תנ"ך - ולוא
היתה
סדם
אחותך
לשמועה
בפיך
ביום
גאוניך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְל֤וֹא
הָֽיְתָה֙
סְדֹ֣ם
אֲחוֹתֵ֔ךְ
לִשְׁמוּעָ֖ה
בְּפִ֑יךְ
בְּי֖וֹם
גְּאוֹנָֽיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק נו)
וְלוֹא
הָיְתָה
סְדֹם
אֲחוֹתֵךְ
לִשְׁמוּעָה
בְּפִיךְ
בְּיוֹם
גְּאוֹנָיִךְ:
(יחזקאל פרק טז פסוק נו)
ולוא
היתה
סדם
אחותך
לשמועה
בפיך
ביום
גאוניך:
(יחזקאל פרק טז פסוק נו)
ולוא
היתה
סדם
אחותך
לשמועה
בפיך
ביום
גאוניך:
(יחזקאל פרק טז פסוק נו)
וְלָא
הֲוָת
סְדוֹם
אֲחָתִיך
לְאֻלפָן
בְּפוּמִיך
בְּיוֹם
אִתרַברָבוּתִיך
:
ולוא
-
ב'
מלא
בסיפרא:
יח'
טז
,
נו;
כד
,
טז.
ולוא
-
ל"ה
מלא
(בלישנא):
בר'
לא
,
לה;
וי'
ה
,
א;
ש"א
ב
,
כד;
יט
,
ד;
מ"א
יח
,
ה;
כ
,
ח;
כב
,
יח;
מ"ב
ה
,
יז;
ו
,
יב;
יש'
טז
,
יד;
יר'
ב
,
כה
,
לא;
ג
,
ג
,
יב;
ד
,
יא
(פעמיים);
ה
,
ט
,
י
,
יב
(פעמיים)
,
כד;
ו
,
ח;
ז
,
כו
,
כח;
ח
,
ו
,
כ;
י
,
ד;
טו
,
ז
,
יא;
כט
,
כג;
מח
,
כז;
מט
,
כ;
יח'
טז
,
נו;
כד
,
טז;
איכה
א
,
יב.
ולוא
ב'
מל'
בסיפ'
ולא
היתה
סדם
ולוא
תבוא
דמעתך.
ולוא
-
ב'
מל'
בסיפ';
לשמועה
-
ל';
גאוניך
-
ל'.
ולא
היתה
סדום
אחותך
וגו'
-
בתמיה.
לשמועה
בפיך
-
להוכיח
רבים
ולומר:
הזהרו
פן
תהפכו
כסדום;
כאילו
היתה
לך
שמועתה
חדשה.
ביום
גאונך
(בנוסחנו:
גאוניך)
-
כשהיית
בגדולתך.
ולא
היתה...
אחותך
לשמועה
בפיך
ביום
גאונך
(בנוסחנו:
גאוניך)
-
כאשר
פשעת
לפני
,
לא
דאגת
שלא
אירע
לך
כשם
ששמעת
שאירע
לסדום.
למען
כן
תשאי
כלימתך.
ונכלמת
-
בַּמֶּה?
בנחמך
-
שהיה
לך
לנחם
אותן
,
שמרון
ובנותיה
ביום
אידן
,
ולא
לפללן
ולדונן
,
לומר:
יפה
בא
להם.
וגם
בשובי
שבותך
לא
תהיי
מעולה
מהן
,
שגם
שבותיהן
אשיב
כשבותך.
ולפי
שלא
היתה
סדום
אחותך
לשמועה
בפיך
,
להיוסר
ביום
גאונך
שלא
להתגאות
כמוה
,
לכך
אעשה
לך
כל
זה.
ורבנו
הגדול
ז"ל
(רש"י)
פירש
בנחמך
אותן
-
שמנוחמות
הן
,
הואיל
ולקית
את
כמותן;
אבל
אינו
לפי
הענין
,
כי
מה
לו
להזכיר
דבר
זה
בלשון
נחמת
אחותיה?
ולא
היתה.
לשמועה
בפיך
ביום
גאוניך
-
לא
זכרת
בפיך
השמועה
ששמעת
מהפיכת
סדום
מפני
שנתגאו
,
ואַת
ביום
גאוניך
לא
זכרת
בפיך
שמועת
סדום
,
לא
אמרתם
אחד
לחבירו:
סוף
הגאון
שבר
(ע"פ
מש'
טז
,
יח)
ולא
נתגאֶה
,
שהרי
סדום
נהפכה
ונשברה
מפני
גאונה.
גאוניך
-
לשון
רבים
,
כי
בדברים
רבים
נתגאו
יהודה
בעת
שלותם.
ולא
-
זה
הפסוק
דבק
עם
הבא
אחריו
,
והנביא
שב
להוכיח
אותה.
והפירוש:
ולא
היתה
סדום
אחותך
לשמועה
בפיך
,
שישמעו
אחרים
ביום
שלותך
שתזכירי
פורענות
סדום
ותראי
ממנה
ותקחי
מוסר
(ע"פ
מש'
כד
,
לב)
,
כי
כן
היה
לך
לעשות
"בטרם"
ש"תגלה
רעתך"
(להלן
,
נז).
ומלת
גאוניך
-
שם
על
לשון
רבים
בלי
צורך
,
כאשר
אמרתי
כבר
(לעיל
,
לא).
ויש
מפרש
אותו
בתימה
(רש"י)
,
והטעם:
והלא
ידעת
אם
לא
שמעת
(ע"פ
יש'
מ
,
כח)
מה
קרה
לסדום
על
חטאתה!?
ולוא
היתה
סדם
תדיר
לשמועה
בפיך
,
ביום
שהיית
בגאותך
,
והיית
משתוממת
עליה:
היאך
לקו
כל
כך?!
ועכשיו
היאך
חזרתם
גם
אתם
לחטוא
וללקות
כמותם?
ואימתי
היה
יום
גאונך
(בנוסחנו:
גאוניך)?
בטרם
תגלה
רעתך
כמו
שנגלה
בעת
חרפת
בנות
ארם
-
כששלטו
בך
,
כדכתיב
בדברי
הימים
,
באחז
,
"ויתנֵיהו
יי'
ביד
מלכי
ארם"
(ראה
דה"ב
כח
,
ה)
,
"ופלשתים
פשטו
בערי
הנגב"
(ראה
שם
,
יח).
השאטות
אותך
מסביב
-
יש
לומר:
לשון
ביזיון
,
כדמתרגמינן
"ויבז
עשו"
(בר'
כה
,
לד):
"ושט
עשו";
ויש
לומר:
לשון
טילטול
,
כמו
"שטו
העם
ולקטו"
(במ'
יא
,
ח)
,
או
כמו
"במים
רבים
הביאוך
השאטים
(בנוסחנו:
השטים)
אותך"
(יח'
כז
,
כו)
-
לשון
שיטה
במים.