תנ"ך - גם־את׀
שאי
כלמתך
אשר
פללת
לאחותך
בחטאתיך
אשר־התעבת
מהן
תצדקנה
ממך
וגם־את
בושי
ושאי
כלמתך
בצדקתך
אחיותך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גַּם־אַ֣תְּ׀
שְׂאִ֣י
כְלִמָּתֵ֗ךְ
אֲשֶׁ֤ר
פִּלַּלְתְּ֙
לַאֲחוֹתֵ֔ךְ
בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ
אֲשֶׁר־הִתְעַ֥בְתְּ
מֵהֵ֖ן
תִּצְדַּ֣קְנָה
מִמֵּ֑ךְ
וְגַם־אַ֥תְּ
בּ֙וֹשִׁי֙
וּשְׂאִ֣י
כְלִמָּתֵ֔ךְ
בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ
אַחְיוֹתֵֽךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק נב)
גַּם־אַתְּ׀
שְׂאִי
כְלִמָּתֵךְ
אֲשֶׁר
פִּלַּלְתְּ
לַאֲחוֹתֵךְ
בְּחַטֹּאתַיִךְ
אֲשֶׁר־הִתְעַבְתְּ
מֵהֵן
תִּצְדַּקְנָה
מִמֵּךְ
וְגַם־אַתְּ
בּוֹשִׁי
וּשְׂאִי
כְלִמָּתֵךְ
בְּצַדֶּקְתֵּךְ
אַחְיוֹתֵךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק נב)
גם־את׀
שאי
כלמתך
אשר
פללת
לאחותך
בחטאתיך
אשר־התעבת
מהן
תצדקנה
ממך
וגם־את
בושי
ושאי
כלמתך
בצדקתך
אחיותך:
(יחזקאל פרק טז פסוק נב)
גם־את׀
שאי
כלמתך
אשר
פללת
לאחותך
בחטאתיך
אשר־התעבת
מהן
תצדקנה
ממך
וגם־את
בושי
ושאי
כלמתך
בצדקתך
אחיותך:
(יחזקאל פרק טז פסוק נב)
אַף
אַתּ
קַבִּילִי
אִתכְּנָעוּתִיך
דִּבעֵית
לַאֲחָתִיך
בְּחוֹבַך
דְּאַתעֵיבתּ
מִנְהוֹן
יִזכְּיָן
מִנִיך
וְאַף
אַתּ
בְּהַתִי
וְקַבִּילִי
אִתכְּנָעוּתִיך
בִּדזַכִּית
אַחוָתִיך
:
גם
-
ג'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
יח'
טז
,
נב;
כ
,
כג;
לא
,
יז.
גם
-
ט'
פסוקים
'גם
וגם':
בר'
כד
,
מד;
מח
,
יט;
ש"א
ב
,
כו;
יב
,
יד;
כא
,
ט;
כו
,
כה;
ש"ב
טו
,
יט;
יח'
טז
,
נב;
רות
א
,
יב.
בחטאתיך
-
ה'
וחסר
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
נא.
מהן
-
ב':
יח'
טז
,
מז
,
נב.
אחיותך
-
ה'
בלישנא:
יהו'
ב
,
יג;
יח'
טז
,
נב;
איוב
א
,
ד;
מב
,
יא;
דה"א
ב
,
טז.
גם
-
ג'
רא'
פס'
בסיפ';
התעבת
-
ל';
מהן
-
ב';
תצדקנה
-
ל';
בצדקתך
-
ל';
אחיותך
-
ל'.
אשר
פיללת
-
אשר
שפטת
להן;
קודם
שהרשעת
מהן
היית
אומרת
עליהן:
ראויות
הן
לפורענות.
גם
את
שאי
כלימתך
אשר
פללת
לאחותך
-
דין
שדנת
לאחותך
,
דין
הוא
שיחול
עליך
,
לפי
שעשית
כמעשיהן.
ושמרון
-
ואף
שמרון
,
שעשתה
כמעשיך.
ותצדקי
את
אחותך
-
כענין
"צדקה
נפשה
משובה
ישראל
מבגדה
יהודה"
(יר'
ג
,
יא);
שאע"פ
שאף
(היא)
חטאה
ורעה
,
לפי
מעשיך
-
צַדֶּקֶת.
והיא
רשעה
וגָלתה
,
לומר:
יפה
הגיע
לה;
באותו
דין
תהיי
נדונת.
גם
את.
אשר
פללת
לאחותך
-
פירושו:
שומרון.
אמר:
קודם
שחטאת
היית
שופטת
אותה
ומחייבת
אותה
על
רשעה
,
כמו
שאמר
אביה
מלך
יהודה
לירבעם
מלך
ישראל:
"ועמכם
עגלי
זהב"
וגו'
,
"ואנחנו
יי'
אלהינו
לא
עזבנוהו"
וגו'
,
"כי
שומרים
אנחנו
את
משמרת
יי'
אלהינו
ואתם
עזבתם
אותו"
וגו'
(דה"ב
יג
,
ח
,
י
-
יא)
,
וכן
אחר
כן
,
כי
מלכי
יהודה
היו
טובים
ברוב
עד
אחז
,
וחזקיהו
היטיב
מה
שהרע
אחז
,
אבל
ממנשה
ואילך
היו
רעים
ועובדי
עבודה
זרה
,
לבד
מיאשיהו;
אם
כן
ראוי
לך
שתכלמי
בחטאתיך
אשר
התעבת
מהן.
תצדקנה
ממך
-
כי
עתה
הן
צדיקות
ממך.
ואמר
לאחותך
,
לשון
יחידה
,
על
שמרון;
ואחר
כן
אמר
מהן
,
ואמר
תצדקנה
,
ואמר
אחיותך
,
לשון
רבים
,
אמר
כן
על
בנות
שומרון;
או
כָּלל
סדום
עם
שומרון.
אחיותך
-
בא
בריבוי
הנקבות
לבד
,
בלא
ריבוי
הזכרים
,
וכן
"והפלה
יי'
את
מכותך"
(דב'
כח
,
נט)
,
והדומים
להם.
ופירוש
שאי
כלמתך
-
עניין
'סבל'
,
כמו
"שאתי
עליך
חרפה"
(יר'
טו
,
טו)
,
וכן
תרגם
יונתן:
"קבלי
איתכנעותיך".
בצדקתך
-
מקור
בתוספת
תי"ו.
פללת
-
דנת
ושפטת;
וטעם
לאחותך
-
כי
הצדקת
אותה
,
והטעם:
כי
תכלמי
בהיותך
רשעה
בערכה
,
או
היתה
צדקת
בערכך.
גם.
שאי
-
כטעם
'תשאי'.
פללת
-
מהבניין
'הכבד
הדגוש'
,
מגזרת
"ונתן
בפלילים"
(שמ'
כא
,
כב)
-
עניין
דין
ומשפט.
ומלת
בושי
-
כטעם
'תבושי'
,
וכן
ושאי
-
כטעם
'ותשאי'
,
כי
אין
ברצון
האדם
לֵבוֹש
ולשאת
חרפה
,
כי
בעל
כרחו
יקבל
הכל
בגזרת
האחד
שאין
שני
לו
יתעלה.
ועל
כן
הוצרכנו
לפירוש
הזה
,
כמו
שהזכרתי
למעלה.
התעבת
-
מגזרת
"תועבה"
(לעיל
,
נ).
ומ"ם
מהם
(בנוסחנו:
מהן)
-
כמו
'יותר'
,
כמ"ם
"מזקנים
אתבונן"
(תה'
קיט
,
ק).
תצדקנה
-
פעל
עומד
שלא
לנוכח
,
לנקבות
רבות.
בצדקתך
-
מקור
,
ונוספה
התי"ו
עליו.
ומלת
אחיותך
-
הוי"ו
והתי"ו
קבוץ
הנקבות
,
משומרון
ומסדום
,
והיא
שלימה
במלת
"אחיותיו"
(איוב
מב
,
יא);
"ואחיותיהם
צרויה
ואביגיל"
(דה"א
ב
,
טז).
כי
היו"דין
תחת
ה"אין
שהם
למ"די
הפעלים
,
שרשם
אחד;
אך
זאת
המלה
לא
באה
ביו"ד
אחרי
התי"ו
שהוא
כפל
לשון
רבים
,
כמנהג
כל
המלות
האחרות
הנמצאות
בכתוב;
וגם
שלש
אלה
חברותיה
הנמצאות
,
כמו
"את
אחותיך"
(לעיל
,
נא)
,
"ואחותיך"
(להלן
,
נה)
,
"בקחתך
את
אחותיך"
(להלן
,
סא)
-
רק
אלה
חסרות
יו"ד
שהיא
למ"ד
הפעל.
והפירוש:
גם
את
תשאי
הכלמה
,
אשר
תשפטי
לאחותך
שומרון
טרם
שתחטאי
,
שתאמרי
שהיא
חייבת
לי
ותהיה
ראויה
להשפט.
ובי"ת
בחטאתיך
-
כמו
'עם';
והפירוש:
תשאי
כלמתך
עם
עונש
יתרון
חטאתיך
אשר
עשית
תועבה
יותר
מהם
,
והם
תצדקנה
עתה
יותר
ממך.
ושב
לחבר
סדום
עמה:
וגם
את
תבושי
מעונך
כאשר
הובישה
היא
מעונה
,
עם
עונש
יתרון
הצדק
שצדקת
אחותך
כנגדך;
והטעם
כפול
כמשפט.
והענין:
תשאי
השוה
והיתרון
שחטאת
על
אחותך.
וגם
(בנוסחנו:
גם)
את
שאי
כלימתך
אשר
פיללת
לאחותך
-
כשלקת
שומרון
הייתם
אומרים:
מן
הדין
לקו
כי
הרבו
לחטוא
,
ויכלמו
בעוונם;
עכשיו
אותה
הכלִמה
ששפטת
להם
,
תשאי
אותה
את
,
כי
בחטאותיך
אשר
התעבת
מהן
תצדקנה
הן
ממך.
ובושי
את
ושאי
כלמתך
בצדקתך
אחיותך
-
והכלמי
יותר
מהם
-
כאשר
נכלמו
הם
לפניך
,
תיכלמי
את
לפניהם
-
כי
יותר
התעבת
מהן.
בצדקתך
-
הוא
שם
הפועל
,
והיה
לו
לומר
'בצדקך'
,
ובא
התי"ו
כמו
שבא
"אשר
בשלכת"
(יש'
ו
,
יג)
,
שהוא
שם
הפועל
עם
התי"ו;
גם
זה
עם
התי"ו
הוא
שם
הפועל
,
ופתרונו:
בצדקת
שלך.
אחיותך
-
נעלם
היו"ד
,
והוא
כמו
'אחיותיך'.