרי - על שמרון וסדום. עשיתי - כתוב ביו"ד יתירה.

ותגבהין (בנוסחנו: ותגבהינה) ותעשינה תועבה לפני - אין זה כטעם תועבות רבות , כי אם כן , מה היה זה המיעוט שעשו בערך לישראל? אבל כל עצם עונם היה הגאון והגַבהוּת , ואחת מתולדות זה היה כי "יד עני ואביון לא החזיקה" (לעיל , מט); ואולם הגאות מצד עצמו הוא חסרון גדול בנפש , והוא דבר נתעב לפני השם , כמו שמפורסם בכל הספרים , ובפרט "גאה וגאון" וגו' "שנאתי" (מש' ח , יג); ולכן אמרוֹ ותעשינה תועבה הוא פירוש גדול אל ותגבהינה , וכאלו אמר: ותגבהינה , וזה תועבה לפני. וגם באור זה אוצר יי' יבא.

ותגבהינה - דמו העברים קריאתה למלת ותעשינה בעבור צחות , כמנהגם במלות אחרות זולתה , כמו "ומוצאיו ומובאיו" (יח' מג , יא); ומשפטה להיות 'תגבַּהְנה' , כמו "תשלחנה" (שו' ה , כו); "תכרענה" (איוב לט , ג); כי היא מן השלמים , ומלת ותעשינה - מהנחים באחרית; ושניהם פעלים לשעבר לנקבות רבות , שלא לנוכח. ופירושו: כאשר גבהו ועשו תועבה , שלא החזיקו "יד עני ואביון" (לעיל , מט) , הסירותי אתהן מלפני כאשר ראיתי זאת התועבה; והוא מפורש בתורה: "ויי' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש" (בר' יט , כד).

ותגבְּהֶינה ותעשינה - נשתנו התנועות; שהיה ראוי להיות 'ותגבַּהְנה' - פתח בבי"ת ושבא בה"א , ובא שבא בבי"ת וצירי (לפנינו: סגול) בה"א.
ריכוז קישורים