תנ"ך - ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותך אחותיך בכל־תועבתיך אשר עשיתי עשית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשֹׁ֣מְר֔וֹן כַּחֲצִ֥י חַטֹּאתַ֖יִךְ לֹ֣א חָטָ֑אָה וַתַּרְבִּ֤י אֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ מֵהֵ֔נָּה וַתְּצַדֲּקִי֙ אֶת־אֲחוֹתִַ֔ךְ אֲחוֹתַ֔יִךְ בְּכָל־תּוֹעֲבֹתַ֖יִךְ אֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתי עָשִֽׂית: (יחזקאל פרק טז פסוק נא)

טקסט וניקוד:

וְשֹׁמְרוֹן כַּחֲצִי חַטֹּאתַיִךְ לֹא חָטָאָה וַתַּרְבִּי אֶת־תּוֹעֲבוֹתַיִךְ מֵהֵנָּה וַתְּצַדֲּקִי אֶת־אֲחוֹתִַךְ אֲחוֹתַיִךְ בְּכָל־תּוֹעֲבֹתַיִךְ אֲשֶׁר עָשִׂיתי עָשִׂית: (יחזקאל פרק טז פסוק נא)

טקסט בלבד:

ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותך אחותיך בכל־תועבתיך אשר עשיתי עשית: (יחזקאל פרק טז פסוק נא)

תיקון קוראים:

ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־אחותך אחותיך בכל־תועבתיך אשר עשיתי עשית: (יחזקאל פרק טז פסוק נא)
וְשׁוֹמְרוֹן כְּפַלגוּת חוֹבַך לָא חַבַת וְאַסגִּית יָת תּוֹעֵיבָתִיך מִנְהוֹן וְזַכֵּית יָת אֲחָתִיך בְּכָל תּוֹעֵיבָתִיך דַּעֲבַדתּ :

ושמרון - ב': יח' טז , נא , נה. חטאתיך - ה' וחסר (בלישנא): יר' ל , יד , טו; יח' טז , נא , נב; איכה ד , כב. חטאה - ב': יר' נ , יד; יח' טז , נא. מהנה - ז': וי' ד , ב; יש' לד , טז; יר' ה , ו; יח' טז , נא; מב , ה; תה' לד , כא; דה"א כא , י. אחותיך (קרי; אחותך כתיב) - ג' (בלישנא): יח' טז , נא , נה , סא. תועבתיך - ה' חסר: ראה יח' ה , ט.

אחותיך ב' וחד ואחותיך וסימנהון שמרון אדכרת לסדם. ושמרון חס' י'.

ושמרון - ב'; כחצי - ל'; חטאה - ב'; מהנה - ז'; ותצדקי - ל'; אחותך - ג' , תיך ק'; תועבתיך - ה' חס'; עשיתי - עשית ק'.

ותצדקי את אחותיך - קודם שהתעבת יותר מהן , היו נידונות לחובה; וכיון שהרשעת מהן , עשית אותן כצדקניות , ונתת להן פתחון פה לומר: יש שהכעיסוך יותר ממנו.

ואסיר אתהן כאשר ראית (בנוסחנו: ראיתי). ותצדקי את אחותך - שהרבית לפשוע ולעשות מהן; מעשים מכוערים מאחותך , שנראו מעשיה מתוקנין כנגד מעשיך.

ושמרון - ואף שמרון , שעשתה כמעשיך. ותצדקי את אחותך - כענין "צדקה נפשה משובה ישראל מבגדה יהודה" (יר' ג , יא); שאע"פ שאף (היא) חטאה ורעה , לפי מעשיך - צַדֶּקֶת. והיא רשעה וגָלתה , לומר: יפה הגיע לה; באותו דין תהיי נדונת.

ותגבהינה - כמו 'ותגבהנה' , אלא בא כן לְזַוֵג המלות מפני מלת תעשינה. או יאמר כן גם בלא זווג , כמו "תבאנה" ו"תבואינה" (יר' ט , טז). ואמר ותגבהינה , לשון רבות , על סדום ובנותיה שזכר (לעיל , מט). ויהיה פירוש ואסיר אתהן - שהשחתי העם והערים כולם , כי הפכתי אותם שלא יהיה שם יישוב; זהו ואסיר. או יהיה פירוש ותגבהינה - על סדום ועל שומרון שזכר (לעיל , מו) , ויהיה פירוש ואסיר - זאת בגלות וזאת בהשחתה. ופירוש כאשר ראיתי - כמו שנראה לי כי משפטם כן. או פירוש כאשר ראיתי - כמו שאמר בסדום "ארדה נא ואראה" (בר' יח , כא). והנכון , כי פירוש ותגבהינה ואסיר אתהן - על סדום ובנותיה , כי זכר סדום בפרט (לעיל , מח - מט) אחר שזכר אותה בכלל עם שומרון (לעיל , מו); וכן פרט אחר זה שמרון ואמר: ושמרון. מהנה - משמרון ובנותיה. ותצדקי את אחותיך - כשאדם רואה כל תועבותיך , חושב אותן צדיקות כנגד מעשיך הרעים , כאלו את שמת אותן צדיקות. אחותך - כתוב לשון יחידה , וקרי אחותיך , לשון רבות; הכתוב - על שמרון , והקרי - על שמרון וסדום. עשיתי - כתוב ביו"ד יתירה.

כחצי - לקירוב , וכן "כחצות הלילה" (שמ' יא , ד). ואין הכרח שאמרו "בחצי" עם בי"ת (שמ' יב , כט) יהיה לְאִמוּת וצמצום (כנגד מכיל' בא פסחא יג) , אבל זה וכל הדומה לזה נופל גם על הבלתי מצומצם , ולכן היה "כחצות" כדמות באור אל "בחצי" , לפי שכ"ף הקֵרוּב יותר מובן לכל; ובאור יותר אוצר יי' יבא. ותצדקי את אחותך - ראה הפלגת שמוש פֹּעַל; והכונה בזה , כי יאמר שהיתה צדקת בערך אליך. וזכור זה מאד מאד , ובאור זה הכלל אוצר יי' יבא.

ושמרון - והנה שמרון אחותך , אם חטאה , לא חטאה כמו מחצית חטאתיך. וכ"ף כחצי - לשעור. ומ"ם מהנה - כמו 'יותר' , כמ"ם "מזקנים אתבונן" (תה' קיט , ק); וזאת המלה באה לסימן הנקבות הרבות בתוספת הה"א , תחת שנאמר 'המה' לזכרים; והם שני פנים שדברו בה העברים: "הם" (בר' ג , ז) - "המה" (בר' ו , ד); 'הן' - הנה. והנה מלת הנה סימן לשומרון ו"סדום" (לעיל , מו - נ) , כי על שתיהן שב לדבר בכלל. ותצדקי - שתצדיק אחיותייך אלה כנגדך בכל תועבותיך אשר עשית יותר מהן; והענין: נדמו עתה בעיניהן כצדקניות כנגדך , כדרך שאמר ירמיה: "צדקה נפשה משובה ישראל מבוגדה אחותה יהודה" (ראה יר' ג , יא ושם , ז - ח). למ"ד הפעל והוי"ו והתי"ו - קבוץ הנקבות; ויש אומרים , כי מלת אחותך שהוא בפסוק הזה , חסר למ"ד הפעל ממנה , והוי"ו והתי"ו - קבוץ הנקבות , ובאה בלא יו"ד כפל הרבים , כמלת "אחיותך" (להלן , נב); וזה אמרו מטעם הפרשה , שראו שהתחבר תמיד סדום עם שומרון , ולא רצו להפריש אותה ממנה. ולפי דעתי , היא נופלת על שומרון לבדה , זאת המלה בלבד , בעבור כי בתחלת הפרשה החל בה לבדה , ואמרה ושמרון כחצי חטאתיך. והדומה למלת "אחיותך" (להלן , נב) היא "והפלה יי' את מַכּוֹתְךָ" (דב' כח , נט) , שהפילו ממנה העברים יו"ד , שהיא כפל הרבים שבאה על האמת , ולא המנהג והפירוש.

ותצדקי את אחיותיך (לפנינו: אחותיך) בכל תועבותיך - שצדקניות הן אותן כנגדך.
ריכוז קישורים