תנ"ך - ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְל֤וֹא הָֽיְתָה֙ סְדֹ֣ם אֲחוֹתֵ֔ךְ לִשְׁמוּעָ֖ה בְּפִ֑יךְ בְּי֖וֹם גְּאוֹנָֽיִךְ: (יחזקאל פרק טז פסוק נו)

טקסט וניקוד:

וְלוֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ: (יחזקאל פרק טז פסוק נו)

טקסט בלבד:

ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך: (יחזקאל פרק טז פסוק נו)

תיקון קוראים:

ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך: (יחזקאל פרק טז פסוק נו)
וְלָא הֲוָת סְדוֹם אֲחָתִיך לְאֻלפָן בְּפוּמִיך בְּיוֹם אִתרַברָבוּתִיך :

ולוא - ב' מלא בסיפרא: יח' טז , נו; כד , טז. ולוא - ל"ה מלא (בלישנא): בר' לא , לה; וי' ה , א; ש"א ב , כד; יט , ד; מ"א יח , ה; כ , ח; כב , יח; מ"ב ה , יז; ו , יב; יש' טז , יד; יר' ב , כה , לא; ג , ג , יב; ד , יא (פעמיים); ה , ט , י , יב (פעמיים) , כד; ו , ח; ז , כו , כח; ח , ו , כ; י , ד; טו , ז , יא; כט , כג; מח , כז; מט , כ; יח' טז , נו; כד , טז; איכה א , יב.

ולוא ב' מל' בסיפ' ולא היתה סדם ולוא תבוא דמעתך.

ולוא - ב' מל' בסיפ'; לשמועה - ל'; גאוניך - ל'.

ולא היתה סדום אחותך וגו' - בתמיה. לשמועה בפיך - להוכיח רבים ולומר: הזהרו פן תהפכו כסדום; כאילו היתה לך שמועתה חדשה. ביום גאונך (בנוסחנו: גאוניך) - כשהיית בגדולתך.

ולא היתה... אחותך לשמועה בפיך ביום גאונך (בנוסחנו: גאוניך) - כאשר פשעת לפני , לא דאגת שלא אירע לך כשם ששמעת שאירע לסדום.

למען כן תשאי כלימתך. ונכלמת - בַּמֶּה? בנחמך - שהיה לך לנחם אותן , שמרון ובנותיה ביום אידן , ולא לפללן ולדונן , לומר: יפה בא להם. וגם בשובי שבותך לא תהיי מעולה מהן , שגם שבותיהן אשיב כשבותך. ולפי שלא היתה סדום אחותך לשמועה בפיך , להיוסר ביום גאונך שלא להתגאות כמוה , לכך אעשה לך כל זה. ורבנו הגדול ז"ל (רש"י) פירש בנחמך אותן - שמנוחמות הן , הואיל ולקית את כמותן; אבל אינו לפי הענין , כי מה לו להזכיר דבר זה בלשון נחמת אחותיה?

ולא היתה. לשמועה בפיך ביום גאוניך - לא זכרת בפיך השמועה ששמעת מהפיכת סדום מפני שנתגאו , ואַת ביום גאוניך לא זכרת בפיך שמועת סדום , לא אמרתם אחד לחבירו: סוף הגאון שבר (ע"פ מש' טז , יח) ולא נתגאֶה , שהרי סדום נהפכה ונשברה מפני גאונה. גאוניך - לשון רבים , כי בדברים רבים נתגאו יהודה בעת שלותם.

ולא - זה הפסוק דבק עם הבא אחריו , והנביא שב להוכיח אותה. והפירוש: ולא היתה סדום אחותך לשמועה בפיך , שישמעו אחרים ביום שלותך שתזכירי פורענות סדום ותראי ממנה ותקחי מוסר (ע"פ מש' כד , לב) , כי כן היה לך לעשות "בטרם" ש"תגלה רעתך" (להלן , נז). ומלת גאוניך - שם על לשון רבים בלי צורך , כאשר אמרתי כבר (לעיל , לא). ויש מפרש אותו בתימה (רש"י) , והטעם: והלא ידעת אם לא שמעת (ע"פ יש' מ , כח) מה קרה לסדום על חטאתה!?

ולוא היתה סדם תדיר לשמועה בפיך , ביום שהיית בגאותך , והיית משתוממת עליה: היאך לקו כל כך?! ועכשיו היאך חזרתם גם אתם לחטוא וללקות כמותם? ואימתי היה יום גאונך (בנוסחנו: גאוניך)? בטרם תגלה רעתך כמו שנגלה בעת חרפת בנות ארם - כששלטו בך , כדכתיב בדברי הימים , באחז , "ויתנֵיהו יי' ביד מלכי ארם" (ראה דה"ב כח , ה) , "ופלשתים פשטו בערי הנגב" (ראה שם , יח). השאטות אותך מסביב - יש לומר: לשון ביזיון , כדמתרגמינן "ויבז עשו" (בר' כה , לד): "ושט עשו"; ויש לומר: לשון טילטול , כמו "שטו העם ולקטו" (במ' יא , ח) , או כמו "במים רבים הביאוך השאטים (בנוסחנו: השטים) אותך" (יח' כז , כו) - לשון שיטה במים.
ריכוז קישורים