תנ"ך - ושבתי את־שביתהן את־שבית שבות סדם ובנותיה ואת־שבית שבות שמרון ובנותיה ושבית ושבות שביתיך בתוכהנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ן אֶת־שְׁב֤יּת שְׁב֤וּת סְדֹם֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְאֶת־שְׁב֥יּת שְׁב֥וּת שֹׁמְר֖וֹן וּבְנוֹתֶ֑יהָ וּשְׁב֥יּת וּשְׁב֥וּת שְׁבִיתַ֖יִךְ בְּתוֹכָֽהְנָה: (יחזקאל פרק טז פסוק נג)

טקסט וניקוד:

וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבִיתְהֶן אֶת־שְׁביּת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת־שְׁביּת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁביּת וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה: (יחזקאל פרק טז פסוק נג)

טקסט בלבד:

ושבתי את־שביתהן את־שבית שבות סדם ובנותיה ואת־שבית שבות שמרון ובנותיה ושבית ושבות שביתיך בתוכהנה: (יחזקאל פרק טז פסוק נג)

תיקון קוראים:

ושבתי את־שביתהן את־שבית שבות סדם ובנותיה ואת־שבית שבות שמרון ובנותיה ושבית ושבות שביתיך בתוכהנה: (יחזקאל פרק טז פסוק נג)
וַאֲתֵיב יָת עַמְהוֹן לְהוֹן יָת עַמָא דִסדֹם וְכַפרָנַהָא יָת עַמָא דְשׁוֹמְרוֹן וְכַפרָנַהָא וַאֲתֵיב גָּלוּת עַמִיך בֵּינֵיהוֹן :

שבות דכתיב שבית - ו': יר' מט , לט; יח' טז , נג (שלוש פעמים); לט , כה; איוב מב , י. (וחד: חילוף (שבית דכתיב שבות): תה' ה , ב).

שביתהן - ל'; שבית - ו' ק'; שבית - ו' ק'; ושבית - ו' ק'; שביתיך - ל'; בתוכהנה - ל'.

את שבות סדום - ארפא את הארץ מגפרית ומלח , ואושיב בה יושבים. [בתוכהנה - כמו 'בתוכן'.]

את שבות סדם - שתתישב ארצה עוד.

ושבתי את שביתהן - כלם בזה הפסוק שבית , כתוב ביו"ד , וקרי שבות , בו"ו ובשורק. שביתהן , שביתך - כתוב וקרי בחירק וביו"ד. בתוכהנה - מלה מורכבת מן יחידה ורבות , כי ליחידה יאמר 'בתוכה' , ולרבות: 'בתוכן' , ובתוספת ה"א: 'בתוכנה'. וטעם ההרכבה - כי 'בתוכה' רוצה לומר: בתוך שבית שמרון , כי הם עם אחד , וכיון שסדום שכנה להן אמר: 'בתוכן'. ופסוק זה תשובה למינים ולנוצרים , שאומרים שעתידות הנחמות כבר עברו , והנה סדום היום עדיין בהפכתה כמו שהיתה , ולא שבה יישוב עדיין.

את שבות סדום ובנותיה - די בזה הנביא עדות ופירוש לענין סדום , שאולי היה בקצת דומה לענין נינוה , ואם נכון גם זה מצד אחד; וגם בענין המבול יתכן שהיה קצת זה הענין; והכל אוצר יי' יבא. ואת שבות שמרון ובנותיה - כי בבנין בית שני אין ספק ששבו רבים מעשרת השבטים , ויש בו רבים מעם שומרון וגבולם. וגם לא שבו כל בני יהודה , אבל המעט והפחותים מהם , והעד מה שאמרו רבותינו ז"ל (קידושין סט , ב): לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסלת נקיה; אם כן על זה המעט והפחות אמר יחזקאל בכאן: ושבות שבותיך (בנוסחנו: שביתיך) וגו'. וכמו זה נהג ישעיה וירמיה , וכבר קדם לנו באור זה (ראה הקדמותיו לישעיה ולירמיה); ובכלל , כי כל הנביאים פה אחד וענין אחד ודרך אחד לכלם. והבן זה , ובאור זה עוד אוצר יי' יבא.

ושבתי - פעל יוצא , כמו "והשיבותי" (במ' כב , ח) , כי מלת 'שב' - פעמים יוצאה ממקומה ופעם שבה אליו; וכמוהו "הנני שב שבות אהלי יעקב" (יר' ל , יח); "ושב יי' אלהיך את שבותך" (דב' ל , ג). ומלת שביתהן - בשקל "ברית" (בר' ט , יג) , וכמוהו "ובנותיו בשבית" (במ' כא , כט); ומלת שבות - בשקל "פדות" (תה' קיא , ט); "זנות" (הו' ד , יא); והם שני שמות בפירוש אחד. ובנותיה - פירושו: וכפריה , כי העיר כאם והכפרים כבנות. שביתיך - שם על לשון רבים בלי צורך , כאשר הזכרתי (לעיל , לא). בתוכהנה - כמו 'בתוכן' , ונכנסו בה שני ה"אין , כאשר נכנסו במלת "לכלהנה" (מ"א ז , לז). והפירוש: ואם נגלו כבר , הנני עתיד להשיב שבותן אחרי אשר נקמתי מהם , וגם שבותך אשיב , שתשבי בתוכן כבתחלה. והענין: אע"פ שחטאת יותר מהן , אשיב שבותך ממך. וטעם בתוכהנה - בעבור כי היא ממוצעת ביניהן , כענין שנאמר "שמרון היושבת על שמאלך , סדום היושבת מימינך" (ראה לעיל , מו).

ושבתי את שביתהן - אע"פ שהוא 'קל' , יוצא באחר; ודומה לו "ושב יי' אלהיך את שבותך" (דב' ל , ג). והיה מתנבא הנביא: עתיד הבורא להשיב שביתהם. ושבות שבותיך (בנוסחנו: שביתיך) בתוכהנה - שסדום היא לימינה , ושמרון - לשמאלה , והיא באמצע.
ריכוז קישורים